מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- palestin (114) Apply palestin filter
- palestine, (114) Apply palestine, filter
- אוסף (90) Apply אוסף filter
- collect (90) Apply collect filter
- מסעות (78) Apply מסעות filter
- צילום (78) Apply צילום filter
- מפות, (78) Apply מפות, filter
- מפות (78) Apply מפות filter
- ומחקר, (78) Apply ומחקר, filter
- ומחקר (78) Apply ומחקר filter
- map (78) Apply map filter
- maps, (78) Apply maps, filter
- photographi (78) Apply photographi filter
- travel (78) Apply travel filter
- אמנות, (61) Apply אמנות, filter
- הדפסים (61) Apply הדפסים filter
- בצלאל, (61) Apply בצלאל, filter
- בצלאל (61) Apply בצלאל filter
- אמנות (61) Apply אמנות filter
- art (61) Apply art filter
- bezalel (61) Apply bezalel filter
- bezalel, (61) Apply bezalel, filter
- print (61) Apply print filter
- כהנא (49) Apply כהנא filter
- kahana (49) Apply kahana filter
- הרמן (41) Apply הרמן filter
- צ. (41) Apply צ. filter
- מאייר (41) Apply מאייר filter
- מ. (41) Apply מ. filter
- hermann (41) Apply hermann filter
- m. (41) Apply m. filter
- meyer (41) Apply meyer filter
- z. (41) Apply z. filter
- ארה (40) Apply ארה filter
- ארה"ב (40) Apply ארה"ב filter
- americana (40) Apply americana filter
- americana, (40) Apply americana, filter
- anglo (40) Apply anglo filter
- anglo-judaica (40) Apply anglo-judaica filter
- anglojudaica (40) Apply anglojudaica filter
- communiti (40) Apply communiti filter
- communities, (40) Apply communities, filter
- erit (40) Apply erit filter
- hapletah (40) Apply hapletah filter
- holocaust (40) Apply holocaust filter
- jewish (40) Apply jewish filter
- judaica (40) Apply judaica filter
- she (40) Apply she filter
- she'erit (40) Apply she'erit filter
- sheerit (40) Apply sheerit filter
מציג 241 - 252 of 390
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
18 תצלומי פורטרט (רובם cabinet card) של סופרים, משוררים וחוקרים, ידידיו או מושאי מחקריו של החוקר והסופר אברהם כהנא. [מקומות שונים, המחצית השניה של המאה ה-19 / העשור הראשון של המאה ה-20].
בין המצולמים: * שמואל דוד לוצאטו על יד שולחנו. צלם: Alpron, פאדובה, [1860-1865 בקירוב]. * יוסף לוצאטו (בן שד"ל), פלרמו, 1892 בערך. * ישעיה לוצאטו (שני תצלומים). * הרב ישראל קוֹשְׂטָא (סופר עברי, רב, פרשן ומהדיר), ליוורנו, 1894 בקירוב (התצלום ניתן לכהנא מאת חתנו של קושטא). * פרופ' הלל דלטורה (Lelio Della Tórre). * הרב אליהו בן אמוזג. * הרב יעקב אוטולנגי מסאלוניקי (תלמידו של בן אמוזג). * פרופ' שמואל קרויס (עם הקדשה בכתב ידו). * צבי פרץ חיות (עם הקדשה בכתב ידו), לבוב, 1901. * שמואל אבא הורודצקי (שני תצלומים, שניהם עם הקדשות בכתב ידו), 1901-1902. * משה קליינמן, ברדיצ'ב, 1901 בערך (עם הקדשה בכתב ידו), ומצולמים נוספים.
גודל משתנה, 6X10 ס"מ בממוצע עד 11X16 ס"מ בממוצע. מצב משתנה, כמה מהתצלומים דהויים או מוכתמים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
בין המצולמים: * שמואל דוד לוצאטו על יד שולחנו. צלם: Alpron, פאדובה, [1860-1865 בקירוב]. * יוסף לוצאטו (בן שד"ל), פלרמו, 1892 בערך. * ישעיה לוצאטו (שני תצלומים). * הרב ישראל קוֹשְׂטָא (סופר עברי, רב, פרשן ומהדיר), ליוורנו, 1894 בקירוב (התצלום ניתן לכהנא מאת חתנו של קושטא). * פרופ' הלל דלטורה (Lelio Della Tórre). * הרב אליהו בן אמוזג. * הרב יעקב אוטולנגי מסאלוניקי (תלמידו של בן אמוזג). * פרופ' שמואל קרויס (עם הקדשה בכתב ידו). * צבי פרץ חיות (עם הקדשה בכתב ידו), לבוב, 1901. * שמואל אבא הורודצקי (שני תצלומים, שניהם עם הקדשות בכתב ידו), 1901-1902. * משה קליינמן, ברדיצ'ב, 1901 בערך (עם הקדשה בכתב ידו), ומצולמים נוספים.
גודל משתנה, 6X10 ס"מ בממוצע עד 11X16 ס"מ בממוצע. מצב משתנה, כמה מהתצלומים דהויים או מוכתמים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
שני מכתבים ושיר בכתב ידו של יהודה לייב גורדון (1830-1892) - מגדולי ומחשובי המשוררים העבריים של תקופת ההשכלה ברוסיה.
1. כתב היד של השיר "תשליך!", המוקדש "לאחד ממכירי שנתחיב חובת גלות בתוך שאר גולי ישראל ויקם וילך הוא וביתו למדינת הים". חשון תרנ"ב [סוף 1891].
השיר עוסק בהגירת היהודים מרוסיה ונזכרות בו גם מדינות "אמריקא, ברזיליה, ארגנטינה" כמקומות-מקלט אפשריים, רעיון אשר ביטא יל"ג כבר כעשר שנים קודם לכן בשירו "אחותי רוחמה", בו קרא להגירת יהודים מרוסיה לאמריקה.
[1] דף כתוב משני צדדיו, 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק, כתמים, מחיקות, פיסות-נייר מודבקות, עם תיקונים והערות הבאה-לדפוס.
2. מכתב ארוך בכתב ידו של יל"ג, אל הסופר יעקב יצחק ווייסבערג (וייסברג, 1840-1904). עם הערות בכתב ידו של הסופר והעתונאי המשכילי יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (1834-1917), שקיבל את המכתב מוייסברג לצורך פרסומו במדור "אגרות אנשי השם" במאסף הספרותי "גן פרחים", אשר ערך בשנים 1881-1892. שבט תרנ"א [דצמבר 1890 / ינואר 1891].
[1] דף מקופל (שלושה עמודים כתובים), 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק, עם פגיעה בטקסט. כתמים רבים, חלקם כהים, עם פגיעות בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
3. מכתב בכתב ידו של יל"ג, אל נמען לא מזוהה. נכתב בשנתו האחרונה של יל"ג, ממיטת חוליו בברלין או בסנקט פטרבורג, נובמבר 1891.
בין יתר הדברים, כותב יל"ג על מצב בריאותו הרופף. בסוף המכתב, אחרי דרישת שלום ליהושע מזח (ראה לעיל), כותב יל"ג: "כה אמר גאָרדאָן: אני אמרתי בצוק העתים האלה אין חפץ לישראל בשירים ומליצות ובגנות פרחים, והכותבים ומוציאים אותם לאור אינם רואים ברכה במעשה ידיהם...".
[1] דף כתוב משני צדדיו, 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמי רטיבות, עם מריחות דיו רבות ופגיעות בכתוב. סימני קיפול ובלאי, רישומים בעפרון, תיקונים והערות הבאה-לדפוס.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
1. כתב היד של השיר "תשליך!", המוקדש "לאחד ממכירי שנתחיב חובת גלות בתוך שאר גולי ישראל ויקם וילך הוא וביתו למדינת הים". חשון תרנ"ב [סוף 1891].
השיר עוסק בהגירת היהודים מרוסיה ונזכרות בו גם מדינות "אמריקא, ברזיליה, ארגנטינה" כמקומות-מקלט אפשריים, רעיון אשר ביטא יל"ג כבר כעשר שנים קודם לכן בשירו "אחותי רוחמה", בו קרא להגירת יהודים מרוסיה לאמריקה.
[1] דף כתוב משני צדדיו, 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק, כתמים, מחיקות, פיסות-נייר מודבקות, עם תיקונים והערות הבאה-לדפוס.
2. מכתב ארוך בכתב ידו של יל"ג, אל הסופר יעקב יצחק ווייסבערג (וייסברג, 1840-1904). עם הערות בכתב ידו של הסופר והעתונאי המשכילי יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (1834-1917), שקיבל את המכתב מוייסברג לצורך פרסומו במדור "אגרות אנשי השם" במאסף הספרותי "גן פרחים", אשר ערך בשנים 1881-1892. שבט תרנ"א [דצמבר 1890 / ינואר 1891].
[1] דף מקופל (שלושה עמודים כתובים), 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק, עם פגיעה בטקסט. כתמים רבים, חלקם כהים, עם פגיעות בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
3. מכתב בכתב ידו של יל"ג, אל נמען לא מזוהה. נכתב בשנתו האחרונה של יל"ג, ממיטת חוליו בברלין או בסנקט פטרבורג, נובמבר 1891.
בין יתר הדברים, כותב יל"ג על מצב בריאותו הרופף. בסוף המכתב, אחרי דרישת שלום ליהושע מזח (ראה לעיל), כותב יל"ג: "כה אמר גאָרדאָן: אני אמרתי בצוק העתים האלה אין חפץ לישראל בשירים ומליצות ובגנות פרחים, והכותבים ומוציאים אותם לאור אינם רואים ברכה במעשה ידיהם...".
[1] דף כתוב משני צדדיו, 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמי רטיבות, עם מריחות דיו רבות ופגיעות בכתוב. סימני קיפול ובלאי, רישומים בעפרון, תיקונים והערות הבאה-לדפוס.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
19 גלויות, מכתב וארבעה ספחים של שוברי-תשלום, כתובים בכתב יד וחתומים בידי אחד העם (אשר גינצברג), ממוענים אל החוקר אברהם כהנא. נשלחו מאודסה ומברלין לז'יטומיר, 1896-1903.
הגלויות והמכתב נכתבו בתקופה בה ערך אחד העם את כתב העת "השלח" ("השילוח"), מכתבי העת החשובים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ועוסקים בעיקר בענייני ספרות, מחקר ועריכה - משלוח מאמרי בקורת על ספרים חדשים, המשך פרסום מאמרים של כהנא, תשלום שכר סופרים, הערות עריכה לקראת פרסום ב"השלוח", פרסום אגרות שד"ל שערך כהנא, פרסום מאמר של פרופ' שמעון קרויס, עצות לשון, אישור קבלת חומרים ספרותיים וכדומה.
כמה מהמכתבים כתובים על גבי גלויות רשמיות של מערכת "השלח" באודסה או על גבי גלויות רשמיות של אחד העם (U. Ginzberg); גלויה אחת של מערכת "אחיאסף" בורשה.
מצורפים: ארבעה ספחים של שוברי-תשלום ששלח אחד העם אל כהנא, על ארבעתם מופיעה חתימתו של אחד העם כמו גם מכתבים קצרים בכתב ידו (בנוגע לשכר סופרים); מכתב בכתב ידו של כהנא, ממוען אל אחד העם (בנוגע למאמר של פרופ' שמואל קרויס); מעטפת-דואר מקורית, רשמית (של מערכת 'השלח') שנשלחה אל כהנא.
גודל ממוצע: 9X14 ס"מ. מצב כללי טוב. כמה מהגלויות במצב בינוני, כהות או מוכתמות.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
הגלויות והמכתב נכתבו בתקופה בה ערך אחד העם את כתב העת "השלח" ("השילוח"), מכתבי העת החשובים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ועוסקים בעיקר בענייני ספרות, מחקר ועריכה - משלוח מאמרי בקורת על ספרים חדשים, המשך פרסום מאמרים של כהנא, תשלום שכר סופרים, הערות עריכה לקראת פרסום ב"השלוח", פרסום אגרות שד"ל שערך כהנא, פרסום מאמר של פרופ' שמעון קרויס, עצות לשון, אישור קבלת חומרים ספרותיים וכדומה.
כמה מהמכתבים כתובים על גבי גלויות רשמיות של מערכת "השלח" באודסה או על גבי גלויות רשמיות של אחד העם (U. Ginzberg); גלויה אחת של מערכת "אחיאסף" בורשה.
מצורפים: ארבעה ספחים של שוברי-תשלום ששלח אחד העם אל כהנא, על ארבעתם מופיעה חתימתו של אחד העם כמו גם מכתבים קצרים בכתב ידו (בנוגע לשכר סופרים); מכתב בכתב ידו של כהנא, ממוען אל אחד העם (בנוגע למאמר של פרופ' שמואל קרויס); מעטפת-דואר מקורית, רשמית (של מערכת 'השלח') שנשלחה אל כהנא.
גודל ממוצע: 9X14 ס"מ. מצב כללי טוב. כמה מהגלויות במצב בינוני, כהות או מוכתמות.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
תריסר גלויות ושני מכתבים בכתב-יד, ששלח הסופר וההוגה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לחוקר אברהם כהנא. נשלחו משרלוטנבורג (ברלין) ומברסלאו לז'יטומיר ולקייב, 1900-1906; מכתב אחד משנת 1913.
הגלויות והמכתבים עוסקים בעיקר בנושא ביאור המקרא עליו עמל כהנא ובענייני ספרות ומחקר. באגרותיו מותח ברדיצ'בסקי ביקורת, משמיע עצות ידידותיות בנוגע לעבודתו המחקרית של כהנא, מביע את נכונותו להשתתף בספר זכרון לקדושי זיטומיר (שנהרגו בפרעות בעקבות מהפכת 1905), מזכיר מפעלים ספרותיים שונים, מאשר בתודה קבלת ספרים, או דורש בשלומו של כהנא. באחד ממכתביו כותב ברדיצ'בסקי: "בקרת המקרא היא כל כך קרקע בתולה אצלנו וחסר כל הכנה לזה, עד כי תמהני אם יבין איש לדבריך... קרבן גדול הוא מפעלך... הדור יתום. בכתבי העתים שורר רקבון לגמרי וטוב להם לדעת אודות כלתו של זנגביל או נאום ציוני בוויען או בפריס... אם לא תלאה בדרכך ותוכל עמוד, יהיה הדבר לנס בעיני". מרבית המכתבים חתומים "ד"ר מ. י. ברדיטצ'בסקי"; חלקם חתומים בראשי תיבות.
יצירתו של הסופר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן-גריון, 1865-1921) הוגדרה על ידי חיים נחמן ביאליק כ"מרכז העמוק והפנימי של מחשבת הדור ושל תחושותיו". ברדיצ'בסקי נחשב לסופר אשר יצר דפוסי-כתיבה חדשים בספרות העברית והעמיד אתגר הן בפני המסורת הספרותית והן בפני המסורת הרבנית, בקריאתו לשינוי ערכים בתפישת היהדות, המסורת וההיסטוריה היהודית-לאומית.
אודות נמען המכתבים, הסופר והחוקר אברהם כהנא, ראה בהקדמה לפרק זה, עמ' 204.
מצורפים: שתי מעטפות-דואר מקוריות והעתקה (בעפרון) של מכתב מאת ברדיצ'בסקי לאביו (בו נזכר חומש בראשית עם הביאור של כהנא).
גודל ממוצע: 9X14 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבי תיוק בשתיים מהגלויות. אחד המכתבים נקרע בידי ברדיצ'בסקי, בטעות (לאחר שחזר אליו בדואר), והודבק מחדש.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
הגלויות והמכתבים עוסקים בעיקר בנושא ביאור המקרא עליו עמל כהנא ובענייני ספרות ומחקר. באגרותיו מותח ברדיצ'בסקי ביקורת, משמיע עצות ידידותיות בנוגע לעבודתו המחקרית של כהנא, מביע את נכונותו להשתתף בספר זכרון לקדושי זיטומיר (שנהרגו בפרעות בעקבות מהפכת 1905), מזכיר מפעלים ספרותיים שונים, מאשר בתודה קבלת ספרים, או דורש בשלומו של כהנא. באחד ממכתביו כותב ברדיצ'בסקי: "בקרת המקרא היא כל כך קרקע בתולה אצלנו וחסר כל הכנה לזה, עד כי תמהני אם יבין איש לדבריך... קרבן גדול הוא מפעלך... הדור יתום. בכתבי העתים שורר רקבון לגמרי וטוב להם לדעת אודות כלתו של זנגביל או נאום ציוני בוויען או בפריס... אם לא תלאה בדרכך ותוכל עמוד, יהיה הדבר לנס בעיני". מרבית המכתבים חתומים "ד"ר מ. י. ברדיטצ'בסקי"; חלקם חתומים בראשי תיבות.
יצירתו של הסופר והוגה הדעות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן-גריון, 1865-1921) הוגדרה על ידי חיים נחמן ביאליק כ"מרכז העמוק והפנימי של מחשבת הדור ושל תחושותיו". ברדיצ'בסקי נחשב לסופר אשר יצר דפוסי-כתיבה חדשים בספרות העברית והעמיד אתגר הן בפני המסורת הספרותית והן בפני המסורת הרבנית, בקריאתו לשינוי ערכים בתפישת היהדות, המסורת וההיסטוריה היהודית-לאומית.
אודות נמען המכתבים, הסופר והחוקר אברהם כהנא, ראה בהקדמה לפרק זה, עמ' 204.
מצורפים: שתי מעטפות-דואר מקוריות והעתקה (בעפרון) של מכתב מאת ברדיצ'בסקי לאביו (בו נזכר חומש בראשית עם הביאור של כהנא).
גודל ממוצע: 9X14 ס"מ. מצב כללי טוב. נקבי תיוק בשתיים מהגלויות. אחד המכתבים נקרע בידי ברדיצ'בסקי, בטעות (לאחר שחזר אליו בדואר), והודבק מחדש.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
שלוש גלויות ושני מכתבים בכתב ידו של הסופר, המשורר והמתרגם דוד פרישמן. נשלחו אל החוקר והסופר אברהם כהנא, מורשה, לקייב ולז'יטומיר, 1903-1906.
מכתבים וגלויות בענייני ספרות, פרסום מאמרים ב"הזמן" וב"הדור", תשלום שכר סופרים, וכדומה. באחד המכתבים מבקש פרישמן מכהנא לקבל על עצמו עבודה קבועה, "להיות בשביל 'הדור' למבקר הספרים הלועזים בנוגע לחכמת ישראל". שתיים מהגלויות הנן גלויות אישיות של הסופר פרישמן (עם שמו בתור עורך "הדור" מודפס בראשן) וגלויה נוספת של הוצאת "תושיה". מצורפות שתי המעטפות המקוריות בהן נשלחו המכתבים.
נקבי תיוק וחור נוסף באחת הגלויות. כתמים בשתיים מהגלויות ועל המעטפות.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
מכתבים וגלויות בענייני ספרות, פרסום מאמרים ב"הזמן" וב"הדור", תשלום שכר סופרים, וכדומה. באחד המכתבים מבקש פרישמן מכהנא לקבל על עצמו עבודה קבועה, "להיות בשביל 'הדור' למבקר הספרים הלועזים בנוגע לחכמת ישראל". שתיים מהגלויות הנן גלויות אישיות של הסופר פרישמן (עם שמו בתור עורך "הדור" מודפס בראשן) וגלויה נוספת של הוצאת "תושיה". מצורפות שתי המעטפות המקוריות בהן נשלחו המכתבים.
נקבי תיוק וחור נוסף באחת הגלויות. כתמים בשתיים מהגלויות ועל המעטפות.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
33 גלויות ותריסר מכתבים בכתב ידו של פרופ' יוסף קלוזנר. נשלחו אל החוקר והסופר אברהם כהנא מאודסה, ורשה וירושלים, לזיטומיר, קייב, ורשה ותל-אביב, 1895-1938 (מרבית האגרות מהעשורים הראשון והשני של המאה ה-20).
אוסף אגרות גדול המתעד יחסים ספרותיים-מחקריים לאורך תקופה של כ-40 שנים. האגרות, הכתובות בלשון קרובה וידידותית, עוסקות בעיקר בענייני ספרות, פרסום מאמרים וספרים, עריכה, ביקורות, הערות ותיקונים למאמרים, ועוד. מרבית האגרות נכתבו על גבי גלויות וניירות-מכתבים רשמיים של מערכת "השלח" באודסה ושל חברת "אחיאסף" בורשה (כמה מהאגרות המאוחרות יותר על גבי ניירות-מכתבים ומעטפות של "השלח" ושל קלוזנר בירושלים). כמה מהגלויות באוסף שלפנינו נשלחו בשנת 1895, בהיות קלוזנר בן כ-21 שנים בלבד.
בגלויה מחודש מרץ 1907 כותב קלוזר: "ב'הישיבה' המחודשת של טשרנוביץ אני מורה לא תנ"ך, אלא דברי ימי-ישראל ע"פ החקירות היותר חדשות, כמדומה לי, שאני עושה בזה דבר יותר חשוב ליהדות אפילו מישיבתי בקתדרא של האוניברסיטה החפשית בפטרבורג". בגלויה אחרת מבטיח קלוזנר שיכתוב מאמר בקורת גדול "שיביא תועלת ממשית", על התנ"ך עם ביאור כהנא.
יוסף קלוזנר (1874-1958), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש-רוח, ממקימי האוניברסיטה העברית וראש החוג לספרות עברית. עורך "השלוח", חתן פרס ישראל.
מצורפים: מכתב מכהנא לקלוזנר; המעטפות המקוריות בהן נשלחו המכתבים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים וכתמים. שבע גלויות כהות (המוקדמות). קרעים בשולי כמה גלויות. נקבי-תיוק בכמה מהגלויות.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
אוסף אגרות גדול המתעד יחסים ספרותיים-מחקריים לאורך תקופה של כ-40 שנים. האגרות, הכתובות בלשון קרובה וידידותית, עוסקות בעיקר בענייני ספרות, פרסום מאמרים וספרים, עריכה, ביקורות, הערות ותיקונים למאמרים, ועוד. מרבית האגרות נכתבו על גבי גלויות וניירות-מכתבים רשמיים של מערכת "השלח" באודסה ושל חברת "אחיאסף" בורשה (כמה מהאגרות המאוחרות יותר על גבי ניירות-מכתבים ומעטפות של "השלח" ושל קלוזנר בירושלים). כמה מהגלויות באוסף שלפנינו נשלחו בשנת 1895, בהיות קלוזנר בן כ-21 שנים בלבד.
בגלויה מחודש מרץ 1907 כותב קלוזר: "ב'הישיבה' המחודשת של טשרנוביץ אני מורה לא תנ"ך, אלא דברי ימי-ישראל ע"פ החקירות היותר חדשות, כמדומה לי, שאני עושה בזה דבר יותר חשוב ליהדות אפילו מישיבתי בקתדרא של האוניברסיטה החפשית בפטרבורג". בגלויה אחרת מבטיח קלוזנר שיכתוב מאמר בקורת גדול "שיביא תועלת ממשית", על התנ"ך עם ביאור כהנא.
יוסף קלוזנר (1874-1958), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש-רוח, ממקימי האוניברסיטה העברית וראש החוג לספרות עברית. עורך "השלוח", חתן פרס ישראל.
מצורפים: מכתב מכהנא לקלוזנר; המעטפות המקוריות בהן נשלחו המכתבים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים וכתמים. שבע גלויות כהות (המוקדמות). קרעים בשולי כמה גלויות. נקבי-תיוק בכמה מהגלויות.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
10 גלויות ומכתב בכתב יד, ששלח הרב צבי פרץ חיות לחוקר אברהם כהנא. נשלחו מפירנצה, טריאסט ולבוב, לז'יטומיר ולקייב, 1901-1913.
אגרות ידידותיות, בהן מופיעים בעיקר תיקונים והערות למאמרים, לפירושו של חיות ל"תהלים", וענייני מחקר, ספרות וחכמת ישראל. באחת האגרות כותב חיות: "לא אוכל לקבל עלי את פירושה של מגלת שה"ש מפני שעד עכשיו לא התעסקתי בה כהוגן, והיא אחת מן הקשות ביותר".
הרב צבי פרץ חיות (1876-1927), רב, היסטוריון וחוקר תנ"ך. נולד בגליציה, שם למד בישיבה והוסמך כרב. כיהן כרב הקהילה בפירנצה מ-1901, עסק בהוראה בבית המדרש לרבנים בפירנצה ובהוראה לחקר המקרא באוניברסיטה המקומית. ב-1912 היה לרבה של קהילת טריאסטה. החל משנת 1918 כיהן כרב הראשי של וינה והקים שם בית מדרש למורים. היה מראשוני הרבנים אשר תמכו בציונות, ויושב הראש הראשון של הועד הפועל הציוני. נפטר בוינה בשנת 1927, נקבר בתל-אביב.
גלויות 9X14 ס"מ, מכתב 11.5X9 ס"מ (במעטפה המקורית). מצב כללי טוב. כתמים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
אגרות ידידותיות, בהן מופיעים בעיקר תיקונים והערות למאמרים, לפירושו של חיות ל"תהלים", וענייני מחקר, ספרות וחכמת ישראל. באחת האגרות כותב חיות: "לא אוכל לקבל עלי את פירושה של מגלת שה"ש מפני שעד עכשיו לא התעסקתי בה כהוגן, והיא אחת מן הקשות ביותר".
הרב צבי פרץ חיות (1876-1927), רב, היסטוריון וחוקר תנ"ך. נולד בגליציה, שם למד בישיבה והוסמך כרב. כיהן כרב הקהילה בפירנצה מ-1901, עסק בהוראה בבית המדרש לרבנים בפירנצה ובהוראה לחקר המקרא באוניברסיטה המקומית. ב-1912 היה לרבה של קהילת טריאסטה. החל משנת 1918 כיהן כרב הראשי של וינה והקים שם בית מדרש למורים. היה מראשוני הרבנים אשר תמכו בציונות, ויושב הראש הראשון של הועד הפועל הציוני. נפטר בוינה בשנת 1927, נקבר בתל-אביב.
גלויות 9X14 ס"מ, מכתב 11.5X9 ס"מ (במעטפה המקורית). מצב כללי טוב. כתמים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
שבע גלויות, מכתב ושני ספחים של שוברי-תשלום לדואר, עם מכתבים בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ. נשלחו אל החוקר והסופר אברהם כהנא, מפולטבה ומיפו, לז'יטומיר ולקייב, 1903-1906.
אגרות בענייני ספרות ומכירת והפצת ספרים, תשלומים ושכר-סופרים, הדפסת מאמרים וספרים, חידושים בביאור המקרא, ועניינים נוספים. באחת הגלויות שואל אז"ר על מצבו של כהנא לאחר ששמע על "ההרג שהיה במקום מושבך... שלומך אינני שואל, כי ידעתי, כי אין שלום לך בכל הארץ הזאת העקובה מדם".
אז"ר (1854-1945) - סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם פורה, אשר הוציא לאור כ-100 ספרים במהלך חייו. בין היתר, תרגם מספרי מחקר התלמוד של בנימין זאב בכר ופרסם תרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב, פירושים למקרא, מאגדות התנאים והאמוראים, ועוד.
גודל משתנה. מצב בינוני. שתי גלויות על נייר כהה מאד. נקבי תיוק בכמה פריטים. פגעי תילוע בגלויה אחת. כתמים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
אגרות בענייני ספרות ומכירת והפצת ספרים, תשלומים ושכר-סופרים, הדפסת מאמרים וספרים, חידושים בביאור המקרא, ועניינים נוספים. באחת הגלויות שואל אז"ר על מצבו של כהנא לאחר ששמע על "ההרג שהיה במקום מושבך... שלומך אינני שואל, כי ידעתי, כי אין שלום לך בכל הארץ הזאת העקובה מדם".
אז"ר (1854-1945) - סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם פורה, אשר הוציא לאור כ-100 ספרים במהלך חייו. בין היתר, תרגם מספרי מחקר התלמוד של בנימין זאב בכר ופרסם תרגום לשיר השירים, פירוש לאיוב, פירושים למקרא, מאגדות התנאים והאמוראים, ועוד.
גודל משתנה. מצב בינוני. שתי גלויות על נייר כהה מאד. נקבי תיוק בכמה פריטים. פגעי תילוע בגלויה אחת. כתמים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ארבעה מכתבים בכתב-יד מאת "ועד הלשון העברית" בירושלים, אל הלל זלטופולסקי. שלושה מהמכתבים חתומים בידי אליעזר בן-יהודה, דוד ילין וחיים אריה זוטא. שבט-ניסן תרע"ב (1912).
המכתבים עוסקים בפעילותו השוטפת של הועד, ובין היתר, במאמציו של אליעזר בן-יהודה להשיג תמיכה כספית לפעילות הועד, בתכנון להדפיס חוברת עם מאמרים ומונחי לשון, ועוד. שלושה מהמכתבים חתומים בחותמת "ועד הלשון העברית ירושלם" ובחתימותיהם של נשיאי הועד אליעזר בן-יהודה ודוד ילין ומזכיר הועד חיים אריה זוטא.
"ועד הלשון העברית" הוקם בשנת 1904 כמענה לקשיים בהם נתקלו המורים בארץ ישראל בכל הנוגע לשימוש בשפה העברית לצורך הוראה. פעילותו התרכזה בקביעת נורמות אחידות בעברית, בדקדוק, בהגייה ובמינוח. חברי הועד בראשיתו היו אליעזר בן-יהודה, דוד ילין, ד"ר אהרן מאיר מזי"א, יוסף מיוחס, אליהו ספיר, יחיאל מיכל פינס וחיים אריה זוטא. במשך רוב שנות פעילותו סבל הועד מהיעדר תמיכה כספית, ופעילותו נעשתה בהתנדבות. עם הנדבנים שתמכו בועד נמנה איש העסקים והפעיל הציוני הלל זלטופולסקי אשר אליו ממוענים המכתבים שלפנינו.
לקראת קום מדינת ישראל החל ועד הלשון לפעול להקמתה של אקדמיה ללשון עברית, רעיון שהתגשם לבסוף בשנת 1953 כאשר חוקקה הכנסת את "חוק המוסד העליון ללשון העברית" שמכוחו הוקמה "האקדמיה ללשון העברית".
ארבעה מכתבים (שישה עמודים כתובים), 28 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים. נקבים וקרעים קלים בכמה דפים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
המכתבים עוסקים בפעילותו השוטפת של הועד, ובין היתר, במאמציו של אליעזר בן-יהודה להשיג תמיכה כספית לפעילות הועד, בתכנון להדפיס חוברת עם מאמרים ומונחי לשון, ועוד. שלושה מהמכתבים חתומים בחותמת "ועד הלשון העברית ירושלם" ובחתימותיהם של נשיאי הועד אליעזר בן-יהודה ודוד ילין ומזכיר הועד חיים אריה זוטא.
"ועד הלשון העברית" הוקם בשנת 1904 כמענה לקשיים בהם נתקלו המורים בארץ ישראל בכל הנוגע לשימוש בשפה העברית לצורך הוראה. פעילותו התרכזה בקביעת נורמות אחידות בעברית, בדקדוק, בהגייה ובמינוח. חברי הועד בראשיתו היו אליעזר בן-יהודה, דוד ילין, ד"ר אהרן מאיר מזי"א, יוסף מיוחס, אליהו ספיר, יחיאל מיכל פינס וחיים אריה זוטא. במשך רוב שנות פעילותו סבל הועד מהיעדר תמיכה כספית, ופעילותו נעשתה בהתנדבות. עם הנדבנים שתמכו בועד נמנה איש העסקים והפעיל הציוני הלל זלטופולסקי אשר אליו ממוענים המכתבים שלפנינו.
לקראת קום מדינת ישראל החל ועד הלשון לפעול להקמתה של אקדמיה ללשון עברית, רעיון שהתגשם לבסוף בשנת 1953 כאשר חוקקה הכנסת את "חוק המוסד העליון ללשון העברית" שמכוחו הוקמה "האקדמיה ללשון העברית".
ארבעה מכתבים (שישה עמודים כתובים), 28 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים. נקבים וקרעים קלים בכמה דפים.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
פריט 250 "קול קורא" מהוועד להרחבת הספריה "שער ציון" - חתימות אחד העם, ביאליק, דיזנגוף, אז"ר ורבניצקי
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $1,000
לא נמכר
לקט פריטים בנושא הרחבת ספריית "שער ציון" בתל-אביב, מטעם הועד להרחבת הספריה "שער ציון". [תל-אביב, 1925 בקירוב].
ספריית "שער ציון" נוסדה ביפו בשנת תרמ"ו (1886) ונקראה "בית עקד ספרים". החל משנת 1891 נקראה "שער ציון". בשנת 1922 הוכרה כספרייה העירונית של תל-אביב ובין השנים 1921-1936 פעלה בבית פולק שבפינת הרחובות הרצל ואחד העם. בתקופה בה נוסחו המסמכים שלפנינו כיהנו אברהם כהנא כמנהל הספריה ואז"ר כיו"ר ועד הספריה.
1. שלושה דפים בכתב ידו של אברהם כהנא, הכוללים טיוטת נוסח לכרוז מודפס שעניינו הרחבת ספריית "שער ציון" בתל-אביב על ידי תרומות ספרים. בדף השלישי מופיעות חתימות חברי הועד: אשר גינצברג (אחד העם), חיים נחמן ביאליק, מאיר דיזנגוף, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) ויהושע חנא רבניצקי.
[3] דף, 27.5 ס"מ. מצב בינוני. נקבי תיוק, כתמים כהים ופגעי רטיבות. שני הדפים הראשונים כתובים בדיו והשלישי כתוב בעפרון. החתימות במצב טוב, עם מעט כתמים.
2. על "שער-ציון". כרוז מודפס (נוסחו הסופי של כתב היד המופיע לעיל) מטעם הועד להרחבת הספריה "שער ציון".
[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב.
3. דף בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) בנושא העיר תל-אביב ותרבותהּ, ספריית "שער ציון" והתפתחותה (אינו חתום).
[1] דף, 20 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק וסימני קיפול.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
ספריית "שער ציון" נוסדה ביפו בשנת תרמ"ו (1886) ונקראה "בית עקד ספרים". החל משנת 1891 נקראה "שער ציון". בשנת 1922 הוכרה כספרייה העירונית של תל-אביב ובין השנים 1921-1936 פעלה בבית פולק שבפינת הרחובות הרצל ואחד העם. בתקופה בה נוסחו המסמכים שלפנינו כיהנו אברהם כהנא כמנהל הספריה ואז"ר כיו"ר ועד הספריה.
1. שלושה דפים בכתב ידו של אברהם כהנא, הכוללים טיוטת נוסח לכרוז מודפס שעניינו הרחבת ספריית "שער ציון" בתל-אביב על ידי תרומות ספרים. בדף השלישי מופיעות חתימות חברי הועד: אשר גינצברג (אחד העם), חיים נחמן ביאליק, מאיר דיזנגוף, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) ויהושע חנא רבניצקי.
[3] דף, 27.5 ס"מ. מצב בינוני. נקבי תיוק, כתמים כהים ופגעי רטיבות. שני הדפים הראשונים כתובים בדיו והשלישי כתוב בעפרון. החתימות במצב טוב, עם מעט כתמים.
2. על "שער-ציון". כרוז מודפס (נוסחו הסופי של כתב היד המופיע לעיל) מטעם הועד להרחבת הספריה "שער ציון".
[1] דף, 28 ס"מ. מצב טוב.
3. דף בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) בנושא העיר תל-אביב ותרבותהּ, ספריית "שער ציון" והתפתחותה (אינו חתום).
[1] דף, 20 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק וסימני קיפול.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $1,500
לא נמכר
ארכיון הכולל כ-200 מסמכים מהתקופה בה ניהל אברהם כהנא את ספריית "שער ציון" בתל-אביב. תל-אביב, 1924-1927 בקירוב.
ארכיון מסמכים המתעד את התנהלותה השוטפת של ספריית "שער ציון" בתקופה בה נוהלה בידי אברהם כהנא. למידע נוסף אודות ספריית "שער ציון", ראה פריט קודם.
בין המסמכים באוסף: * מכתב בכתב ידו של אברהם כהנא, אל ועדת התרבות של עירית תל-אביב, בו הוא מציע את שירותיו בתור ספרן ראשי לספריית "שער ציון" (אייר תרפ"ד, 1924). * דו"חות מפורטים על מצב הספריה, כולל רשימות עם הערות מפורטות בכתב ידם של אברהם כהנא ושל אז"ר. * רשימות עם מידע היסטורי, כללי או מקצועי על הספריה. * מחברת וקונטרסים עם פרוטוקולים מפורטים מישיבות ועד הספריה (בין המשתתפים: רבניצקי, רבינוביץ, חורגין, כהנא). * דף "סטטיסטיקה של הלוקחים ספרים הביתה בשנת תרפ"ו" ערוך לפי חודשי השנה (פירוט בנוגע להשאלות תלמידים, פועלים, פקידים, בעלי מקצוע חופשי, מחוסרי מקצוע וכו'). * טבלת סידור-עבודה בכתב יד. * רשימות-ספרים לרכישה. * מכתב ממאיר דיזנגוף (על נייר מכתבים של בית אחד העם), ועליו תוספת דברים בכתב ידה של שושנה פרסיץ, בנוגע ל-3000 ספרים שהועברו מ"שער ציון" לספריית בית אחד העם. * מכתבי המלצה על עובדים פוטנציאליים לספריה, ביניהם מכתב חתום מאת מאיר דיזנגוף, ומכתב המלצה החתום בידי אז"ר ובידי רבניצקי. * מכתבים בכתב ידו של מאיר דיזנגוף ומכתבים מודפסים עם חתימתו. * מכתבים בנושאים מנהליים - קריאת הספריה על שם לבנדה, תקציבים, הפרשת כספים לקק"ל, מינוי עובדים, ועוד. * מכתב משוכפל בסטנסיל, מראש מחלקת התעמולה של "גדוד מגני השפה" בתל-אביב. * מכתב מאברהם כהנא לבנו, אוריאל, בו הוא מזכיר גם את ענייני הספריה. * מכתבים בנושא פיטוריהן של שתי עובדות בספריה, כולל מכתבים ממועצת פועלי יפו, הזמנה ל"משפט חברים", העתק של פסק הדין במשפט, מכתבים ממאיר דיזנגוף ורשימות-טענות בכתב ידו של כהנא. * פריטים נוספים.
סה"כ כ-200 מסמכים. גודל ומצב משתנים. חלק מהדפים במצב טוב מאד, וקבוצות מהם במצב בינוני-גרוע (כתמים כהים, קרעים גסים).
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
ארכיון מסמכים המתעד את התנהלותה השוטפת של ספריית "שער ציון" בתקופה בה נוהלה בידי אברהם כהנא. למידע נוסף אודות ספריית "שער ציון", ראה פריט קודם.
בין המסמכים באוסף: * מכתב בכתב ידו של אברהם כהנא, אל ועדת התרבות של עירית תל-אביב, בו הוא מציע את שירותיו בתור ספרן ראשי לספריית "שער ציון" (אייר תרפ"ד, 1924). * דו"חות מפורטים על מצב הספריה, כולל רשימות עם הערות מפורטות בכתב ידם של אברהם כהנא ושל אז"ר. * רשימות עם מידע היסטורי, כללי או מקצועי על הספריה. * מחברת וקונטרסים עם פרוטוקולים מפורטים מישיבות ועד הספריה (בין המשתתפים: רבניצקי, רבינוביץ, חורגין, כהנא). * דף "סטטיסטיקה של הלוקחים ספרים הביתה בשנת תרפ"ו" ערוך לפי חודשי השנה (פירוט בנוגע להשאלות תלמידים, פועלים, פקידים, בעלי מקצוע חופשי, מחוסרי מקצוע וכו'). * טבלת סידור-עבודה בכתב יד. * רשימות-ספרים לרכישה. * מכתב ממאיר דיזנגוף (על נייר מכתבים של בית אחד העם), ועליו תוספת דברים בכתב ידה של שושנה פרסיץ, בנוגע ל-3000 ספרים שהועברו מ"שער ציון" לספריית בית אחד העם. * מכתבי המלצה על עובדים פוטנציאליים לספריה, ביניהם מכתב חתום מאת מאיר דיזנגוף, ומכתב המלצה החתום בידי אז"ר ובידי רבניצקי. * מכתבים בכתב ידו של מאיר דיזנגוף ומכתבים מודפסים עם חתימתו. * מכתבים בנושאים מנהליים - קריאת הספריה על שם לבנדה, תקציבים, הפרשת כספים לקק"ל, מינוי עובדים, ועוד. * מכתב משוכפל בסטנסיל, מראש מחלקת התעמולה של "גדוד מגני השפה" בתל-אביב. * מכתב מאברהם כהנא לבנו, אוריאל, בו הוא מזכיר גם את ענייני הספריה. * מכתבים בנושא פיטוריהן של שתי עובדות בספריה, כולל מכתבים ממועצת פועלי יפו, הזמנה ל"משפט חברים", העתק של פסק הדין במשפט, מכתבים ממאיר דיזנגוף ורשימות-טענות בכתב ידו של כהנא. * פריטים נוספים.
סה"כ כ-200 מסמכים. גודל ומצב משתנים. חלק מהדפים במצב טוב מאד, וקבוצות מהם במצב בינוני-גרוע (כתמים כהים, קרעים גסים).
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג
מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
20.3.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של חיים נחמן ביאליק, אל יעקב מאיר זלקינד. נכתב על נייר מכתבים של מלון ראסל (Hotel Russell) בלונדון. [לונדון], ינואר 1931.
במכתבו מתייחס ביאליק לאחד מכרכי התלמוד אותם פרסם זלקינד בתרגום ליידיש, עם פירושים. ביאליק משבח את זלקינד על פועלו ובמקביל מפציר בו לכתוב את פירושיו לתלמוד בשפה העברית: "קיבלתי בתודה את הגליון של מסכת כלאים... ושוב אני אומר לך: חדל לך מן השפה היהודית בעבודה זו. בדרך הזו לא תצליח. מקום חיותו הטבעי של פירושך הוא השפה העברית. הקהל העברי הזקוק לפירושך - גדול פי עשרים מן הקהל היידי... יודע אתה כי לא מקנאתי ומצרות עיני בשפה היהודית אני אומר זאת. אין בלבי כל טינה כנגדה... אלא שהפירוש בעברית ערכו שבעתים או גם שבעים ושבעה מביודית [יידית]".
יעקב מאיר זלקינד (1875-1937), רב, סופר, מתרגם ופובליציסט, יליד קוברין. קיבל חינוך מסורתי ב"חדר", ובהמשך בישבת וולוז'ין, ובמקביל למד גם לימודים כלליים. בגיל 20 נסע ללמוד בלשנות ופילוסופיה באוניברסיטאות בגרמניה, צרפת ושווייץ, ועם תום לימודיו השתקע באנגליה ושימש כרבה של קהילת קארדיף. מגיל צעיר היה פעיל בארגונים ציוניים, ובשנת 1913 אף הקים את חברת "אחוזת לונדון א'" אשר רכשה כמחצית מאדמות כרכור. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, השתקע בחיפה, בה נפטר בשנת 1937.
לאורך השנים פרסם זלקינד מאמרים ומסות ביידיש, בעברית ובאנגלית. בין היתר, עסק בתרגומו של התלמוד ליידיש - מפעל אשר לא נשלם (תרגומו ופירושיו לתלמוד ראו אור בלונדון בשנים 1922-1931).
[1] דף (שני עמודים כתובים), 17.5 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אופקי וקמטים קלים. כתמים רבים.
ספרות: אגרות חיים נחמן ביאליק, בעריכת פישל לחובר, הוצאת "דביר", תל-אביב, תרצ"ח-תרצ"ט. כרך ה', עמ' קלד-קלה.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
במכתבו מתייחס ביאליק לאחד מכרכי התלמוד אותם פרסם זלקינד בתרגום ליידיש, עם פירושים. ביאליק משבח את זלקינד על פועלו ובמקביל מפציר בו לכתוב את פירושיו לתלמוד בשפה העברית: "קיבלתי בתודה את הגליון של מסכת כלאים... ושוב אני אומר לך: חדל לך מן השפה היהודית בעבודה זו. בדרך הזו לא תצליח. מקום חיותו הטבעי של פירושך הוא השפה העברית. הקהל העברי הזקוק לפירושך - גדול פי עשרים מן הקהל היידי... יודע אתה כי לא מקנאתי ומצרות עיני בשפה היהודית אני אומר זאת. אין בלבי כל טינה כנגדה... אלא שהפירוש בעברית ערכו שבעתים או גם שבעים ושבעה מביודית [יידית]".
יעקב מאיר זלקינד (1875-1937), רב, סופר, מתרגם ופובליציסט, יליד קוברין. קיבל חינוך מסורתי ב"חדר", ובהמשך בישבת וולוז'ין, ובמקביל למד גם לימודים כלליים. בגיל 20 נסע ללמוד בלשנות ופילוסופיה באוניברסיטאות בגרמניה, צרפת ושווייץ, ועם תום לימודיו השתקע באנגליה ושימש כרבה של קהילת קארדיף. מגיל צעיר היה פעיל בארגונים ציוניים, ובשנת 1913 אף הקים את חברת "אחוזת לונדון א'" אשר רכשה כמחצית מאדמות כרכור. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, השתקע בחיפה, בה נפטר בשנת 1937.
לאורך השנים פרסם זלקינד מאמרים ומסות ביידיש, בעברית ובאנגלית. בין היתר, עסק בתרגומו של התלמוד ליידיש - מפעל אשר לא נשלם (תרגומו ופירושיו לתלמוד ראו אור בלונדון בשנים 1922-1931).
[1] דף (שני עמודים כתובים), 17.5 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אופקי וקמטים קלים. כתמים רבים.
ספרות: אגרות חיים נחמן ביאליק, בעריכת פישל לחובר, הוצאת "דביר", תל-אביב, תרצ"ח-תרצ"ט. כרך ה', עמ' קלד-קלה.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.
קטגוריה
אוסף אברהם כהנא
קָטָלוֹג