שני מכתבים ושיר בכתב ידו של יהודה לייב גורדון (1830-1892) - מגדולי ומחשובי המשוררים העבריים של תקופת ההשכלה ברוסיה.
1. כתב היד של השיר "תשליך!", המוקדש "לאחד ממכירי שנתחיב חובת גלות בתוך שאר גולי ישראל ויקם וילך הוא וביתו למדינת הים". חשון תרנ"ב [סוף 1891].
השיר עוסק בהגירת היהודים מרוסיה ונזכרות בו גם מדינות "אמריקא, ברזיליה, ארגנטינה" כמקומות-מקלט אפשריים, רעיון אשר ביטא יל"ג כבר כעשר שנים קודם לכן בשירו "אחותי רוחמה", בו קרא להגירת יהודים מרוסיה לאמריקה.
[1] דף כתוב משני צדדיו, 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק, כתמים, מחיקות, פיסות-נייר מודבקות, עם תיקונים והערות הבאה-לדפוס.
2. מכתב ארוך בכתב ידו של יל"ג, אל הסופר יעקב יצחק ווייסבערג (וייסברג, 1840-1904). עם הערות בכתב ידו של הסופר והעתונאי המשכילי יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (1834-1917), שקיבל את המכתב מוייסברג לצורך פרסומו במדור "אגרות אנשי השם" במאסף הספרותי "גן פרחים", אשר ערך בשנים 1881-1892. שבט תרנ"א [דצמבר 1890 / ינואר 1891].
[1] דף מקופל (שלושה עמודים כתובים), 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק, עם פגיעה בטקסט. כתמים רבים, חלקם כהים, עם פגיעות בטקסט. סימני קיפול ובלאי.
3. מכתב בכתב ידו של יל"ג, אל נמען לא מזוהה. נכתב בשנתו האחרונה של יל"ג, ממיטת חוליו בברלין או בסנקט פטרבורג, נובמבר 1891.
בין יתר הדברים, כותב יל"ג על מצב בריאותו הרופף. בסוף המכתב, אחרי דרישת שלום ליהושע מזח (ראה לעיל), כותב יל"ג: "כה אמר גאָרדאָן: אני אמרתי בצוק העתים האלה אין חפץ לישראל בשירים ומליצות ובגנות פרחים, והכותבים ומוציאים אותם לאור אינם רואים ברכה במעשה ידיהם...".
[1] דף כתוב משני צדדיו, 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמי רטיבות, עם מריחות דיו רבות ופגיעות בכתוב. סימני קיפול ובלאי, רישומים בעפרון, תיקונים והערות הבאה-לדפוס.
מקור: אוסף בן-ציון כהנא.