מכתב תשובה בהלכה, מבית הדין בקראקא, אל הרה"ק זאב וואלף פרענקיל אב"ד פשוורסק, בחתימת ידו של הרה"ק "שאול לנדא מקראקא". [תר"ז בערך].
במכתב הוא דן בעניין גזרת הממשלה על שינוי המלבושים, והוא דן האם יש בזה איסור "ובחוקותיהם לא תלכו", והאם צריך למסור נפש על שינוי זה.
"גזרת המלבושים" הינה פרשה היסטורית ידועה, כאשר בשנת 1846 בערך, נקבע חוק בארצות רוסיה על קביעת מספר סוגי לבוש קבועים, לבוש כפרי, לבוש עירוני, גילוח זקנים וכדו'. גדולי רבני פולין באותן הימים נחלקו בדבר, האם זו "גזרת שמד" על היהודים, ואם כן לפי ההלכה אסור להתלבש כמנהג הנכרים (וכמו שנאמר כבר על בני ישראל במצרים "שלא שינו את מלבושם"). או שמכיון שהגזרה נקבעה על כל האוכלוסיה במדינה, יהודים כנכרים, אין בכך איסור. דעתם של ה"חידושי הרי"מ" ורבי אברהם מטשכנוב היתה, ששינוי המלבושים אסור מן הדין ואף יש למסור על כך את הנפש. אולם רבנים אחרים פסקו שאין בכך חשש איסור. לפנינו מכתב הלכתי בנושא היסטורי זה, מאחד מראשי בית הדין בעיר קראקא שבפולין.
הרה"ק רבי שאול לנדא מקראקא (תק"ן-תרי"ד), חסידא קדישא, מקובל וגאון מופלג, מגדולי רבני גליציה-פולין, כיהן כחמישים שנה ברבנות ודיינות בעיר קראקא והיה נערץ על כל יושבי העיר. לאחר הפילוג בשנת תקצ"ב עמד בראש הבי"ד של החסידים בעיר. מסופר עליו כי היה קדוש וסגפן, מאכלו מועט ושינתו מועטת, ועם כל זה היה איש חסון ובשמחת תורה היה רוקד חבוק בשני ספרי תורה וסובב עמם כציפור קלה. על מצבתו נכתב "שר לאלפים וגדול ליהודים".
מקבל המכתב: הרה"ק אברהם זאב וולף פרנקל (תק"מ-תר"ט), אב"ד פשוורסק, ומגדולי הרבנים בעיר רישא. מתלמידי רבי מנחם מנדל רובין אב"ד לינסק (אבי רבי נפתלי מרופשיץ). חסיד ומקושר ל"החוזה מלובלין", רבי שלום מבעלז ורבי צבי הירש מרימנוב.
2 עמ', כ-22.5 ס"מ, כתובים בצפיפות (כ-68 שורות). מצב טוב.