הספד בן ארבעה עמודים, עם מחיקות ותיקונים, שחיבר יוסף קלוזנר לשמואל גרשמאן (גרשמן) – סוחר עצים אלמוני שמימן בכספו את הוצאת כתבי ז'בוטינסקי לאור. קלוזנר כותב:

"בשנת 1942.... קבלתי ממצרים מכתב מאדם בלתי-ידוע לי, ובו לערך כדברים הללו: 'יצא כרך אחד מכתביו הנפלאים [של זאב ז'בוטינסקי] – וההוצאה פסקה... אני מוכן לתת על-ידי אדוני את כל הסכום הדרוש להוצאתו של הכרך הבא... ואיני מתנה שום תנאים עם אדוני חוץ מתנאי אחד ומיוחד: שלא ייזכר שמי בתור נותן הכסף, לא בשער הספר ולא בהקדמת הספר ולא בשום מקום אחר'... נכנענו לתביעתו של הנדבן היחיד-במינו .... שמו של מר גרשמאן לא נזכר... אחד מגדולי התלמוד אומר: 'ראיתי בני עליה והם מועטים'. אחד מן המועטים הללו... היה שמואל גרשמאן".

ההספד פורסם בעיתון "חרות", בגליון מיום 2 בפברואר 1951 (בשולי ההספד הוראות שונות למדפיסים, בכתב-ידו של קלוזנר).

[4] דף (ארבעה עמודים כתובים), 20.5 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים וכתמים. חותמות דיו. נקבי סיכות זעירים בשוליים.