שלושה דפים בכתב-ידו של הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש. [פאקש, אחרי תרנ"א].
שלושה דפים. שלושה עמודים עם חידושי סוגיות [שובצו בהמשך בשינויים קלים בתוך חיבוריו - ראה חומר מצורף]; רשימות קצרות שרשם לעצמו בנושאים שונים [לא הצלחנו לגלות אם אף הם שובצו לאחר מכן באחד מחיבוריו]. באחד העמודים רישום נוסח מצבת זכרון בכתב ידו [וכנראה גם בניסוחו] של רבי אליעזר זוסמן: "אבן מקיר תזעק... לשם ולתהילה טוב מבנים ומבנות זכר צדיק לברכה... כ"ה יום טוב המכונה ליפמאן קערן ע"ה... ראש מן המייסדים קהל ארטאדאקסן בשנת תרל"ב ונדיב אלוהים לבנין בהכנ"ס... גל עד נעשה מקהל ארטאדאקסן בשנת תרנ"א לפ"ק".
הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר (תקפ"ח-תרס"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' סג-סה), מגדולי רבני הונגריה. נימול על ברכי ה"חתם סופר" ואף זכה ללמוד אצלו זמן קצר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירת החתם סופר המשיך ללמוד אצל בנו ה"כתב סופר" ולאחר מכן היה גם תלמידו המובהק של המהר"ם שיק. לאחר נישואיו עבר להתגורר בפאקש לצד חותנו הגאון רבי יואל אונגר אב"ד העיר. שם התמנה לדיין ומגיד מישרים ואף עמד בראשות ישיבה. בשנת תרי"ז נתמנה לרב העיר האלאש, שם החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשל ההערצה אליו קיבל כתבי רבנות מהערים הסמוכות להאלאש, פעלעדיהאז וסאבאד-סאלאש, אשר הסכימו כי בנוסף לרבנותו בהאלאש ייקרא שמו גם עליהן, ובתנאי שיבוא לבקרם לפרקים קבועים וישא את דרשותיו בעירם. בשנת תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש, כשהערים באזור האלאש נותרו נאמנות לו על אף שהמרחק גדל ביניהם. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו. מחבר ספרים רבים, נודע בעיקר בספריו "ילקוט אליעזר", "המקנה" ו"עט סופר".
ר' ליפמן קערן המוזכר בנוסח מצבת הזכרון, הוא אחד מראשי הקהל בפעלעדיהאז, המופיע בין החתומים על כתב הרבנות הרשמי שנשלח מעיר זו אל רבי אליעזר זוסמן סופר. ראה חומר מצורף.
[5] עמ'. 34 ס"מ. נייר שביר. מצב בינוני-גרוע. קרעים (עם פגיעה בטקסט). כתמים.