מכתב ארוך בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (לימים האדמו"ר מסאסוב), ומכתב מאת רעייתו הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ירושלים, תש"ו]. עברית ויידיש.

המכתב נשלח אל קרוב-משפחתם המשב"ק ר' יוסל אשכנזי, זמן קצר לאחר הצלתו מהשואה יחד עם אביהם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ברכבת קסטנר, והגעתם לשווייץ. בצדו האחד של הדף מכתב רבי חנניה יו"ט ליפא, ומעברו השני מכתב אשתו הרבנית חיה רויזא [הרבנית חיה רויזא הייתה בתו היחידה של האדמו"ר מסאטמר שנותרה בחיים לאחר השואה – שתי אחיותיה נפטרו קודם בחו"ל, בשנת תרפ"א ובשנת תרצ"א. בתקופת השואה עלתה יחד עם בעלה לירושלים, כשנה לפני שאביה האדמו"ר מסאטמר הגיע לירושלים. בהמשך עברו כולם יחד להתגורר בארה"ב].

בפתח במכתבו מתאר רבי חנניה יו"ט ליפא לקרובו ר' יוסל אשכנזי את מאמציו הרבים להשיג עבורו רישיון-עליה (סרטיפיקט) לארץ ישראל. הוא מספר כי נסע לצפת על מנת לאתר מסמכים המעידים שר' יוסל נולד בצפת, אולם ללא הועיל – "לא הי' זה דבר קל כי לא נמצא שום רמז רמיזא בשום פנקס ע"ד לידתך בפה או של אביך... וכל הפנקסים הללו נאבדו ונשרפו במלחמה הקודמת...". הוא מבשר לו כי לאחר השתדלויות רבות נוספות עלה בידו להשיג את הרישיון המיוחל: "בעז"ה כל זה עבר בשלו' כי נגבו עדות בצפת ובטברי' ונתברר האמת לאמיתו. כן יעזור ה' גם הלאה בחו"ר עד שתבא הנה ונוכל להתראות מתוך שובע שמחות והרחבת הדעת עד כי יבוא שילה ונעלה לציון מושיעים בב"א...".

בהמשך המכתב מבקש ממנו רבי חנניה יו"ט ליפא, לכתוב את כל הידוע לו על גורל "אחי יקירי מקירעהאז" [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (מאייער) מקירלהאזע; תרע"ג-תשמ"ו] ועל יתר בני המשפחה שנותרו מאחור – "אבקשך להחיות את נפשינו תיכך ע"י דילוג-רב [=מברק]". הוא ממשיך ומספר לו על חלום מופלא שחלמה אשתו הרבנית חיה רויזא, בו התגלה לה על הצלתה מהשואה של אחת מקרובותיה: "אכתוב לך פלא גדול – לפני כמה שבועות ראתה זוג'[תי] תחי' בחזיון לילה את אימה ה"ה חמותי הה"צ ע"ה [=הלוא היא חמותי הרבנית הצדקנית עליה השלום; הרבנית חוה טייטלבוים (תר"נ בערך-תרצ"ו) בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ מפלאנטש], ובין כמה דברים אשר אמרה לה הי' ג"כ [=גם כן] אשר חנה'לי מסעליש ניצלה ממחנה ההשמדה אבל צריכה עוד לרחמים עד שתבא חזרה לביתה. ובבוקר עשתה הטבת חלום וסיפרה החלום לכמה מבאי בצל קורתי, ונשתוממתי מאוד בעת בא ההודעה ממך על הצלתה...".

בסוף המכתב רבי חנניה יו"ט ליפא מדווח כי הדואר לרומניה "סגור ומסוגר", ואין ידיעות ברורות ממצב הפליטים והניצולים, "...בזמן האחרון, לפי העתונים דפה, שבו הרבה הביתה ממחנות שונות... נתלקטו להונגרי' הישנה לערך שלש מאות אלף איש, אבל מי יודע מי המה, והשי"ת יעזרינו שנשמע ונתבשר בש"ט [בשורות טובות] ולהתראות בתוך נחת ושמחה – ש"ב הק' חנניו"ט ליפא".

בצדו השני של הדף מכתב ביידיש בכתב ידה וחתימתה של הרבנית חיה רויזא, הכותבת: "...אנו מקווים מאוד להגעתכם הנה בשלום בשעה טובה ומוצלחת ושנוכל לראותכם בתוך נחת ושמחה, יש לי הרבה לשוחח עמכם ולספר לכם, קשה לבטא הכול על הדף, אני מאוד מקווה שתשמע בעזרת השם בשורות טובות ממשפחתך היקרה, העיתונים המקומיים מספרים שהמוני בני ישראל שבים כעת להונגריה, אלא שהצער ועוגמת הנפש שלהם כה קשים שלא ניתן כלל להבין אותם, רק השי"ת יודע כמה זמן עוד המצב הזה יימשך – כ"ד ש"ב המצפה לשמוע מכם בשורות טובות ולהתראות בקרוב בתוך נחת חיה רויזא".

האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבור ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר.
רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגר לארה"ב יחד עם חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.
בשנת תשט"ו נישא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

[1] דף, כתוב משני צדדיו. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.