ספר לקוטי תורה מספר בראשית, דרושי חסידות של האדמו"ר הזקן בעל התניא על פרשיות בראשית, נח ולך-לך, עם הגהות, ביאורים ודרושים מאת נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" ונינו אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884]. מהדורה יחידה. שני דפי שער (חלק מאותיות דף השער השני נדפסו בדיו זהובה).
"ספר לקוטי תורה מספר בראשית... נאמרו מפי אדמו"ר... מוהר"ר שניאור זלמן... ונתנו לכתוב ע"י אחיו ותלמידו... מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל מ"מ ומו"ץ דק’ יאנאוויטש; ועתה נתוספו הרבה ביאורים ודרושים והגהות אמיתי’ ונתקנו בפנים ע"י נכדו אדמו"ר... מוהר"ר שמואל [שניאורסון] נבג"מ...".
חותמות: "מנין חבד חדש דזיהארי'".
VI, ב-צח דף. חסרים שני דפים (דף א והדף שלפניו). 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

פרשת הדפסת הספר והשמטת ההגהות והביאורים של האדמו"ר המהר"ש מליובאויטש
בשנים שקודם הסתלקותו בשנת תרמ"ג, החל אדמו"ר המהר"ש לערוך ולהכין לדפוס מחדש את מאמרי החסידות של זקנו בעל התניא על ג' פרשיות ראשונות של ספר בראשית (הנדפסים בספר "תורה אור", קאפוסט, תקצ"ז), והוסיף עליהם הגהות, ביאורים ודרושים משלו ומשל אביו בעל ה"צמח צדק". אולם, בשעה שהובא הספר אל בית הדפוס בווילנא בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות המהר"ש, השמיטו המדפיסים חסידי חב"ד-קאפוסט בחשאי את מרבית הביאורים והדרושים של המהר"ש, והותירו רק את התוספות של אביו ה"צמח צדק". מטרתם היתה להקניט וללעוג לחסידי חב"ד-ליובאוויטש המדפיסים תחת שם רבם אדמו"ר המהר"ש את דברי אביו ה"צמח צדק", ואף מעלימים את שמו של ה"צמח צדק" בדף השער.
ואכן מיד לאחר צאת הספר מבית הדפוס, התעוררה סערה בקרב החסידים, והאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט אף יצא במחאה פומבית: "בה'תורה אור' דעל ג' סדרות נדפסו רק כל הכתבים וההגהות וביאורים של כ"ק אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, בלי שום תוספת כלל. כל חידושי הר"ש [רבי שמואל] ע"ה לא יהיו גם ד' דפים. ושם כ"ק אאזמו"ר לא הזכיר עליהם כלל, רק שם מהר"ש ע"ה. וזה מעשה.. אשר לא נשמע עדיין בעולם".
האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש תיאר בהזדמנות את פרשת הדפסת הספר שלפנינו, את רדיפת חסידי חב"ד-קאפוסט את חסידי חב"ד-ליובאוויטש, ואת רוח הדברים בימים שלאחר הסתלקות סביו אדמו"ר המהר"ש:
"אותם ימים לא היה אבי [הרש"ב] בקו הבריאות, הדוד רז"א לא התעניין בהדפסה, סבתא הרבנית [רבקה אשת המהר"ש] היתה שבורה מאוד ונתנה את כל ענין ההדפסה בידיו של ר' שילם רייך [חתן ה"צמח צדק"]. הוא נסע לווילנא – על חשבונה של סבתא הרבנית, ששילמה את כל הוצאותיו ובנוסף לכך קיבל בשכרו 20 רובל לשבוע. ההערכה היתה, שהדפסת הספר תימשך חודש אחד; אבל ר' שילם משך את זמן ההדפסה – בסיבות שונות – ליותר משלושה חודשים. אך זו אינה אלא שאלה כספית; מה שגרוע יותר – שהוא קימץ בכסף שהיו צריכים לתת למומחים שתפקידם להשגיח על טיב ההדפסה, והוא על דעת עצמו – ללא ששאל את פיה של הסבתא – לא לקח איש למלאכה זו, מתוך הנחה שהוא ישגיח על כך בעצמו. ומה שאירע, הנה לבד מכך שהוא עצמו לא הקפיד על יופי ההדפסה – שבמלאכת הדפוס זהו אחד התפקידים המיוחדים – הרי שהוא, ר' שילם, לא השגיח לחלוטין על אופן הדפסת הספר. בשנה הראשונה אחר ההסתלקות [של מוהר"ש], שלח [האדמו"ר] מקאפוסט מכתבים – אצלי נמצא מכתב אחד בכתיבת ידו, שהוא כתב אל החסיד המפורסם ר' שמואל בער מבוריסוב, אחד מגדולי וזקני חסידיו של הסבא – אשר כל החסידים החפצים להבין דברי חסידות עליהם לבוא לקאפוסט. במכתביו אלו התבטא בחריפות רבה על אופן אמירת החסידות של הסבא ואופן כתיבתו, אשר הם [מתאימים] רק לבעלי-בתים ולחנוונים, ועתה ניתנת האפשרות לשמוע ענייני חסידות לאשורם.
אותן שנים מהוות תקופה שיכולה להיות רבת ענין לאנשים מסויימים, אבל אין אנו יכולים ואין אנו רשאים לפרסם דברים אישיים אלו. אך זה מה שהיה ידוע אז לכל, שקאפוסט רדפה את ליובאוויטש בכל יכלתה, וחסידי קאפוסט רוו נחת. חסידי ליובאוויטש היו מדוכדכים מאד מהסתלקותו של הסבא; הדוד רז"א פנה מיד לעסוק במסחר, האבא – כשהיה בקו הבריאות – היה אומר חסידות בכל שבת, אבל לא היה מקבל אנשים. ורוב הזמן לא היה בריא והיה שבור מאד. והוא לא היה אז אלא בן 22 שנה. לחסידי קאפוסט חרה מאד על שמדפיסים ספר חסידות של הסבא; התדברו ביניהם חסידי קאפוסט שבדווינסק וחסידי קאפוסט שבווילנא, 'לעשות צרות' בספר – שיבושים, דילוגים וערבוב דברים. חסידי קאפוסט שבווילנא [בצעו] את התוכנית, והספר מלא טעויות, עד כי במקומות מסויימים חסרים בו דפים שלמים..." (תרגום מיידיש של מכתב אדמו"ר הריי"ץ, התפרסם במאמר מקוון מאת הרב יהושע מונדשיין, "פרשת ההדפסה עם כתב יד קודש אדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון").
מסיבה זו, הספר שלפנינו לא נדפס בשנית ולא התפשט בקרב חסידי חב"ד-ליובאוויטש.