מכתב ברכה (ביידיש) לשנה טובה מרבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש-חב"ד. אל הסופר והמשורר הנודע מר חיים גְרַאדֶע. ברוקלין, ניו-יורק. סליחות טעג [ימי הסליחות], תשכ"ו [1966].
ברכות לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. כתוב במכונת כתיבה על נייר רשמי, עם הוספת כ-17 מילים בכתב יד קדשו ובחתימת ידו:
"... בכבוד ובברכה ובתודה פאר ערמוליקן אונזער פריינד שליט"א פאר דער מעשה און נאכמער לאחר המעשה... ולרפואה קרובה - מ. שניאורסון". [=בתרגום חפשי: בכבוד בברכה ובתודה לידידי הקרוב שליט"א מימים ימימה לפני המעשה, ועוד יותר לאחר המעשה בכפליים...].
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, בן רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינסלאוו, דור שישי בן אחר בן לבעל הצמח צדק. כבר מילדותו ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים וכשרון ההנהגה. נשא את בתו של האדמו"ר הריי"צ והחל מפטירת חותנו בשנת תש"י הנהיג את חסידות ליובאוויטש העולמית. חיבר עשרות ספרים בכל מרחבי התורה. האדמו"ר האחרון לבית חב"ד.
מקבל המכתב: מר חיים גְרַאדֶע (תר"ע-תשמ"ב 1910-1982) מגדולי סופרי היידיש, מהדור האחרון של ה"יידישיסטים". למד בצעירותו בישיבות נובהרדוק ובמשך שנים למד בוילנא בחברותא עם ה"חזון איש" והושפע ממנו רבות. ממייסדי החוג לסופרי יידיש "יונג וילנה". לאחר השואה היגר לארה"ב והיה מגדולי הסופרים היהודיים בארה"ב. למרות שבחייו הפרטיים לא היה משומרי הדת, שירתו וספריו נכתבו בחיבה להווי של יהדות ווילנא מהפן הדתי והתורני. בספריו מתוארים לבטי הנפש של חסידים ואנשי מעשה, מאנשי תנועת המוסר ותנועת החסידות.
נייר מסמכים רשמי, 21.5 ס"מ. מצב טוב, קמטים.