מכתב ראשי העדה החסידית בירושלים, נגד הקמת בתי ספר מודרניים בעיר הקודש חברון, עם חתימות-ידם של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה בידרמן (וחותמתו), אחיו האדמו"ר רבי אלטר בידרמן, גיסו רבי מאיר אדלר, רבי אלעזר נתן שפירא ורבי מנחם מענדל רובין (וחותמותיהם). ירושלים, "מ"ז למב"י" [ג' סיון] תרס"ה [1905].

טיוטת כרוז עם הוספות ומחיקות [כנראה נשלח להדפסה]: "עין מי לא תדמע, ומי האיש הנלבב אשר לא יחר לבבו, בראותו שפל מצב עיה"ק חברון... כי כמעט נתמוטטו רגלי הישוב... ופלצות אחזתנו פן אויבינו בנפש יקיפו עלינו... להעמיד שמה בתי תופת (שקאלעס)... לטמא אויר הקדוש בסם רעל הממית ר"ל, אשר ת"ל העיר הזאת עודנה בטהרתה וקדושתה...". בהמשך הכרוז הם קוראים לתמוך בשד"ר "הרה"ג החסיד המפורסם בנש"ק הרש"ל הי"ו [כנראה רבי שלמה ליב אליעזרוב – "שיל"א"], אשר השליך נפשו מנגד... לחגור עוז ותעצומות לטובת הישוב הק' בכלל והחזקת בית הת"ת וישיבה בפרט...".

הרבנים החותמים מברכים את התורמים: "ובזכות (התורה) המצוה הגדולה, תושעו בתשועת עולמים בכל משאלות לבבכם לטובה, להתברך בכל הברכות הנאמרים ונשנים בשכר בוני ישוב אה"ק ועמלי תוה"ק ומחזיקיהם, לטוב לכל כל הימים, וכולנו יחד נזכה לראות ערי יהודא ובנחמות ציון וירושלים בב"א...".

עם חתימות יד-קדשם של הרבנים והאדמו"רים: "דוד צבי שלמה בהרצה"ק ר' אלעזר מנחם זצוקללה"ה"; "הק' אלעזר נתן כהנא שפירא"; "מנחם מענדיל ראבין"; "מאיר אדלער"; ו"אלטר בהרצה"ק הרא"מ זצוקללה"ה".

האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.

הרה"צ רבי אלעזר נתן כהנא שפירא (תק"פ בערך-כסלו תרע"ח), אבי משפחת כהנא-שפירא בירושלים. עלה לארץ ישראל בתחילת שנות הת"ר, יחד עם אביו הגאון החסיד רבי יחיאל אשר שמואל כהנא שפירא אב"ד זאלין (נפטר תרי"ב), והיה מראשי הציבור החסידי בירושלים.

הרה"צ רבי מנחם מענדל רובין (תר"י בערך—כסלו תרע"ו), מראשי הישוב החסידי בירושלים. מחבר הספר "מסע מירון" (ירושלים, תרמ"ט). בנו של הגאון רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קורטשין (תקפ"ג בערך-תרל"ז).

הרה"צ רבי מאיר שלמה יהודה אדלר (נפטר תרפ"ב), חתן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב. הקים את ישיבת "חיי עולם" בירושלים, יחד עם גיסו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.

האדמו"ר מלעלוב וסוסנוביץ – רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), בן הרה"ק רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב וירושלים. נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע" אך כינויו הוא "אלטר" (לעתים היה חותם רק בשם זה). בשנת תרנ"ד יצא לחוץ לארץ ושהה בה ארבע שנים עד שובו לארץ ישראל. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע לפולין והשתקע בסוסנוביץ, ועד מהרה התפרסם כ"אדמו"ר מארץ ישראל", ויצאו לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג של בני ירושלים. שנה וחצי אחר פטירתו ביום כ' בכסלו תרצ"ה, הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. העידו אנשי חברה קדישא שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם. את מקומו בסוסונוביץ מילא אחיינו בן אחיו, רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף.

נשוא המכתב:  הגה"ח רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים.