מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש מייזליש בעל "שו"ת מקדשי השם". שיקגו, [תש"כ בקירוב].

נשלח לירושלים אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. רבי צבי הירש כותב כי הוא שולח לו את ספריו "מקדשי השם" ו"בנין צבי" חלק שני [שנדפס בשנת תשט"ז], ומבקש במקביל לקבל את ספרו של הרב אברמסקי על התוספתא.
בהמשך המכתב הוא מבקש לסייע לחותנו הצדיק האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד דעעש "אשר הוא קובע דירתו בעיה"ק ת"ו". רבי צבי הירש כותב כי חותנו נמצא כעת בדרכו לעלות לארץ ישראל אך התעכב מחמת חולשתו באנטוורפן, "ומקוה להגיע לארצינו הקדושה על חג הפסח הבע"ל" (למעשה, בסופו של דבר לא עלה האדמו"ר מדעעש לארץ ישראל, ונפטר בחו"ל בשנת תשכ"ב). הרב מייזליש מבקש מהרב אברמסקי בשם חותנו האדמו"ר, כי ישפיע על הגביר הלונדוני שמואל וולפסון לקיים את הבטחתו להעמיד עבורו ביהמ"ד בירושלים על שם אבותיו אדמו"רי דעעש. הרב מייזליש כותב על חותנו האדמו"ר: "והאמת הוא שכ"ק חותני שליט"א הוא צדיק תמים ושלשלת היוחסין ות"ח גדול, וראוי הוא לעשות עמו לטובה אות... נא ונא מכהדר"ג שליט"א לסייע בעניין הנ"ל... ובטוח אני בצדקת לבבו שיעשה וימלא בקשתי...".

הגאון רבי צבי הירש מייזליש (תרס"ד-תש"ל), מגדולי הרבנים בארה"ב המקורבים לחוגי סאטמר. מצאצאי בעל ה"ייטב לב" ובנו של רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל. כיהן כאב"ד בניימרק משנת תרפ"ה ובשנת תר"צ עבר לכהן ברבנות וויטצען. בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה (הרבנית הענא זיסל בת-דודו הרה"ק רבי חיים יעקב טייטלבוים אב"ד לימנוב) ושבעה מילדיו, ונותר לבדו יחד עם שלשה מילדיו. לאחר השואה כיהן כרב מחנה העקורים ברגן-בלזן ורב ראשי באיזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. באותה תקופה עסק רבות ב"תקנת עגונות" של ניצולי השואה, ועמד בקשר הלכתי רב עם הרב אברמסקי שכיהן אז כגאב"ד לונדון, עליו היה סומך רצ"ה מייזליש בבירור ההלכה למעשה. ראה בספרו "בנין צבי" חלק ב' (המוזכר במכתב שלפנינו), סימנים לג-לז, התכתבות ענפה בין המחבר ורבי יחזקאל אברמסקי, בענייני עגונים ועגונות השואה. במכתבו הראשון מברגן-בלזן מחודש אב תש"ה, כותב רצ"ה מייזליש אל הרב אברמסקי, כי הרב שלמה בוימגרטן שליח הרבנות בלונדון אל מחנות העקורים, הטיל עליו את התפקיד לפקח ולהורות בענייני אישות ועיגון, "ואחרי שבכאן אין לי ספרים, ומי יכול להורות בעניינים חמורים כאלה בלי שום עיון בשו"ע ונושאי כלים, אמרתי להציע לפני כהדר"ג שליט"א כל דבר הקשה הבא לידי...".
בהמשך עבר רצ"ה מייזליש לארה"ב וכיהן ברבנות והרבצת תורה בקהילת "שארית ישראל" בשיקאגו. בזיווגו השני נשא את הרבנית בריינדל בת האדמו"ר רבי יוסף פאנט מדעעש, אשר ילדה לו עוד תשעה ילדים. מי"ב צאצאיו שנותרו בחיים, יצאו שושלות מפוארות של רבנים ואדמו"רים, והיה מחותן עם גדולי האדמו"רים והרבנים בארה"ב.
מחבר כמה ספרים, בהם ספרו הנודע שו"ת "מקדשי השם", בו תיעד שאלות קשות שהתעוררו בשנות השואה וסיפורי מופת מקדושי השואה. ידוע במיוחד הוא הסיפור שכתב בספרו זה, על היהודי ששאל אותו אם מותר לו להציל את בנו היחיד, מכיון שיודע שהקאפואים יקחו להריגה ילד אחר במקומו בכדי למלאות את מכסת הנרצחים (מקדשי השם, שער מחמדים, פרק ג).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי (כתוב משני צידיו). 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.