אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי בגדאד, בין השנים תרכ"ו-תרצ"ז (1866-1937).
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. האוסף מייצג את ההיסטוריה של הדפוס העברי בבגדאד, החל מראשיתו במחצית הראשונה של המאה ה-19, ועד שנות השלושים של המאה ה-20.
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כאחד המקורות החשובים לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בגדאד, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בגדאד). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל 115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה מודפסים. בהם 77 ספרים שנרשמו ברשימת יערי ו-19 ספרים שאינם מופיעים ביערי. האוסף כולל גם 14 מספרי בגדאד שנדפסו בליוורנו, חלקם בזיוף השער (ע"י הכיתוב "בגדאד" בשער). רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
אף על פי שבגדאד היתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות והחשובות בארצות המזרח, לא זכתה לבית דפוס משלה עד אמצע המאה ה-19. במאה ה-18 נהגו לשלוח את הספרים להדפסה בקושטא או בליוורנו. הדפוס העברי הראשון נוסד בשנת תרכ"ו ע"י רחמים בן ראובן בן מרדכי, הספר הראשון שנדפס בדפוס בלט הוא ספר שבחי רבי חיים ויטאל (קדמו לו רק הדפסות בודדות בליטוגרפיה). לאחר מספר שנים של הפסקה נוסד הדפוס העברי מחדש ע"י רבי שלמה בכור חוצין, רב ותלמיד חכם וממנהיגי קהילת בגדאד, ולאחר מכן עבר הדפוס לבנו ר' יהושע בכור חוצין. בשנת תרס"ד נוסד בבגדאד דפוס חדש ע"י רבי עזרא ראובן דנגור, שהיה רב ושו"ב בראנגון שבבורמה ובשנת תרפ"ג התמנה ל"חכם באשי" בבגדאד. בתקופת המנדט הבריטי נוספו עוד בתי דפוס עבריים: דפוס 'אל וטנייה ישראלייה' ודפוסו של אלישע שוחט. באוסף שלפנינו ייצוג נכבד לכל בתי הדפוס, החל מהספרים הראשונים שנדפסו בבגדאד - כולל הספר הראשון: שבחי רבי חיים ויטאל, ועד הדפוסים בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן, מכיל האוסף לוחות שנה רבים מהוצאות שונות. בחלק מהספרים הקדשות או רישומי בעלות (רובם קשורים למשפחת ששון), חלקם עם שערים שנדפסו בדיו זהובה או דפי הקדשות מודפסים.
115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.