שני ספרים מתורת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל) – מהדורות ראשונות. בשני הספרים הסכמות מעניינות מחשובי אדמו"רים ורבני הדור – ה"דברי חיים" מצאנז, ה"דברי יחזקאל" משינאווא, ה"ייטב לב" מסיגט, ה"מראה יחזקאל" מדעעש, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ה"שואל ומשיב", ועוד.
• ספר שאלות ותשובות אריה דבי עילאי, על ארבעה חלקי שו"ע. פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, [תרל"ד 1874]. מהדורה ראשונה.
חותמת של "נפתלי גרויס".
[2], קנב, [4] דף. 38 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט (קרע לרוחב אחד מהדפים), משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.
• ספר חידושי אריה דבי עילאי, על חמישה מסכתות (קידושין, יומא, מנחות, קנים ונדה). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
[3], ל; מב, [3] דף. 30 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
בסוף ספר חידושי אריה דבי עילאי, מספר דפים עם רשימת "שמות החותמים" בגליציה, רוסיה, פולין והונגריה.
בין החותמים כמנויים לספרים, נזכרים כמה מגדולי התורה והחסידות בעת ההיא, בהם: נכדי ה"ישמח משה" – האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט ואחיו הרה"ק רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ; בני ה"דברי חיים" מצאנז – האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא, האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב, האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם מגריבוב, והאדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מרודניק; האדמו"ר רבי חנוך הענך מאייר מאלעסק, האדמו"ר מבעלז רבי יהושע רוקח ובנו האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מויז'ניץ רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק", האדמו"ר רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב, האדמו"ר רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא, האדמו"ר רבי יהודה הורביץ ממעליץ, ובניהם, חתניהם ונכדיהם, ורבים נוספים.
המחבר, הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ – האדמו"ר מווישניצא (תקכ"ז-תר"ו), תלמידו של בעל "קצות החושן" ומראשוני תלמידיו של ה"חוזה מלובלין". לאחר נישואיו עם בתו של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), עבר לגור בבית חמיו שכיהן אז כאב"ד שיניווא. רבי ליבוש התנה עם חמיו – שהיה אז "מתנגד" חריף לחסידות, כי יורשה לו לנסוע לפרקים אל רבו "החוזה". לימים, חותנו הגדול נמשך אחריו לחסידות, ונעשה לאחד מגדולי האדמו"רים בדורו, ומהמפיצים הראשונים של תורת החסידות בגלילות הונגריה. רבי לייבוש כיהן בתחילה ברבנות קרשוב, ובשנת תקס"ח עלה לכהן ברבנות שיניווא על מקום חותנו שעבר לאוהעל. בשנת תקע"ה עבר לווישניצא (Nowy Wiśnicz, דרום-פולין), בה כיהן כרב וכאדמו"ר.