אישור בכתב יד, על קניית קרקע בכפר חסידים, מהתקופה שקדמה לייסוד הכפר, בחתימות ידם של האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין ושל האדמו"ר מיבלונה רבי יחזקאל טאוב. וורשא, ט' טבת תרפ"ב [ינואר 1922].

מסמך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מיבלונה רבי "יחזקאל טאהב", ובחתימת האדמו"ר מקוזניץ רבי "ישראל אלעזר הופשטיין" – המאשרים לר' אלימלך ראזין, על קנייה עתידית של נחלה בכפר, 100 דונם מתוך אדמות הקק"ל, הרשומות על שם האדמו"ר רבי ישראל אלעזר הופשטיין: "להיות לראי'[ה] לר' אלימלך ראזין נ"י שהרב ר' ישראל אלעזר האפשטיין יחלק מחלקו אדמת הקק"ל 100 דונם והרב יחזקאל טאהב יסדר את הכסף הנצרך לזה, ווארשא, ט' טבת תרפ"ב".

בשנת תרפ"ב החלו חסידים בפולין להתארגן לעלות לארץ ישראל ולהקים בה מושב חקלאי. בין מובילי ההתארגנויות הראשונות היו האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין (תרנ"ח-תשכ"ו; בנו של הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ), וקרובו האדמו"ר מיבלונה רבי יחזקאל טאוב (תרנ"ו-תשמ"ו; נכד הרה"ק רבי דוד צבי מנישטאט, בנו של הרה"ק יחזקאל טויב מקוזמיר), שהקימו אגודות להתיישבות בשם "עבודת ישראל" ו"נחלת יעקב". המסמך שלפנינו משקף את ראשית ההתארגנות, כאשר אחד החסידים, קיבל אישור חתום על קניית נחלה מהאדמות שהרבי מקוז'ניץ עתיד לקבל מהקרן הקיימת [האגודה הרשמית של האדמו"ר מקוז'ניץ שנקראה בשם "עבודת ישראל" נוסדה באופן רשמי רק בסיון תרפ"ד, והמסמך שלפנינו הוא מוקדם לכך].

באמצע שנת תרפ"ה עלה הרבי מיבלונה יחד עם קבוצה מחסידיו והתיישבו ב"נחלת יעקב" בעמק זבולון, ובתחילת שנת תרפ"ו עלה הרבי מקוז'ניץ יחד עם קבוצה מחסידיו והתיישבו באדמות "עבודת ישראל" מול קיבוץ יגור, לאחר כשנה התאחדו שתי הקבוצות ליישוב אחד שנקרא בשם "כפר חסידים", שעמד בנשיאות הרבי מקוז'ניץ. מסיבות בריאות נאלץ רבי ישראל אליעזר הופשטיין לעזוב את הארץ, ועבר לכהן ברבנות קהילה בצרפת. בתקופת השואה הגיע לארה"ב והקים מחדש את בתי המדרש של חסידות קוז'ניץ, בארה"ב ובארץ ישראל.

[1] דף. 13X20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים בשולי הדף.