Libellus de Judaica confessione sive sabbato afflictionis, מאת יוהאנס פפרקורן. נירנברג, Joann Weyssenburger, [1508]. לטינית.
קונטרס אנטישמי מאויר מאת היהודי המומר יוהנס פפרקורן, השואף לקעקע את היהדות, להגחיך את היהודים, ולהביא להמרת דתם או לגירושם. בקונטרס תיאור של מנהגי היהודים בראש השנה וביום הכיפורים, ובפרט התפילה "אבינו מלכנו", הנאמרת בעשרת ימי תשובה ובתעניות, החושפת, כביכול, את שנאת היהודים כלפי הנוצרים: "...אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ / אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵנוּ וּמְקַטְרְגֵנוּ...".
בספר ארבעה חיתוכי עץ שונים (אחד מהם מופיע פעמיים, בדף השער ובגוף הקונטרס), הנחשבים לאיורים הראשונים אי פעם של מנהגי היהודים בספר מודפס ("איקונוגרפיה יהודית", עמ' XIII; ראו מטה). לחיתוכי עץ מאוחרים יותר המתארים את מנהגי היהודים, ראו פריט 110 במכירה זו (ספר מנהגים מאויר).

האיורים מציגים את בית הכנסת בראש השנה עם תקיעת שופר; מנהג תשליך; ערב יום הכיפורים עם מנהג תרנגול כפרות, טבילה ואכילה; בית הכנסת ביום הכיפורים עם מלקות וברכת כהנים. בתחתית האיורים של בית הכנסת מופיעה עזרת הנשים. עיניהם של היהודים באיורים מכוסות, על-פי מוטיב ה"אקלזיה וסינגוגה" – ייצוגה של היהדות כאישה קשורת עיניים לצד הנצרות, שעיניה פקוחות, מוטיב נפוץ באמנות הנוצרית של ימי הביניים. בהשראת חיתוכי עץ אלה נוצרו האיורים לספרו הידוע של אנטוניוס מרגריטה "Der gantz Jüdisch Glaub" (אאוגסבורג, 1530).
החיבור נכתב במקור בגרמנית (ונקרא בשם "Ich heyß ain büchlein der iudenpeicht") ופורסם בשנת 1508 בשלוש מהדורות – מהדורה גרמנית ושתי מהדורות לטיניות (אחת בקלן והשנייה בנירנברג). בכל אחת מן המהדורות – המהדורה הגרמנית ושתי המהדורות הלטיניות – הופיעו חיתוכי עץ זהים מבחינת תוכנם אך שונים מעט בצורתם; המהדורה שלפנינו הנה הנדירה מבין השלוש.

יוהאנס פפרקורן (Johannes Pfefferkorn, 1469-1521 בקירוב), יהודי מומר, קצב או מלווה בריבית במקצועו. ייתכן שנכלא באשמת גניבה, ועם שחרורו נטבל לנצרות יחד עם בני משפחתו בעיר קלן. פעל תחת המסדר הדומיניקני בעיר, שימש יועצו של התאולוג הפלמי Jacob van Hoogstraaten ברדיפותיו את היהודים, והיה תומך קולני בשריפת כל הספרים היהודיים למעט התנ"ך. בין השנים 1507-1510 פרסם פפרקורן מספר עלונים חריפים, שיצאו במתקפה חסרת תקדים נגד הספרים היהודיים. העלונים ביקשו לזהות את הספרים היהודיים, ובעיקר את התלמוד, בתור "שורש כל רע", וקראו להפקיעם ולהחרימם לאלתר. בעקבותיהם, פרסם קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מקסימיליאן הראשון, צו הקורא להחרמת ספרי היהודים, ופפרקורן עצמו עמד בראש מבצע החרמה בעיר פרנקפורט. ההחרמה עוררה את מחאתם של מספר מלומדים גרמנים, שניסו להגן על ספרי היהודים בטענה שצפונות בהם אמיתות נוצריות, בהם יוהאנס רויכלין, עמו התפלמס. בעקבות מחאת המלומדים, הופסקה לבסוף החרמת הספרים.

[10] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים. נקבי תילוע משוקמים שיקום מקצועי עם השלמות נייר (נזק קל להדפסה). כריכה חדשה.

תערוכות:
· Europas Juden im Mittelalter, Speyer, Historischen Museum der Pfalz, 2004-2005.
· Only on Paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, Chicago, Columbia College, 2005.
· The Book of Books: Biblical Canon, Dissemination and its People, Jerusalem, Bible Lands Museum, 2013.
· Questions of Faith: Chatrooms at the Dawn of the Modern Era, Ulm, Museum of the Bible, 2016, p. 106 (illustrated).

לקריאה נוספת:

· Alfred Rubens, "A Jewish Iconography", London: Nonpareil, 1981, p. XIII.

· Diane Wolfthal, "Imaging the Self: Representations of Jewish Ritual in Yiddish Books of Customs", in: Eva Frojmovic, ed., "Imagining the Self, Imagining the Other". Leiden, Boston, and Cologne: Brill, 2002, pp. 189-211.

· Jonathan Adams and Cordelia Heß, eds., "Revealing the Secrets of the Jews: Johannes Pfefferkorn and Christian Writings about Jewish Life and Literature in Early Modern Europe". Berlin and Boston: De Gruyter, 2017 (a detailed bibliography appears at the end of the volume).

· Diarmaid MacCulloch, The Reformation: A History.New York: Penguin, 2004.

הפריט מתואר גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), מס' 40671.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.330.