מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים

17.2.25

מחירים מומשו

מציג 1 - 12 of 36

עמודים

פריט 1 הדפס גדול – חיתוך-עץ צבוע ביד עם תיאור מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל – איטליה, המאה ה-17 – אינו מתועד

"זאת אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא קדישא דישראל שהם ירושלם וחברון צפת וטבריה תוב"[ב]".

חיתוך-עץ צבו

הורד תמונה

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $10,000

הערכה: $20,000 - $30,000

נמכר ב: $50,000

כולל עמלת קונה

"זאת אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא קדישא דישראל שהם ירושלם וחברון צפת וטבריה תוב"[ב]".

חיתוך-עץ צבוע ביד, משולב עם כותרות ותיאורים בכתב-יד. ללא ציון מקום או שנת הדפסה, [איטליה, המאה ה-17 בקירוב]. דיו וצבע על נייר.

לוח גדול הכולל תיאור של כ-50 ערים, אתרים, מונומנטים וסצנות פיגורטיביות מארץ ישראל, שנדפסו באמצעות חיתוכי-עץ המסודרים כמעין מפה, ערוכים בקבוצות בתוך מסגרות מלבניות ומרובעות, ומלווים כותרות, תיאורים והסברים בכתב-יד (הכותרות באותיות מרובעות, התיאורים בכתב איטלקי רהוט, בעברית).

הכותרת המופיעה בראש הדף, "זאת אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא קדישא דישראל...", מצביעה על קשר בין הדפס זה ובין יצירה ספרותית בעלת שם דומה אשר נדפסה לראשונה בוונציה בשנת שפ"ו (1626).

הלוח כולל תיאורים של הערים קרית ארבע / חברון, בית לחם, ירושלים, רמה, צפת, טבריה וחיפה; בין האתרים המתוארים: קברי האבות והאמהות בחברון, קברי יהושע בן נון ושמואל הנביא, נחל קדרון, ים סוף, קבר רחל, דרך אפרתה ודרך הירדן, ובתי-מדרש, תלמודי-תורה וישיבות בערים השונות. עיקר השטח מוקדש לירושלים, והאיור הגדול ביותר, המופיע במרכז, הוא זה של מבנה כיפת הסלע – "שער מקום המקדש". משני צדדיו מופיעים "שער המערבי" ו"שער הרחמים", מגדלים, שני ראשי-אריות (עם לשונות ארוכות דמויות להבות אש), וסביב להם אתרים נוספים: "בית הטבילה של כהן גדול", "מי השילוח" (בצורת מזרקה), "הר הז[י]תים ובית התפילה של דוד ע"ה", הכותל המערבי, מנורת המקדש, "מזבח", "מקום הדיינים", "מלון לאורחים" מגדל דוד, "מצבת שבעים סנהדרים", "ארזי הלבנון אשר נטע שלמה", ועוד. בתיאורי העיר ירושלים משולבות גם דמויות אדם, ומתוארות סצנות שונות: הבאת ביכורים ("ולקח הכהן הטנא מידיך"), אליהו הנביא בשער העיר ירושלים, תוקע בשופר ומבשר את בוא המשיח, "אנשי המלך שומרי העיר", המרגלים נושאים אשכול ענבים, ושתי דמויות על יד מזבח.

הדפס זה אינו מתועד ולא ידוע לנו על עותקים נוספים.

57X42.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול ישנים, עם פגיעות קלות בטקסט ובאיורים, משוקמים שיקום מקצועי. קרעים ישנים, בעיקר בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי. כתמים. רישומים בעט, כנראה מתקופת ההדפסה, בצדו האחורי, עם ציון שם: Samuel Luzzatto.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 2 תעודה מעוטרת על קלף – כתב זכויות אפיפיורי לבני משפחת עמרון – רומא, 1756

כתב זכויות רשמי שניתן לבני משפחת עמרון (Ambron) מרומא מטעם האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר; תעודה מעוטרת בכתב-יד. רומא, 30 באוקט

הורד תמונה

תעודה מעוטרת על קלף – כתב זכויות אפיפיורי לבני משפחת עמרון – רומא, 1756

3 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $4,000

הערכה: $5,000 - $8,000

נמכר ב: $7,500

כולל עמלת קונה

כתב זכויות רשמי שניתן לבני משפחת עמרון (Ambron) מרומא מטעם האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר; תעודה מעוטרת בכתב-יד. רומא, 30 באוקטובר 1756. איטלקית.

דיו וצבע על קלף.

תעודה מפוארת, כתובה ומעוטרת ביד, על גבי יריעת קלף מלבנית. כתב זכויות ("פריווילגיה") שהוענק לארבעה מבני משפחת עמרון מרומא ולשותפיהם, מטעם הרשויות האפיפיוריות.

התעודה תחומה במסגרת צבעונית המעוטרת בדגמים צמחיים, בפרחים, ביונים, בטווסים, בנשרים, ובעיטורים נוספים. בראש התעודה מתנוסס שמו של הקרדינל הרומאי ג'ירולמו קולונה Girolamo Colonna, 1708-1763)), ומעליו שלושה תקשיטים עם סמלים הרלדיים, אחוזים בידי מלאכים (פוטי): סמל ה-Camera Apostolica – מפתחות מוצלבים תחת מטרייה, סמל משפחת Colonna – עמוד [באיטלקית: colonna] ובראשו כתר, וסמל האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר (Benedictus XIV, 1675-1758) – מפתחות מוצלבים ופסים אנכיים באדום ובזהב.

בתחתית התעודה מופיעים חותם שעווה של הקרדינל קולונה, חתימת ידו, וחתימות נוספות (באותיות לטיניות).

כתב הזכויות הוענק בידי הקרדינל, מטעם האפיפיור, לארבעה מבני משפחת עמרון: Gabriele ובניוEzechia , Leone , ו-Sabato מרומא, ולשותפיהם: Alessandro Rossi ו-Abram della Vida מפירארה. המסמך מעניק לשותפים את הזכות לספק מדים ונעליים לצבא האפיפיור, וכן להלין את חייליו, ובנוסף מקנה להם פטור ממגבלות, תקנות וחוקים שונים החלים על היהודים בשטחי המדינה האפיפיורית בבולוניה, פירארה, רומאניה ואורבינו, וקובע כי אין לרשויות זכות להטרידם, לעכבם או לעצרם, וכיוצא באלה.

משפחת עמרון הייתה מן המשפחות החשובות בגטו הרומאי. בני המשפחה היגרו לראשונה לרומא מספרד בסמוך לגירוש ספרד במאה ה-15, וקנו להם מעמד כלכלי וחברתי בולט בעיר. כמה מהם אף נודעו כרבנים וכמלומדים. בני המשפחה עסקו במסחר וכחלק מפעילויותיהם העסקיות סיפקו סחורות ושירותים שונים לרשויות האפיפיוריות. מסוף המאה ה-18 ואילך, בעקבות שינוי לרעה ביחסו של האפיפיור ליהודים, נפוצו גם לליוורנו ולפירנצה.

44.5X57.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב. דהיית דיו קלה במספר מקומות. פגמים קלים. מוצמדת לפספרטו בנייר דבק נטול חומציות. נתונה במסגרת חדשה.

על תולדות משפחת עמרון, ראו הקדמות ל-Lionella Viterbo Neppi Modona, Le Ketubbòt della famiglia Ambron. פירנצה, 2016 (איטלקית); באוסף בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) מצוי אוסף גדול של מסמכים רשמיים הקשורים לבני משפחה זו, מרביתם דומים בעיצובם למסמך שלפנינו, בהם: כתבי זכויות, חוזי אספקה שונים לרשויות מדינת האפיפיור, דרכונים, ועוד. חלק מן המסמכים הוצגו בתערוכה Power and Privilege: Selected Documents from the Ambron Family (אוקטובר 1994-פברואר 1995). למידע נוסף אודות משפחת עמרון, ראו חומר מצורף.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 3 קמע מיקרוגרפי גדול על קלף – צפון איטליה, המאה ה-18

קמע מיקרוגרפי גדול. [צפון איטליה, המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

דיו על קלף.

קמע מרשים אשר נועד לתל

הורד תמונה

קמע מיקרוגרפי גדול על קלף – צפון איטליה, המאה ה-18

3 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $1,000

הערכה: $2,000 - $4,000

נמכר ב: $4,750

כולל עמלת קונה

קמע מיקרוגרפי גדול. [צפון איטליה, המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

דיו על קלף.

קמע מרשים אשר נועד לתלייה על הקיר (להבדיל מקמעות קטנים יותר, אשר קופלו ונשמרו בנרתיקים). כתוב בכתיבה איטלקית מרובעת, בידי סופר מוכשר ומיומן, על יריעת קלף מרובעת.

הקמע כולל פסוקים רבים, ראשי-תיבות, שמות מלאכים ושמות קדושים – אשר נועדו לשמירה, להגנה ולברכה – כתובים במגוון צורות וערוכים במגוון טכניקות גרפיות, המשוות לו איכות ויזואלית מרשימה.

הטקסטים השונים נכתבו בחמישה גדלים שונים של אותיות, ומשולבים בהם גם שישה מגיני-דוד גדולים, אשר כל אחד מהם מורכב משישה מגיני-דוד קטנים יותר, שמונה ריבועי אותיות ("ריבוע קסם") וארבע קבוצות של מעגלי טקסט שבתוכם מעגלי-טקסט נוספים.

45.5X45.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. מעט כתמים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים משוקמים שיקום מקצועי. שולי יריעת הקלף (כ-1.5 ס"מ בכל הצדדים) קופלו בעבר, כנראה לצורך מסגור, והפינות נחתכו; ברצועות-השוליים הללו הקלף כהה יותר ופגום בחלקו. רישום בעט בשוליים העליונים.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 4 לוח "שויתי" על קלף, מעוטר במיקרוגרפיה של מזמורי תהלים – מרכז אירופה, המאה ה-19

לוח "שויתי" מאויר ומעוטר בעבודת מיקרוגרפיה. [כנראה מרכז אירופה, המחצית השנייה של המאה ה-19].

דיו וצבע ע

הורד תמונה

3 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $1,000

הערכה: $2,000 - $4,000

נמכר ב: $3,250

כולל עמלת קונה

לוח "שויתי" מאויר ומעוטר בעבודת מיקרוגרפיה. [כנראה מרכז אירופה, המחצית השנייה של המאה ה-19].

דיו וצבע על קלף.

לוח "שויתי" כתוב בדיו חומה על גבי יריעת קלף מלבנית, מאויר בצבעי ירוק ואדום ומעוטר במיקרוגרפיה הכוללת מזמורי תהלים, פסוקי עשרת הדברות ודברי מוסר.

במרכז הלוח פסוקים, ראשי תיבות וצירופי אותיות קבליים המקיפים במסגרת מלבנית מנורת "למנצח" ושני עצים; מעל המסגרת מופיעה הכתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" מעוטרת בצבעי ירוק ואדום. השוליים הרחבים מעוטרים בשרשראות מיקרוגרפיות מפותלות הכוללות את פסוקי מזמור תהלים קיט (מזמור הערוך עפ"י סדר האלף-בית ונקרא גם באזכרות), עם הדגשת אותיות האלף-בית, ולאחריהם מזמורי "שיר המעלות" (תהלים קכ-קכב, קל). מסגרת כפולה, המורכבת מפסוקי "עשרת הדברות" (שמות, פרק כ) במסגרת הפנימית וממדרש הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך" (דברים י, יב) במסגרת החיצונית – על חשיבות אמירת מאה ברכות בכל יום, ודברי מוסר העוסקים בזכרון יום המוות.

השימוש במזמור תהלים קי"ט אינו נפוץ בלוחות "שויתי", ובשילובו עם הטקסטים המופיעים בשוליים, ייתכן כי נועד לשוות ללוח זה מעין תפקיד של "ממנטו מורי" (Memento Mori) ולהזכיר את יום המיתה (ידועים לוחות בודדים כאלה עם כתובות בעברית).

40X25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים. פגעי רטיבות, עם פגיעות בדיו ובאיורים. חלק מהפסוקים (בעיקר במנורה) מטושטשים. מספר כתמים כהים.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 5 לוח "מנורה" / "שויתי" וקמע צבעוני ומעוטר על קלף – לכבוד יוסף בן זקן – מרוקו, המאה ה-18/19

"מנורה" – לוח "שויתי" עם מנורת "למנצח", המשמש גם כקמע. [מרוקו, שלהי המאה ה-18 או ראשית המאה

הורד תמונה

2 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $2,000

הערכה: $4,000 - $6,000

נמכר ב: $6,875

כולל עמלת קונה

"מנורה" – לוח "שויתי" עם מנורת "למנצח", המשמש גם כקמע. [מרוקו, שלהי המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

דיו וצבע על קלף.

לוח "מנורה" (באירופה לוחות אלו כונו "שויתי") הכולל טקסטים שונים ומעוטר בצבעים עזים ובמוטיבים האופייניים לאמנות ארצות האסלאם.

בראש הלוח מופיעים שמות ה' והכתובות "דע לפני מי אתה עומד" ו"שויתי ה' לנגדי תמיד". בתוך ארבע קשתות-פרסה מחודדות ומסוגננות מופיעים עשרת הדברות (מימין) ו"עשר זכירות" (משמאל). במרכז מופיעה מנורת "למנצח" גדולה, מוקפת בראשי תיבות הפיוט "אנא בכח", בכלי המקדש ובראשי-תיבות נוספים (ליש ועת ךקו יתי = לישועתך קויתי); משמאל ומימין למנורה שני אגרטלים גדולים – ניצבים על גבי ציפורים – מהם עולים זרי פרחים. בתחתית מופיעות ארבע קשתות נוספות, בהן מופיעים: טקסט על סגולת ראיית צורת המנורה בכל יום; כתובת הקדשה לכבוד "השם הטוב החשוב ומעולה, וכבוד ה' מלא, גזע היחס והמעלה, לשם ולתהלה החו"ן כה"ר יוסף בן זקן נר"ו, אלהי אברהם יהיה בעזרו ושמרו כרועה עדרו"; וגרסה מקוצרת של י"ג עיקרים לרמב"ם, עפ"י הנוסח המופיע בסידורי עדות המזרח. במרכז – בין ארבע הקשתות – מופיע איור של צמד אריות נשענים על עץ דקל. השוליים מעוטרים במסגרת מלבנית, בשני דגמים חוזרים – דגם צמחי בשוליים העליונים והתחתונים ודגם גיאומטרי בשוליים הימניים והשמאליים.

33.5X26 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נזקים ישנים משוקמים שיקום מקצועי (קמטים, סימני קיפול וקרעים קלים). מספר כתמים כהים, בעיקר בשליש התחתון ובפינות העליונות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. דהיות דיו וצבע.

מתועד בקטלוג "חיי היהודים במארוקו", מוזיאון ישראל, ירושלים, 1973 , עמ' 56, מס' 82 (מתוארך למאה ה-18 ומצולם על עמוד שלם).

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 6 מגזרת נייר לסוכה – מעוטרת בצבאים, אריות וחסידות – גרמניה, תקל"ח, 1777 – כתובת הקדשה לכבוד אנשיל ורטהיימר

מגזרת נייר לתלייה בסוכה, מעשה ידי דוד המבורגר. [כנראה גרמניה], תקל"ח [1777].

מגזרת נייר; דיו וצבע על נייר.

הורד תמונה

מגזרת נייר לסוכה – מעוטרת בצבאים, אריות וחסידות – גרמניה, תקל

3 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $5,000

הערכה: $6,000 - $8,000

נמכר ב: $15,000

כולל עמלת קונה

מגזרת נייר לתלייה בסוכה, מעשה ידי דוד המבורגר. [כנראה גרמניה], תקל"ח [1777].

מגזרת נייר; דיו וצבע על נייר.

מגזרת מלבנית, מעוטרת בדגמים גיאומטריים וצמחיים עדינים דמויי תחרה, בהם משולבים שלושה צמדים של בעלי-חיים: זוג צבאים רובצים ואוכלים עשב, זוג אריות זקופים הניצבים על גבי גזעי-עצים כפופים ופורחים, וזוג חסידות. בעלי-החיים השונים מקיפים עיגול מרכזי גדול, בו נכתבו נוסח הברכה הנאמרת בשעה שנכנסים לסוכה בפעם הראשונה ונוסח הברכה הנאמרת ביציאה מן הסוכה. בבסיס העיגול מופיעה חתימתו של יוצר המגזרת: "
דוד המבורגר / עי"כ [ערב יום כפור] תקלח לפ"ק". בפינות מופיעים ארבעה עיגולים קטנים, בשלושה מהם מופיעים פסוקים תנ"כיים הקשורים בחג הסוכות, וברביעי (משמאל למטה) מופיעה כתובת הקדשה:
"שייך / להק' [להקצין] המפורס' [המפורסם] / מהור"ר אנשיל / ווערטהיימר / נר"ו".

משום טבעם האפמרלי ומשום היותם חשופים לפגעי מזג האוויר, קישוטים לסוכה לא שרדו בכמויות גדולות. נדירים אף יותר קישוטי הסוכה שנוצרו כמגזרות-נייר, ואלו מהווים תת-ז'אנר הן בקטגוריית מגזרות הנייר היהודיות הן בקטגוריית הקישוטים לסוכה (אשר בדרך כלל הודפסו או צוירו ביד).

34X41.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ופגעי רטיבות, עם פגיעות קלות בדיו ובצבעים. קרעים ונזקים משוקמים שיקום מקצועי. תשתית נייר בריסטול זהוב חדשה.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 7 מגילת אסתר חשובה על קלף, כתובה ומאוירת ביד – יצירתו המוקדמת ביותר של הסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי – גודשב, פולין, תצ"ב, 1732

מגלת אסתר כתובה ומאוירת בידי הסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי (Goraj, פולין). גודשב (Godziszów), פולין, ט' אלול תצ&

הורד תמונה

מגילת אסתר חשובה על קלף, כתובה ומאוירת ביד – יצירתו המוקדמת ביותר של הסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי – גודשב, פולין, תצ

9 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $70,000

הערכה: $120,000 - $200,000

נמכר ב: $112,500

כולל עמלת קונה

מגלת אסתר כתובה ומאוירת בידי הסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי (Goraj, פולין). גודשב (Godziszów), פולין, ט' אלול תצ"ב, אוגוסט 1732.

דיו על קלף; עץ חרוט.

מגילת אסתר כתובה על גבי 4 יריעות קלף התפורות זו לזו (היריעה הרביעית קטנה במיוחד), 13 עמודות טקסט, 18-19 שורות בכל עמודה. תיבות מוגדלות והבלטה של אותיות השם המפורש; העמודה ה-12 כתובה באופן חריג: שמות עשרת בני המן ערוכים בשלוש שורות ומשולבים בתוך הטקסט, וכ-13 פסוקים מפרק ט' מופיעים באותה עמודה, באותיות קטנות יותר, מרוחקים מהפסוקים הקודמים להם וצמודים לשוליים השמאליים. גלולה על ידית עץ.

מגילת אסתר חשובה ונדירה מעשה ידי אריה ליב בן דניאל מגוריי; יצירתו המוקדמת ביותר של סופר-אמן זה, המהווה בסיס ודגם-אב לעשרות המגילות שייצור בעשורים הבאים.

שולי המגילה מעוטרים בעושר רב, בדגם קבוע: כל עמודת טקסט תחומה מימין ומשמאל בצמד דמויות גדולות הניצבות על כנים מלבניים (pedestals). מעל כל עמודת טקסט מופיע איור גדול המתאר סצנה מסיפור המגילה. מימין ומשמאל לכל סצנה מופיעים איורים שונים על רקע צמחי (ראו להלן). בשמונה העמודות האחרונות, על גבי הכנים, חתם אריה ליב את שמו בקולופון מפורט:
"נגמר בט' אלול / תצ"ב לפ"ק / בגודשב / מעשה ידי / אריה ליב במה"ו / דניאל זלה"ה / מקק גורייא: / הסמוך לק"ק זאמאשט בפולין קטן".

אריה ליב בן דניאל, סופר-אמן מוכשר ופורה, יצר עשרות מגילות אסתר מאוירות בין השנים 1732-1755, אשר כ-20 מהן כוללות קולופון בו הוא חותם את שמו המלא, "אריה ליב בן דניאל" ומזכיר את מקום מוצאו, בעיירה הפולנית גוריי ("גורייא, פולין קטן"). נוסף על המגילות אשר כתב ואייר בעצמו, הוא חתום גם על כ-7 מגילות מעוטרות בתחריטים מאת פרנצ'סקו גריזליני, בהן שימש כסופר בלבד. ברבות מהמגילות שיצר ציין אריה ליב גם את שם המקום בו נכתבה המגילה – עובדה המאפשרת התחקות אחר נדודיו מעירו גוריי, דרך גודשב הסמוכה לה, עבור ברדנסדורף (Radensdorf) ובשוולם (Schwelm) שבגרמניה, ונציה, בריסילו (Brescello) ופיזה (איטליה), ולבסוף – אביניון, צרפת. המגילה שלפנינו הינה המגילה המוקדמת ביותר שיצר, וכנראה גם היחידה שיצר עוד בהיותו בפולין, בטרם יצא למסעותיו.

האיורים:

שלוש-עשרה הדמויות הגדולות הממוקמות בין עמודות הטקסט, מתארות את משה (אוחז בלוחות הברית) ואת אהרן (לבוש חושן ואוחז בכלי לקטורת), ואחריהן דמויות מסיפור המגילה, חלקן לבושות בלבוש מלכות ומייצגות את אחשורוש, מרדכי והמן, ושתי ואסתר, וחלקן בלבוש צבאי – עם שריונות ומגינים, קסדות חניתות או חרב – ומייצגות את שרי פרס ומדי.

מעל כל עמודת טקסט מופיע איור גדול – במסגרת מלבנית או אובאלית – המתאר סצנה מסיפור המגילה. מימין ומשמאל לכל סצנה מופיעים איורים על רקע צמחי: צמד של מלאכים (פוטי), צמדים של ציפורים (ציפורי שיר, עיטים וינשופים) וצמד אריות חורצי לשון.

נושאיהם של האיורים הגדולים הוא כדלקמן:

• משתה אחשורוש.

• משתה ושתי.

• עריפת ראשה של ושתי (עפ"י המדרש).

• מרדכי יושב בשער המלך ושומע את המזימה לרצוח את המלך; ברקע תלייתם של בגתן ותרש.

• המלך אחשורוש נותן את טבעתו להמן.

• יהודי שושן בוכים ומספידים בעקבות השמועה על מזימתו של המן.

• המלך אחשורוש מושיט לאסתר את שרביט הזהב.

• שנתו של המלך נודדת והוא מבקש להביא את ספר הזכרונות.

• המן מוליך את מרדכי על הסוס ובתו של המן שופכת על ראשו עביט שופכין (עפ"י המדרש).

• תלייתו של המן (ברקע נראים אחשורוש ואסתר).

• יהודי שושן שמחים, מנגנים ורוקדים.

• היהודים מכים במבקשי רעתם, ברקע תלייתם של עשרת בני המן.

• מרדכי ואסתר כותבים את אגרת הפורים.

באיוריו ובעיצוביו התבסס אריה ליב בדרך כלל על מגילות מוקדמות יותר, ובהן המגילות מעוטרות-התחריטים שיצר שלום איטליה בהולנד כמאה שנים קודם לכן ומגילות מעוטרות בתחריטים שנדפסו בהולנד במחצית הראשונה של המאה ה-18. מגילותיו המפורסמות ביותר הן אלו שיצר בשנים 1744-1755; הן משקפות בדרך כלל שפה אמנותית קבועה ואחידה וכוללות איורי-קו עדינים בגון ספיה, דמויות מסיפור המגילה המופיעות במלואן ובלבוש מהודר, איורי אריות חורצי-לשון וציפורים, סצנות מסיפור המגילה וכן מדליונים עם דמויות-משנה מסיפור המגילה. המגילה שלפנינו – המוקדמת ביותר, מתוארכת ונושאת את שמו המלא – מהווה אפוא דגם-אב למגילות שייצור בעשרים השנים הבאות. אמנם נעדרים ממנה המדליונים העגולים, אך מופיעים בה לראשונה מאפיינים רבים אשר עתידים לחזור במרבית יצירותיו ולהפוך לסימני ההיכר שלו, בהם הדמויות הגדולות, איורי האריות והציפורים, וכן ההדגשה של אותיות השם המפורש.

גובה הקלף: 20.5 ס"מ. אורך הקלף: 237.5 ס"מ. גובה כולל הידית: 38.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט קמטים, בלאי וכתמים, בעיקר בתחילת היריעה הראשונה וביריעה האחרונה. היריעה האחרונה משוקמת באופן מקצועי ומוצמדת לפיסת קלף חדשה, התפורה לידית העץ. רישום בעלות דהוי בצדה האחורי של היריעה הראשונה: "שמעון בן הר"ר יעקב זצ"ל מייארנעק".

למידע נוסף ולמגילות מוקדמות נוספות מאת אריה ליב בן דניאל, ראו: חיה בנז'מין, "אוסף שטיגליץ, יצירות מופת באמנות יהודית" (מוזיאון ישראל, 1987), פריט 186; Mendel Metzger, A Study of Some Unknown Hand-Painted Megilloth of the 17th and 18th Centuries. An original article from the Bulletin of the John Rylands Library Manchester, 1963; אוסף רנה ברגינסקי, S95; סות'ביס, ניו יורק, 15 בדצמבר 2016, פריט 187; סות'ביס, ניו יורק, 20 בדצמבר 2017, פריט 105; סות'ביס, ניו יורק, 20 בנובמבר 2019, פריט 125; המוזיאון היהודי באמשטרדם (JHM), פריט M000416; הרצאתה של שרון ליברמן מינץ, A Wandering Scribe and his Illustrated Esther Scrolls (Center for Jewish Studies, Fordham University, March 2022, available on YouTube).

ראו גם פריט הבא.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 8 מגילת אסתר כתובה ומאוירת ביד – מיוחסת לסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי – איטליה, המאה ה-18

מגלת אסתר כתובה ומאוירת, מיוחסת לסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי. [כנראה איטליה, 1744-1755 בקירוב].

דיו על קלף

הורד תמונה

מגילת אסתר כתובה ומאוירת ביד – מיוחסת לסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי – איטליה, המאה ה-18

6 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $50,000

הערכה: $80,000 - $100,000

נמכר ב: $62,500

כולל עמלת קונה

מגלת אסתר כתובה ומאוירת, מיוחסת לסופר-האמן אריה ליב בן דניאל מגוריי. [כנראה איטליה, 1744-1755 בקירוב].

דיו על קלף.

מגילת אסתר כתובה על גבי 3 יריעות קלף התפורות זו לזו, 10 עמודות טקסט, 33 שורות בכל עמודה, עם תגים על אותיות שעטנ"ז ג"ץ. שש מהעמודות פותחות בתיבת "המלך". בשובל שלפני העמודה הראשונה כתובות הברכות הנאמרות קודם ולאחר קריאת המגילה, ובסופן "אי דירא [ואומרים] ואתה קדוש".

מגילת אסתר מעוטרת לכל אורכה באיורים בגון ספיה, בדגם קבוע: בשוליים העליונים צמדי ציפורים, אגרטלים עגולים נושאי פרחים ומדליונים עגולים המציגים דמויות מסיפור המגילה; בשוליים התחתונים צמדים של אריות חורצי-לשון, וביניהם מדליונים עגולים המציגים תמונות מתוך סיפור המגילה. שש עמודות הטקסט הראשונות תחומות בצידיהן ברצועות מלבניות עם עיטורי ציפורים האוחזות במקוריהן פרח; וארבע עמודות הטקסט האחרונות תחומות בדמויות גדולות, המייצגות דמויות מסיפור המגילה. כל האיורים מופיעים על רקע צמחי עשיר, וכל המדליונים ואיורי הדמויות מתוארים בכתב-יד, באותיות "רש"י".

האיורים:

חמש הדמויות הגדולות המעטרות את עמודות הטקסט האחרונות – המוצגות בלבוש מלכותי, כשהן עוטות גלימות מעוטרות, כתרים או כובעים, ואוחזות שרביטים, מגילה או חרב – מייצגות את המלך אחשורוש, ושתי, מרדכי, אסתר והמן.

הדמויות המופיעות במדליונים העליונים, כאשר ראשיהם בפרופיל, מייצגות את שבעת שרי פרס ומדי (הנזכרים במגילה בפרק א, פסוק יד): כרשנא, שתר, אדמתא, תרשיש, מרס, מרסנא וממוכן; ואחריהם שלושה מסריסי המלך אחושרוש (הנזכרים בפרקים שונים במגילה): הגי, שעשגז והתך.

עשרת האיורים שבמסגרות התחתונות מתארים סצנות מתוך סיפור המגילה (ומלווים בכתוביות קצרות):

• "עשה משתה" – משתה המלך אחשורוש.

• "נגזר עליה" – עריפת ראשה של ושתי (עפ"י המדרש).

• "ויתלו שניהם" – תלייתם של בגתן ותרש.

• "כרעים להמן" – עבדי המלך משתחווים להמן; מרדכי יושב בשער המלך.

• "נדדה שנת" – המלך במיטתו וקריאת ספר הזכרונות.

• "ויקרא לפניו" – המן מוליך את מרדכי על הסוס ובתו של המן שופכת על ראשו עביט שופכין (עפ"י המדרש).

• "ויתלו את המן" – תלייתו של המן.

• "בני המן תלו" – עשרת בני המן תלויים על גרדום.

• "פורים" – שמחת פורים בהשתתפות נגנים.

• "ותכתב אסתר" – מרדכי ואסתר כותבים את אגרת הפורים.

אף על פי שהמגילה אינה חתומה, היא נושאת את טביעת ידו האמנותית של הסופר-האמן
אריה ליב בן דניאל מגוריי (Goraj, פולין). בשנות פעילותו, בין השנים 1732-1755 בקירוב, יצר אריה ליב עשרות מגילות אסתר מאוירות, מהן כ-20 מגילות הנושאות במפורש את חתימתו. המגילה שלפנינו דומה מאוד בעיצובה לקבוצה גדולה של מגילות שיצר אריה ליב באיטליה בשנים 1744-1755 בקירוב, המתאפיינות באיורים בגון ספיה, בעיטורי האריות והציפורים המופיעים גם במגילה שלפנינו, באותם מדליונים עגולים ובאותן דמויות גדולות, המייצגות את גיבורי סיפור המגילה. מגילות אלו, בוואריאציות שונות, שמורות באוספים מוזיאליים רבים, בהם המוזיאונים היהודיים באמשטרדם, בפריז, בפרנקפורט, בניו יורק, בפראג, במוזיאון ישראל, ועוד, וכן באוספים פרטיים.

גובה הקלף: 24 ס"מ, אורך הקלף: 151.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים בתחילת היריעה הראשונה, כולל קמטים, קרעים וכתמים כהים בשולי שלוש העמודות הראשונות, משוקמים באופן מקצועי, אך ניכרים. גלולה על ידית מקורית, מעוטרת, 43 ס"מ.

למידע נוסף אודות אריה ליב בן דניאל מגוריי ראו: חיה בנז'מין, "אוסף שטיגליץ, יצירות מופת באמנות יהודית" (מוזיאון ישראל, 1987), פריט 186; אוסף רנה ברגינסקי, S95.

ראו גם פריט קודם.

מקור: סות'ביס, ניו יורק, 1 בפברואר 1984, פריט 106.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 9 מגילת אסתר גדולה מעוטרת ביד – איטליה, המאה ה-18 – מלווה דף-ברכות תואם

מגלת אסתר מעוטרת עם דף ברכות נלווה. [איטליה, המאה ה-18].

דיו וצבע על קלף; עץ חרוט.

מגילת אסתר בפורמט גדו

הורד תמונה

מגילת אסתר גדולה מעוטרת ביד – איטליה, המאה ה-18 – מלווה דף-ברכות תואם

3 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $18,000

הערכה: $30,000 - $40,000

נמכר ב: $23,750

כולל עמלת קונה

מגלת אסתר מעוטרת עם דף ברכות נלווה. [איטליה, המאה ה-18].

דיו וצבע על קלף; עץ חרוט.

מגילת אסתר בפורמט גדול, כתובה על גבי 11 יריעות קלף התפורות זו לזו (היריעה הראשונה והאחרונה קטנות יותר וללא טקסט), 27 עמודות טקסט, 15 שורות בכל עמודה. אותיות שעטנ"ז ג"ץ עם שלושה תגים, אותיות בד"ק י"ה עם תג אחד ואותיות חי"ת עם חטוטרת גבוהה ועגלגלה. גלולה על ידית עץ גדולה.

המגילה מעוטרת לכל אורכה בצבעים עשירים וביד מיומנת, בדגם ארכיטקטוני קבוע המדמה ארקדה בסגנון רוקוקו. העמודים והקשתות מעוטרים במוטיבים האופייניים לתקופה, הכוללים רוקיות, עלים מפותלים וקרטושים מסוגננים, בצבעי כחול בהיר, אדום בהיר, ובגוני ירוק, ורוד, זהב, צהוב וחום. מעל העמודים ניצבים אגרטלים מהם עולים זרי פרחים השזורים אלה באלה.

שולי השובל שבתחילת המגילה גזורים בצורה אמנותית והוא מעוטר בקרטוש גדול ומרשים הנוטה על צדו, מקושט בענפי פרחים ובכתר זהוב. בתוך הקרטוש מופיע איור המתאר בית שבחזיתו גשר-אבן קטן, וייתכן כי מדובר בסמל משפחה.

המגילה מלווה בדף-ברכות גדול, הכולל את הברכות הנאמרות קודם ולאחר קריאת המגילה. דף הברכות נכתב בידי אותו סופר והוא מעוטר בדגמים ובגוונים התואמים לעיטורי המגילה.

גובה הקלף: 34.5 ס"מ, אורך המגילה: 466 ס"מ. גובה כולל הידית: 68.5 ס"מ. מצב כללי טוב. הקלף נקי ובהיר. מעט כתמים. מחיקה ותיקונים בטקסט בעמודה השלישית. קמטים קלים בתחילת היריעה הראשונה. איור הקשת האחרון ללא טקסט. דף הברכות: 33X32.5 ס"מ. מצב כללי טוב, עם קמטים ומעט כתמים.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 10 הגדה של פסח – כתב-יד מאויר ומעוטר על קלף, מיוחס לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק – גרמניה, אולי פרנקפורט על המיין, תפ"ט, 1729

הגדה של פסח. כתב-יד מעוטר על קלף. מיוחס לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק. [גרמניה, אולי פרנקפורט על המיין], תפ&q

הורד תמונה

הגדה של פסח – כתב-יד מאויר ומעוטר על קלף, מיוחס לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק – גרמניה, אולי פרנקפורט על המיין, תפ

4 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $120,000

הערכה: $200,000 - $250,000

נמכר ב: $250,000

כולל עמלת קונה

הגדה של פסח. כתב-יד מעוטר על קלף. מיוחס לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק. [גרמניה, אולי פרנקפורט על המיין], תפ"ט 1729.

דיו וצבע על קלף.

טקסט ההגדה כתוב בדיו שחורה, באותיות מרובעות, רובו מנוקד; טקסטים ביידיש כתובים בכתב אשכנזי בינוני (Vaybertaytsh); ההוראות ותיאורי האיורים כתובים בכתב ספרדי בינוני ("רש"י"). מרבית העמודים תחומים במסגרות מלבניות בצבע אדום, בכמה מקרים הכותרות או האיורים חורגים מגבולות המסגרת.

כתב-היד כולל את סדר ההגדה של פסח עם הוראות בעברית וביידיש. לאחר סיום ההגדה, בדף [28א] מופיעה הברכה על ספירת העומר, אחריה מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה ביידיש על "אדיר הוא"), אחריו הפיוט "אחד מי יודע" בעברית וביידיש (רובו כתוב בשני טורים), ומיד אחריו הפיוט "חד גדיא" בעברית וביידיש, בית אחר בית.

בראש עמוד השער מופיע שמו של בעל כתב-היד:
"זה / הגדה שייך לכ' איצק בן / המנוח כמר זעלימן / איטינגן זל // בשנת / תפט לפק".

זהות יוצרו של כתב-היד ומקום מוצאו

כתב-היד אינו כולל קולופון או פרטים מפורשים בנוגע לזהות יוצרו או למקום יצירתו. בשנת 1985 ראתה אור פקסימיליה של כתב-היד בהוצאת "נהר", מלווה בהקדמה מאת חיה בנז'מין. בהקדמה זו מיוחס כתב-היד לסופר-האמן יעקב בן מיכאל מיי סגל מאינסברוק, בהתבסס על הדמיון בינו ובין כתב-יד אחר של הגדה של פסח, שנוצר בידי סופר-אמן זה בפרנקפורט דמיין בשנת תצ"א (1731), וכולל קולופון מפורט. כתב-היד השני, שבשנת 1985 עוד היה מצוי באוסף פרטי בארה"ב, נרכש בשנת 1986 לאוסף המוזיאון היהודי בפרנקפורט, והוא מכונה כיום "הגדת פרנקפורט". עם פתיחת המוזיאון היהודי בפרנקפורט בשנת 1988 ראתה אור פקסימיליה של כתב-היד מלווה כרך מחקרי (ראו להלן). כתב-היד שלפנינו מוזכר אמנם בקצרה בכרך המחקרי, אך נראה כי מידת הקשר בין שני כתבי-היד עדיין מצריכה בירור נוסף.

המידע היחיד המסייע בקביעת מקום מוצאו של כתב-היד שלפנינו (להוציא סגנונו האמנותי) הוא שם הבעלים הנזכר בעמוד השער – איצק בן זעלימן איטינגן. בתיאורים שונים שהתפרסמו לאורך השנים הוא תואר ככתב-יד שמוצאו בעיר איטינגן (Öttingen) שבבוואריה, על שום אזכורו של שם זה בעמוד השער, ולעתים אף כונה "הגדת איטינגן". עם זאת, נראה כי זיהוי מוצאו בעיר איטינגן בטעות יסודו, וכי יש לקרוא את השם "איטינגן" כשם משפחתו של בעל כתב-היד בלבד, ולא כמקום יצירתו. כמה משפחות בשם זה חיו בפרנקפורט דמיין במאה ה-18, ובאם יוצרו של כתב-היד הוא אכן הסופר-האמן הנזכר לעיל, ייתכן כי גם כתב-היד של "הגדת איטינגן" נוצר, למעשה, בפרנקפורט דמיין.

העיטורים

עיטורי ההגדה כוללים עמוד-שער עם איור על פני כל שטחו, שבעה עמודים עם איורים מיניאטוריים, חמישה-עשר איורים גדולים על פני כשליש מהעמוד (רובם מתארים את סיפור ההגדה) ועוד עשרים ושבע תיבות-פתיחה מעוטרות בסגנונות שונים. פרטי העיטורים וגודלם הם כדלקמן:

דף 1א: המרגלים נושאים אשכול ענבים. שליש עמוד.

דף 2א: שער ארכיטקטוני מאויר על עמוד שלם, בראשו צמד מלאכים אוחזים קרטוש, במרכז דמויותיהם של משה ואהרן ובתחתית תיאור עקדת יצחק בין שני בסיסי-עמודים מעוטרים בראשי-אריות.

דפים 3ב-4א: שנים-עשר סימני הסדר, מיניאטורות, 6.5X3.5 ס"מ בקירוב.

דף 4ב: תיבת הפתיחה "יום" מוקפת מסגרת מלבנית פרחונית, מימינה דמות אישה ומשמאלה דמות גבר אוחז גביע ונשען על כרית.

דף 5א: אותיות תיבת הפתיחה "ברוך" מעוטרות בפרחים.

דף 6א: צמד אריות גדולים אוחזים מדליון עם המילה "הא", בראשו כתר גדול ומעוטר ותחתיו דמות אישה ועיטורי עלים. חצי עמוד.

דף 6ב: תיבת הפתיחה "מה" מעוצבת כסרטי-בד צבעוניים, לצידה דמות יהודי.

דף 7א: איור מלווה בתיאור "צורת חכמים מסובין בבני ברק ומספרים ביציאת מצרים כל הלילה". שליש עמוד.

דף 7ב: משמאל ומימין לתיבת הפתיחה "ברוך" שתי דמויות – גבר ואשה – יושבות ליד שולחן וקוראות בהגדה; בהמשך הדף: "צורת ארבעה בנים דברי [!] תורה" – איורי ארבעת הבנים על פני שליש עמוד.

דף 8ב: איור לפסוק "מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו...", מתאר עבודה זרה ואת אברהם בארץ כנען. שליש עמוד.

דף 9א: איור מלווה בפסוק "ויעבר אברהם בארץ... וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים...", מתאר את אברהם והמלאכים. שליש עמוד.

דף 9ב: איור מלווה בפסוק "בשבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה", מתאר את בית יעקב יורדים מצרימה. שליש עמוד.

דף 10א: איור מלווה בפסוקים "ויבן את פתם ואת רעמסס", "ויפן כה וכה ויך את המצרי", מתאר את משה הורג את המצרי וברקע בניית הערים פיתום ורעמסס. שליש עמוד.

דף 10ב: איור מלווה בפסוקים "ויצו פרעה כל הבן הילוד היארה תשליכהו", "ותרד בת פרעה לרחץ על היאר", מתאר השלכת ילדים ליאור ואת מציאת משה. שליש עמוד.

דף 11א: איור המתאר את מכת הדבר, עפ"י הפסוק "הנה יד ה' הויה במקנך...". שישית עמוד.

דף 11ב: איור מלווה בפסוקים "וישלכהו ארצה ויהי לנחש", "ויאמר אל פרעה כה אמר ה'", מתאר את משה ואהרן לפני פרעה וברקע נוגשי פרעה מכים בבני ישראל. שליש עמוד.

דפים 12א-12ב: עשר המכות, מיניאטורות, 6.5X6.5 ס"מ בקירוב.

דף 13א: איור מלווה בפסוק "ובכה ובעמך ובכל עבדך יעלו הצפרדעים", מתאר את מכת הצפרדעים. שליש עמוד.

דף 13ב: איור מלווה בפסוקים "וינער ה' את מצרים בתוך הים", "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים", מתאר את חציית ים סוף וטביעת המצרים. שליש עמוד.

דף 14ב: איור המתאר את משה על הר סיני ומתן התורה. שליש עמוד.

דף 15א: איור מלווה בפסוק "וככה תאכלו אתו..." המתאר אכילת זבח פסח. שליש עמוד.

דף 16א: אותיות תיבת הפתיחה "הללויה" גדולות במיוחד, צבעוניות ומעוטרות בדגמים צמחיים.

דף 21א: איור המתאר את דוד המלך כורע ומתפלל. שליש עמוד.

דף 23א: תיבת הפתיחה "נשמת" כתובה בזהב בתוך מדליון מעוטר, מוקף בדמויות נשים (מלאכים?), עמודים אדריכליים, עיטים, פני-אדם וזוג ארנבות.

דף 24א: אותיות תיבת הפתיחה "שוכן" גדולות ומעוטרות בפרחים צבעוניים; ממוקמת מעל שני ענפים עם פרחים גדולים.

דף 24ב: תיבות הפתיחה "ובמקהלות" ו"ישתבח" כתובות באותיות צבעוניות; משני צדי תיבת "ישתבח" איורים המתארים צייד מכוון את רובהו אל דוב הנתקף על ידי כלבי ציד.

דף 26ב: אותיות תיבת הפתיחה "כי" גדולות ומעוטרות בפרחים צבעוניים; ממוקמת מעל שני ענפים עם פרחים גדולים.

דף 28א: איור של בית המקדש. שליש עמוד. תחתיו: אותיות תיבת הפתיחה "ברוך" גדולות וצבעוניות והיא ממוקמת מעל שני ענפים עם פרחים גדולים.

דף 28ב: סביב תיבת הפתיחה "אלמעכטיגר" מופיעים איורי ציפורים, סל עם פרחים, קרני שפע וזרי פרחים.

דפים 29א-30ב: תיבת הפתיחה "אחד" ושתים-עשרה תיבות הפתיחה הנוספות של הפיוט "אחד מי יודע" מעוטרות במסגרות, בכמה דגמים מתחלפים, ברובן איורים בדגמים צמחיים ובשתיים מהן מופיעים גם פני-אדם.

דפים 31א-32א: תיבת הפתיחה "חד גדיא" מוקפת מסגרת מעוטרת ושתי דמויות נשים; עשרה איורים מיניאטוריים לפיוט "חד גדיא" מופיעים בשולי הדף, גודל ממוצע 4X3 ס"מ (חלקם גדולים או קטנים יותר).

כמקובל בכתבי-יד רבים של הגדות של פסח מהמאה ה-18, גם איורי הגדה זו מתבססים על איורים מוקדמים יותר, אשר הופיעו בדפוסי "הגדת ונציה" (ונציה, שס"ט, 1609) ו"הגדת אמשטרדם" (נדפסה לראשונה באמשטרדם בשנת 1695); לעתים שילב האמן באיור אחד מוטיבים שנלקחו משתי ההגדות הללו גם יחד. על מאפיין זה מעירה חביבה פלד-כרמלי בקטלוג התערוכה "המצייר ביציאת מצרים, הגדות מצוירות מן המאה הי"ח" (מוזיאון ישראל, 1983, עמ' 28), אשר משולבים בו חמישה מאיורי ההגדה שלפנינו (היא מתוארת בקטלוג כ"הגדה מאיטינגן, גרמניה").

[32] דף (2 דפים בודדים + 15 קונטרסים בני שני דפים, bifolios), 31X20 ס"מ. מצב משתנה, דפים רבים במצב טוב עד טוב מאד, לעתים עם כתמים קלים. כ-20 דפים במצב טוב עד בינוני, עם פגעי רטיבות וכתמים ישנים, חלקם כהים, עם פגיעות בטקסט ומריחות צבע במסגרות ההיקפיות, בדרך כלל ללא פגיעות באיורים (להוציא מקרים בודדים). סימני עש ומספר קרעים, בעיקר בשוליים הפנימיים, חלקם משוקמים. קמטים במספר דפים. כריכה מקורית, קלף צבוע בגוני חום-אדמדם ואוכרה, עם עיטורים מוטבעים, חלקם בזהב, בדגמים צמחיים, עם פרחים, ציפורים וכוכבים. נזקים בכריכה משוקמים שיקום מקצועי; דפי בטנה חדשים.

ספרות

• הגדה של פסח, איטינגן, תפ"ט (1729), כתב וצייר יעקב בן מיכאל מיי סגל. מהדורת פקסימיליה. הקדמה מאת חיה בנז'מין (עברית ואנגלית). תל-אביב, הוצאת נהר, 1985. מהדורה נוספת: הוצאת משכל, 2001.

• המצייר ביציאת מצרים, הגדות מצוירות מן המאה הי"ח. מחקר וטקסט: חביבה פלד-כרמלי. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, תצלומים 37, 38, 64, 88, 98, 118.

•Die Frankfurter Pessach-Haggadah: eine illustrierte Handschrift des Jakob ben Michael May Segal von 1731 im Jüdischen Museum der Stadt Frankfurt. Frankfurt am Main: Propyläen-Verlag, 1988.

• הרקע ההיסטורי של הגדת פרנקפורט, 1731, מאת יוהנס וכטן. נדפס ב"דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות", כרך י', 1989, עמ' 183-186.

כתב-היד מתועד גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 23800.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 11 הגדה של פסח עם ערבית לפסח, מתורגמות לערבית-יהודית – כתב-יד מעוטר – בגדאד, תרמ"ד, 1884

כתב-יד מעוטר, "סדר ערבית של פסח", עם "סדר הגדה של פסח", ועם תרגום ההגדה לערבית-יהודית, מעשה ידי "

הורד תמונה

הגדה של פסח עם ערבית לפסח, מתורגמות לערבית-יהודית – כתב-יד מעוטר – בגדאד, תרמ

3 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $4,000

הערכה: $6,000 - $8,000

נמכר ב: $10,000

כולל עמלת קונה

כתב-יד מעוטר, "סדר ערבית של פסח", עם "סדר הגדה של פסח", ועם תרגום ההגדה לערבית-יהודית, מעשה ידי "הבחור מאיר יצחק מאיר חיים משה גבאי". בגדאד, תרמ"ד [1884].

דיו וצבע על נייר.

כתב-יד מרשים במיוחד, כתוב ומעוטר ביד אמן – למעלה מ-70 עמודים (כל הדפים) מעוטרים בצבעי סגול, כחול וחום. כתיבה מזרחית בינונית ומרובעת. כותרות ותיבות פתיחה במסגרות מאוירות (בהגדלה, בצבע ובמוטיבים פרחוניים), איורי חיות (ציפור, דג ואריות). את כתב-היד פותח בעמוד "שטיח". שני עמודי "שטיח" נוספים מופיעים לפני חלק ההגדה, באחד מהם מנורת "למנצח", עם צירופי שמות ופסוקים, ובשני "סדר הקערה", עם סימני הסדר ("קדש ורחץ...").

העמודים תחומים במסגרות ומחולקים לשני טורים (כשלרוב מפריד ביניהם עיטור פרחוני). בחלק ההגדה של פסח הטור הימני הוקדש לנוסח העברי והטור השמאלי הוקדש לתרגום הערבי.

הכותב חתם את שמו ואת שנת הכתיבה במספר מקומות לאורך כתב-היד, כשהוא משלב אותם בעמודי ה"שטיח", במסגרות ובעיטורים. כך לדוגמה בראש כתב היד: "אתחיל לכ'[תוב] סדר ערבית של פסח... הכותב והמעתיק הלא הוא הבחו'[ר] מאיר יצחק מאיר חיים משה... כתבת[י] אותו בחודש שבט בשנת התרמ"ד ליצירה", בסוף סדר ערבית: "אני הצעיר מאיר יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו אכי"ר".

הסופר והמאייר מאיר [בן] יצחק גבאי, הוא בנו של "יצחק מאיר חיים משה גבאי", שעבודות מאוירות שלו ידועות מהשנים תר"ח-תרי"ד בקירוב (1848-1854), בהן שש מגילות אסתר שכתב ואייר (מהן שמורות שתיים במוזיאון ישראל – אחת באוסף פויכטוונגר ואחת באוסף שטיגליץ; ומגילה נוספת באוסף "היכל שלמה"). מלבדן ידוע לנו גם על כתב-יד מאויר ובו הגדה של פסח עם ערבית לפסח, שכתב בשנת תרי"ד ("קדם", מכירה 92, חלק ב', פריט 131 – מאוסף משפחת גרוס; וראו גם: "קדם", מכירה 93, חלק א', פריט 92). ההגדה שלפנינו מזכירה באיוריה גם את יצירתו של הסופר הרב משה [בן] יוסף אברהם סומך (ראו: "קדם", מכירה 92, חלק ב', פריט 133).

[37] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים. דהיית דיו ומריחת דיו במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם פגמים וקרעים.

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 12 ספירת העומר – מגילה מיניאטורית בכתב-יד עם איורים צבעוניים – מרכז או צפון אירופה, המאה ה-18

מגילת קלף צרה וארוכה עם סדר ספירת העומר, כתובה ביד ומאוירת באיורים צבעוניים. [מרכז אירופה או הולנד, המאה ה-18 בקירוב].

הורד תמונה

ספירת העומר – מגילה מיניאטורית בכתב-יד עם איורים צבעוניים – מרכז או צפון אירופה, המאה ה-18

11 PHOTOS

מכירה פומבית 101 חלק א' מכירה מיוחדת: כתובות | מגילות | הגדות | ספרים | חפצים 17.2.25

פתיחה: $15,000

הערכה: $20,000 - $25,000

נמכר ב: $27,500

כולל עמלת קונה

מגילת קלף צרה וארוכה עם סדר ספירת העומר, כתובה ביד ומאוירת באיורים צבעוניים. [מרכז אירופה או הולנד, המאה ה-18 בקירוב].

דיו וצבע על קלף.

מגילה בפורמט מיניאטורי, כתובה בכתיבה אשכנזית מרובעת על גבי 8 יריעות קלף צרות וארוכות (ופיסת קלף קטנה נוספת), התפורות זו לזו.

המגילה הארוכה מחולקת לריבועים שווים בגודלם ברובם, תחומים במסגרות מצוירות דקות, בהן מופיעים לסירוגין ספירת העומר (עם כוונות קצרות על פי הקבלה בכתב בינוני, "רש"י", לכל אחד מימי הספירה), ומעל ל-60 איורים מיניאטוריים בצבעי אדום, כחול, טורקיז וספיה.

מרבית האיורים מציגים חיילים – רכובים על סוסים במדים מהודרים (ככל הנראה של צבא אוסטריה במאה ה-18), חובשים כובעים משולשים או כובעי שאקו מקושטים בנוצה, ניצבים ליד תותחים או מובילים כרכרות רתומות לסוסים, חותרים בסירה, צועדים בסך, מניפים דגלים, תוקעים בחצוצרה ומכים בתוף. איורים נוספים מציגים ארמונות ומצודות עם צריחים, גלגל המזלות שבמרכזו איור שמש, ועוד.

ריבוע הטקסט הראשון במגילה מתייחס לפסח ("את חג המצות תשמר שבעת ימים"), ועמודי הטקסט הבאים אחריו מוקדשים לספירת העומר. לאחר ספירת היום ה-49 לעומר מופיעים קטעי פסוקים המתייחסים לחג השבועות ("וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר וכו'") ולמועדים נוספים ("תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו"; "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם"; "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים"), ובסיום, ברכת בורא נפשות, ברכות הנהנין וברכות הראייה.

גובה: 4.5 ס"מ, אורך הקלף: 484 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, ופגמים, עם נזק קל לטקסט ולאיורים. דהיית דיו בכמה מקומות. קרעים וקרעים חסרים קלים, משוקמים שיקום מקצועי. קצה היריעה הקיצונית קרוע וחסר ומושלם בפיסת קלף (עם פגיעה מזערית במסגרת האיור הראשון). המגילה נתונה בקופסת עור (חדשה).

מקור: כריסטי'ס ניו יורק, 28 ביוני 2006, פריט 425.

קָטָלוֹג

הצג פרטים