שני יהודים קוראים בספר. ציור מאת ארתור בריקס.
שמן על בד. חתום ומתואר בגב (בגרמנית).
57X77 ס"מ. מסגרת 72X94 ס"מ. מצב בינוני. פגמים. קרע באורך כ-6 ס"מ במרכז הבד.

דמויות יהודים, שלשה רישומי עפרון על נייר. אחד הרישומים חתום (לא מזוהה).
18X26 ס"מ (במסגרת 32X42 ס"מ); 20X28 ס"מ (במסגרת 45X34 ס"מ); 24X29 ס"מ (במסגרת 38.5X46 ס"מ). מצב טוב.

שני קמיעות "שויתי", כתובים על קלף: • קמיע בגודל בינוני. במרכזו מנורת למנצח, מעוטרת בפרחים צבעוניים. סביב המנורה שמות קדושים. מסגרת פסוקים. 25X19 ס"מ. • קמיע קטן, עם מנורת למנצח, פסוקים ושמות. 11X9 ס"מ.
מצב כללי בינוני. אחד הקמיעות ממוסגר (לא נבדק מחוץ למסגרת).

"כתר ארם צובא" - מהדורת פקסימיליה של מגילת רות מ"כתר ארם צובא" - כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך, שניצל לאחר הפרעות ביהודי חלב )ארם-צובא( בשנת 1947 והוברח לארץ ישראל.
מהדורה חתומה וממוספרת. הוצאת י.ל. מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים. עותק מס' 4 מתוך 4 עותקים בלבד.
פקסימיליה מפוארת נאמנת למקור, מודפסת על קלף. עמוד מבוא בעברית, [4] עמ' פקסימיליה. כריכת עור אדומה. קופסה תואמת. מצב מצוין.
הרווחים ממכירת פריט זה יועברו לצדקה לעמותה מוכרת שיבחר הקונה, לפי הפירוט הבא: במקרה של מכירה בסכום הפתיחה - 20% יועברו לצדקה, כל תוספת מעל לסכום הפתיחה תועבר במלואה לצדקה.

כתב שד"רות מודפס לשליח קהילת חברון רבי חיים אברהם ישראל זאבי. [ליוורנו, תקמ"ד 1784]. איטלקית.
דף מודפס משני צדיו, עם מילוי בכת"י של שם הנדיב [Emanuel Roseli]. בחלקו הראשון תרגום מכתב השליחות מקהילת חברון, שנכתב בחודש סיון תקמ"ב, בחתימת חכמי חברון: רבי מרדכי רוביו, רבי חיים יהודה גומץ פאטו, רבי מרדכי גדליה, רבי רפאל שבתי הכהן, רבי יששכר חסון, רבי נסים אברהם באג'אייו ורבי מנחם חיים זאבי. בראשית מכתבם מזכירים חכמי חברון שליח אחר שנשלח עשר שנים קודם לכן מטעם קהילת חברון: רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א.
אחרי מכתב זה נדפסו מכתבי אישור מאת "פקידי חברון" שבקושטא, מחודש אדר א' תקמ"ג, ואחריהם מכתב המלצה מהחיד"א, ידידו וקרוב משפחתו של רבי חיים אברהם ישראל זאבי, שנכתב בליוורנו, בחודש חשוון תקמ"ד. כפי הנראה נדפס הדף באותה שנה, שכן ידוע לנו כי באותה שנה נדפסה בליוורנו גרסה נוספת של דף זה - בלשון הקודש, שפת המקור של המכתבים.
רבי חיים אברהם ישראל זאבי, מחכמי חברון. נשלח פעמיים בשליחות עיה"ק חברון לארצות אירופה. בפעם הראשונה (בשנים תקל"ד-תקל"ח) לארצות אשכנז, ובפעם השניה (תקמ"ב-תקמ"ט) גם לערי איטליה. בעת שליחותו הראשונה שהה באמשטרדם ושם נפגש עם ידידו החיד"א, שהיה אף הוא בשליחות עיה"ק חברון, ובכל עת שהותו באמשטרדם התחברו באהבה רבה ופעלו יחד, וכפי שמתאר החיד"א באריכות ביומן מסעותיו "מעגל טוב": "...מצאתי את שאהבה נפשי החכם השלם חר"א זאבי יצ"ו... יען שהוא עניו וירא שמים ומכיר אותי התנהג עמי בכבוד גדול וגם אני בריתי היתה אתו ויום ולילה היינו ביחד...". כתב השליחות שלפנינו נכתב לצורך שליחותו השניה של הרב זאבי. אז כבר שהה החיד"א בליוורנו והוסיף את הסכמתו לכתב השליחות.
[2] עמ'. 32 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול. כתמים.