שטר כתובה מודפס, עם מילוי בכתב-יד, לנישואי רבי עמרם ב"ר יצחק שלמה בלויא, עם האשה "רות בן דוד (מדלין לוסט פרוי)", בבני ברק, אלול תשכ"ה [1965]. חתימות העדים: "אליעזר דוד בן חיים" ו"אליעזר בן יוחנן". על גבי השטר חותמת ארגון "נטורי קרתא - של היהדות החרדית". השטר עצמו נדפס בתקופה מוקדמת יותר [ירושלים, שנות התר"צ בערך 1930], בהוצאת "מנדל פריעדמאן ושותפיו - ירושלם", דפוס התחיה.
רבי עמרם בלוי (תרנ"ד-תשל"ד), ראש הארגון החרדי-קיצוני "נטורי קרתא", ואחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. עמד במרכזה של אחת הפרשיות שהסעירו את הציבור החרדי בירושלים, בפולמוס המר סביב נישואיו אלו לגיורת רות בן דוד (1920-2000, המופיעה בשטר הכתובה גם בשמה הקודם: "מדלין לוסט פרוי"). רבי עמרם, שהיה אז אלמן קרוב לגיל שבעים, עמד לשאת את רות, גיורת צרפתיה, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה. בן דוד נולדה להורים קתולים, נישאה בגיל 19 לחייל בצבא צרפת והתגרשה ממנו כעבור 3 שנים. מנישואין אלו נולד בנה קלוד, שלאחר מכן התגייר איתה ושינה את שמו לאוריאל. היתה בעלת תואר בהיסטוריה ובגיאוגרפיה, שימשה כרקדנית וכמורה, והשתתפה בפעילות המחתרת האנטי-נאצית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השניה. בגיל 31 התגיירה בפריז ומאוחר יותר עלתה לישראל. בן דוד היתה מעורבת בפרשת הסתרת הילד יוסל'ה שוחמכר והברחתו לחו"ל. באותה תקופה התוודעה רות אל ציבור "הישוב הישן" וחפצה להצטרף לקהילה סגורה זו ולהינשא לרבי עמרם בלוי. הדבר גרר התנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי-קרתא והעדה-החרדית. תלמידיו ובניו של רבי עמרם ראו בנישואין לרות בן דוד פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה-החרדית התנגדו לנישואיו גם מסיבות הלכתיות של נישואי צעירה לזקן, וגם מחשש ל"חילול השם". הרחוב החרדי סער, מודעות וכרוזים התפרסמו בחוצות ירושלים, והעיר היתה כמרקחה. בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שנה של פולמוס סוער, ולאחר שהוטל על רבי עמרם חרם, נישאו השנים בעיר בני ברק באלול תשכ"ה, בטקס קצר שנערך לאחר חצות לילה. בעקבות זאת נאלץ רבי עמרם בלוי לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. לאחר שנים הוציאה רות בן דוד-בלוי את ספרה רב-המכר "שומרי העיר" (ירושלים 1979), ובו סיפרה על פרשה כואבת זו.
44 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בקיפולי הדף, ופגמים נוספים.