המאמר, בן 12 עמודים, מודפס במכונת כתיבה עם הוספות ותיקונים רבים בכתב-יד, ושני קטעים שנוספו במלואם בכתב-ידה של גולדברג לאחר ההדפסה (כמחצית עמוד כל אחד).

שם המאמר לקוח מהקטע המפורסם ביותר בספר, המתאר את הדמות האלגורית "הגברת השמנה" – מאזינת רדיו דמיונית ובודדה, שעבורה צריכים שדרי הרדיו לצחצח את נעליהם מדי יום, אף שאיש אינו רואה אותם (גיבורי הספר, האחים פראני וזואי, היו כוכבי רדיו בילדותם).

גולדברג כותבת:
"מי היא הגברת השמנה של סלינג'ר? והאמנם ספר זה כתוב בשביל הגברת השמנה?... סופרי המחצית השניה של המאה העשרים זקוקים לסמל הגברת השניה [צ"ל: השמנה], כדי להזכיר לעצמם שאינם חיים בתוך חלל ריק, שסביבם קיימים עדיין בני-אדם, ושבני האדם האלה, כביכול, ראויים להם".

תיקונים והגהות נוספים בכתב-ידו של אפרים ברוידא, עורך "מולד", אליו נמסר המאמר לפרסום (גרסתו הסופית של המאמר מופיעה בספר המקבץ את מאמריה של גולדברג – "מדור ומעבר: בחינות וטעמים בספרות כללית" בהוצאת ספרית פועלים, 1977).

12 דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. נקבים (מההכנה לדפוס). ציורים קטנים, חסרי צורה, בגבו של אחד מדפי המאמר.