קמיע. דיו שחור על נייר עבה, בכתיבה תימנית. תימן, המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20. ערבית יהודית.
טקסט ארוך, לחשים ושמות קדושים, עם איורים וסמלי מגן-דוד רבים ובתוכם צירופי שמות.
אורך: כ-2 מטר (מורכב מ-3 חלקי נייר). סימני קיפול וגלגול (קופל לצורך נשיאה על הגוף).