דאווין של שיר מחאה, שתי גרסאות שונות, כתבי-יד מקוריים של מאיר אריאל, [אמצע שנות ה-70 והמחצית הראשונה של שנות ה-80].
"דאווין של שיר מחאה" הנו השיר השישי באלבום "...וגלוי עיניים", אלבומו השני המלא של מאיר אריאל (1984). תכנו מורכב ותיאטרלי, ארכו של השיר המושר למעלה מ-9 דקות, ומשולבות בו אמרות-כנף למכביר. בשל שילוב המרכיבים הייחודי, ועל אף ארכו, זכה השיר ליתר חיבה בקרב חובבי שירתו של מאיר אריאל.
לפנינו שתי גרסאות לשיר, לצד טקסטים נוספים:
1. פנקס כתב-יד, כנראה מאמצע שנות ה-70, ובו גרסה ראשונית ומוקדמת של "דאווין של שיר מחאה", שנתפרסם רק כעשור מאוחר יותר. אחריו, מופיע דף "טרמינל – תיקונים" ובו תיקונים לשיר "טרמינל לומינלט", ובסופו - שלשה דפים ובהם סקיצות בכתב-יד, ל"תֵאוֹרֶט הַטַּבּוּרֶט". מצורף דף מודפס במכונת-כתיבה, ובו חלק מ"דאווין של שיר מחאה", עם תיקונים בכתב-יד. [12] דף, 19 ס"מ. מצב טוב.
2. דפי-טיוטה לשיר בכתב-ידו של מאיר אריאל, עם תיקונים והוספות. [5] דף, 30 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים.
כתבי-היד שלפנינו כוללים משפטים ואף בתים שלמים שנמחקו והושמטו מן הנוסח הסופי, לצד שינויי-נוסח קלים יותר: "שופט השלום פותח פה לחרוץ משפט – בום! ראש הממשלה בהודעה לאומה – בום! מפקד חיל האויר בנאום כנפיים – בום! פתאום בום!! הטלוויזיה מתפוצצת..."; "אז איצקי רוצה משהו על חשבוני / ואני רוצה משהו על חשבונו / אם נְוַתֵר זה לזה / מה יִוָתֵר מאיתנו / ואם לא נְוַתֵר זה לזה / לא נִיוָותֵר זה לזה..."; "ניחוח דק חצי אביב קטיפתי / הטנדר של השדות / יצא לקטיף קטינות בעמק...".