אוסף ייחודי של חוברות בכתב-יד וציורים השייכים לנער אולריך רמק, רובם מתקופת שהותו במעון לילדים-פליטים מגרמניה הנאצית בסקוטלנד, וכן תעודות ומסמכים, העוסקים בהגעתו לסקוטלנד במסגרת ה"קינדר-טרנספורט". 1938-1966 [מרבית הפריטים מראשית שנות ה-40]. אנגלית וגרמנית.
האוסף כולל פריטים ייחודיים בכתב-יד מתקופת שהותו של אולריך (אולי) רמק במעון לילדים-פליטים יהודים גרמנים בסקוטלנד – Birkenward Hostel, בראשית שנות ה-40; להלן תיאורי כמה מהפריטים הבולטים:
ארבעה גליונות עתון בכתב-יד אשר הוציאו הנערים לתפוצה פנימית. העתון, אשר כונה RCP (Refugee Club Paper), נכתב בעותק אחד בלבד והועבר מיד ליד בין החברים. גליונות העתון כוללים מאמרים קצרים ושירים, אשר בחלקם עוסקים במלחמה ובשלטון הנאצי וכוללים אזכורים למוצאם היהודי של הכותבים; וכן איורים וקומיקס, חלקם צבעוניים. לפנינו גליונות מס' 3, 4, ו-6 משנת 1941, חמישה דפים מגליון נוסף, לא שלם, שמספרו אינו ידוע. רמק תרם איורים ושירים לגליונות העתון. בגליון מספר 4 מופיעים שני שירים פרי עטו (בהם השיר "A Night in Wartime", "לילה בזמן מלחמה") וקומיקס שצייר, בשם "Himmler Beats Dagger". פרט לגליונות העתון כולל האוסף דפים וחוברות אשר כתבו הילדים על מנת לשעשע את עצמם ולהנעים את שהותם במעון: קטלוג המציג אמצעי תשלום שהמציאו ואשר שימשו אותם במעון. הקטלוג מכיל 22 אמצעי תשלום (כרטיסי קרטון) בערכים של 1-100 R.C.M. (Refugee Club Money – "כסף מועדון הפליטים"), ובהם כרטיס בערך "00" המיועד "לאספנים בלבד", ואשר ממנו נוצרו 11 עותקים בלבד (הקטלוג, משנת 1942, נכתב בכתב-יד בתוך מחברת והוא מחזיק שבעה עמודים; אמצעי התשלום סודרו והודבקו בדפי המחברת). חוברת המוקדשת לבולאות; מכתב שהועבר בין הנערים – הזמנה למסיבת סילבסטר בדצמבר 1943; רשימה בכתב-יד של אחד-עשר החברים ב"מועדון Skelmorlie"; כרטיסי משחק לחידון קבוצתי (טריוויה); עצם של בעל חיים, בצדה האחד הכיתוב "Souvenir from Birkenward Hostel, 14.2.42", ובצדה השני הכיתוב: "This dead bone goes to dust just how all are alike, stone, man & cow".
עוד כולל האוסף:
~ שמונה איורים מאת רמק אשר צוירו בעפרון, צבע מים וגיר, כולם צבעוניים (למעט אחד); חלקם בנושא מלחמת העולם השניה והנאצים; אחד האיורים מציג פְּנים של בית-כנסת.
~ מכתבים ומסמכים אישיים של רמק: מחברת ציונים מבית ספר יהודי בברסלאו, מהשנים 1936-1939; שני מכתבים הממוענים אל רמק מה- Refugee Children's Aid Comittee, מהשנים 1942 ו-1948; תעודת National Registration Identity Card, שניתנה לרמק במאי 1940; תעודה / אשרת כניסה לבריטניה לצורכי לימוד, עם פרטים אישיים ותצלום פספורט של רמק; שתי גלויות שנשלחו אל רמק מאמו בשנת 1939, ומכתב שנשלח אליו מדודתו בארה"ב ב-1947 (גרמנית); רשימה בגרמנית – תכולת מזוודתו של רמק עם יציאתו מברסלאו לגלזגו. בראש הרשימה מופיע שמו, "אולריך ישראל רמק" (זאת בעקבות התקנה הנאצית המחייבת כל יהודי להוסיף את השם "ישראל" לשמו); מכתב מ-1966, מודפס במכונת כתיבה, בו הוא פונה לגב' I. Marchard ומבקש את סיועה במציאת כתובותיהם של כל הנערים והנערות ששהה עמם בשני הוסטלים, ברחוב היל ובבירקנוורד (אנגלית). במכתב מפורטים שמות כל הנערים והנערות.
אולריך (אולי) רמק (Ullrich Remak), נולד בשנת 1926 בברסלאו (גרמניה, כיום וורוצלב בפולין). בשנת 1939, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, הועבר יחד עם אחותו לבריטניה במסגרת ה-"קינדר-טרנספורט" [משלוחי הצלה של ילדים יהודים וילדים נוצרים לא-ארים משטחי גרמניה הנאצית לבריטניה, על-פי החלטה של ממשלת בריטניה בעקבות אירועי ליל הבדולח]. רמק שוכן במעון לילדים-פליטים יהודים גרמנים בסקוטלנד. במהלך שנות המלחמה שהה, כפי הנראה, בשני מעונות לילדים-פליטים, האחד ברחוב היל בגלזגו והשני, הנקרא Birkenward Hostel, בעיירה Skelmorlie. לאחר המלחמה נשאר רמק באנגליה, למד הנדסה והיה פעיל בארגונים ציוניים. בשנת 1951 עלה לישראל.
מצורף אוסף מסמכים השייך לאמו של אולריך רמק, נָנִי רמק (Nanni Remak).
נני רמק (לבית Loewe) נולדה בשנת 1900 במזרח פרוסיה (כיום בשטח פולין) ונישאה ללודוויג רמק בשנת 1925. לאחר מות בעלה ב-1938 ולאחר ששני ילדיה הועברו ב-"קינדר-טרנספורט" לבריטניה, ניסתה לעלות לארץ ישראל אך נתפסה בידי הבריטים והועברה למחנה מעצר במאוריציוס. בשנת 1945 הגיעה לארץ.
אוסף המסמכים של נני רמק כולל: פספורט גרמני-נאצי משנת 1936; תעודת-זהות גרמנית-נאצית משנת 1939, על שם "נני שרה רמק" ושני מסמכי זיהוי גרמניים משנת 1939; תעודות שונות, ובהן תעודת הנישואין שלה, תעודת הפטירה של בעלה, תעודות המעידות כי עברה קורסים בצלב האדום (1941), ועוד; חמשה מכתבי המלצה מטעם ארגונים יהודיים בברסלאו, משנת 1939, המאשרים כי העסיקו את רמק ומעידים על תכונותיה הטובות, כפי הנראה לקראת עזיבתה את העיר; תעודת עולה המעידה כי רמק הגיעה לישראל בשנת 1945 ממאוריציוס, וכן תעודת זיהוי מפלשתינה (1945) עם תמונתה.
סה"כ 32 פריטים השייכים לאולריך רמק; 25 פריטים מעזבון נני רמק. גודל ומצב משתנים.