מכירה פומבית 97 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- book (31) Apply book filter
- earli (23) Apply earli filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- print (21) Apply print filter
- ישראל (20) Apply ישראל filter
- jewish (18) Apply jewish filter
- manuscript (15) Apply manuscript filter
- palestin (15) Apply palestin filter
- ceremoni (14) Apply ceremoni filter
- עתיקים (13) Apply עתיקים filter
- חפצים (12) Apply חפצים filter
- art (12) Apply art filter
- letter (12) Apply letter filter
- יד (11) Apply יד filter
- כתבי (11) Apply כתבי filter
- ירושלים (10) Apply ירושלים filter
- חתימות (10) Apply חתימות filter
- הראשונים (10) Apply הראשונים filter
- hebrew (10) Apply hebrew filter
- jerusalem (10) Apply jerusalem filter
- ודפוסים (9) Apply ודפוסים filter
- חסידות (9) Apply חסידות filter
- ערש (9) Apply ערש filter
- chassidut (9) Apply chassidut filter
- incun (9) Apply incun filter
- והגהות (8) Apply והגהות filter
- העותמאנית (8) Apply העותמאנית filter
- הרצל (8) Apply הרצל filter
- הרצל, (8) Apply הרצל, filter
- מדינת (8) Apply מדינת filter
- חתימות, (8) Apply חתימות, filter
- כתבי-יד (8) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (8) Apply כתבייד filter
- מאנית (8) Apply מאנית filter
- בעלות (8) Apply בעלות filter
- העות (8) Apply העות filter
- מיוחסים (8) Apply מיוחסים filter
- ארץ (8) Apply ארץ filter
- העות'מאנית (8) Apply העות'מאנית filter
- gloss (8) Apply gloss filter
- herzl (8) Apply herzl filter
- herzl, (8) Apply herzl, filter
- import (8) Apply import filter
- inscript (8) Apply inscript filter
- israel (8) Apply israel filter
- ottoman (8) Apply ottoman filter
- ownership (8) Apply ownership filter
- rabbin (8) Apply rabbin filter
- signatur (8) Apply signatur filter
- zionism (8) Apply zionism filter
לוח אלף-בית מודפס, עם סדר ברכת המזון מקוצר, וברכות נוספות, קריאת שמע וטקסטים נוספים מן התפילה. פירארה, דפוס הפילוני (Filoniana), [ת"נ, 1690 בקירוב].
לוח המיועד ללימוד קריאה לילדים. בחלקו העליון של הדף מופיעות אותיות האלף-בית בתנועות שונות. בצדו הימני של הדף מופיעות פרשת שמע, ברכת נטילת ידים וברכות הנהנין, ובצדו השמאלי מופיעים פסוקי "המלאך הגואל" ו"סדר ברכת המזון בקיצור". בנוסף, מופיעים מספר מזמורי תהלים, בהם מזמור "ויהי נועם", וקטע טקסט נוסף "הנער הקטן גדול יהיה".
במרכז הדף איור של כיתת תלמידים, בו נראים מספר נערים לומדים לצד שולחן, ודמות מלאך המרחף מעליהם ומרעיף עליהם דברי מתיקה. לצדם נראה מורה עם שוט בידו, העומד להכות תלמיד סורר.
לוחות כדוגמת הלוח שלפנינו נדפסו באיטליה החל מאמצע המאה ה-17 ועד למאה ה-19. מרבית הלוחות נדפסו בפורמט דומה, הכולל את לוח האלף-בית במרכז, ואת הטקסטים הנלווים (עם שינויים טיפוגרפיים). גם האיור במרכז הדף מופיע בכל הדפים, עם שינויים קלים בפרטי האיור בין הלוחות (בלוחות המוקדמים יותר נעשה האיור בחיתוך עץ, ואילו במאוחרים יותר בתחריט נחושת).
34X47 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים ופגמים זעירים, משוקמים במילוי נייר. רישומים בכתב-יד מצדו השני של הדף. מוצמד לפספרטו.
לוח נדיר. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מצולם, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
לפירוט על לוחות אלף-בית נוספים שנדפסו באיטליה, ועל משמעות ההבדלים בין האיורים, ראו: י' יודלוב, לוחות אלף-בית איטלקיים, קרית ספר, סב, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 930-932 (הלוח שלפנינו הוא מס' 6 ברשימתו של יודלוב).
לוח אלף-בית מודפס, עם סדר השכמת הבוקר, סדר ברכת המזון מקוצר וברכות נוספות, פרשת שמע ישראל וטקסטים נוספים מן התפילה. ליוורנו, דפוס Moise ed Israel Palagi e Salomone Belforte, [תר"ו] 1846. עברית, איטלקית ומעט לאדינו.
לוח המיועד ללימוד קריאת עברית ואיטלקית לילדים. בחלקו העליון של הדף מופיעות אותיות האלף-בית העברי בתנועות שונות, וכן אותיות האלף-בית הלטיני והספרות. בצדו הימני של הדף מופיעים סדר השכמת הבוקר, פרשת שמע וברכות הנהנין, ובצדו השמאלי מופיעות ברכות נוספות, וסדר ברכת המזון מקוצר. בנוסף, מופיעים פסוקי "תורה צוה לנו משה".
בצמוד למרכז הלוח, בשתי עמודות נפרדות, מופיעות בגופן קטן יותר אותיות האלף-בית הלטיני בתנועות שונות, וטקסטים בסיסיים ללימוד הקריאה באיטלקית. כמו כן מופיעים מספרים (בספרות רגילות ובספרות רומיות), לוח הכפל, ושמות ימי השבוע, החודשים והעונות, באיטלקית.
הכותרות הקצרות המופיעות לפני הברכות וקטעי התפילה נדפסו בלאדינו.
במרכז הדף מופיע איור של כיתת תלמידים, בו נראים מספר נערים לומדים לצד שולחן, ודמות מלאך המרחף מעליהם ומרעיף עליהם דברי מתיקה. לצדם נראה מורה עם שוט בידו, העומד להכות תלמיד סורר.
לוחות כדוגמת הלוח שלפנינו נדפסו באיטליה החל מאמצע המאה ה-17 ועד למאה ה-19. מרבית הלוחות נדפסו בפורמט דומה, הכולל את לוח האלף-בית במרכז, ואת הטקסטים הנלווים (עם שינויים טיפוגרפיים). גם האיור במרכז הדף מופיע בכל הדפים, עם שינויים קלים בפרטי האיור בין הלוחות (בלוחות המוקדמים יותר נעשה האיור בחיתוך עץ, ואילו במאוחרים יותר בתחריט נחושת). בלוחות שנדפסו החל מאמצע המאה ה-19, כדוגמת הלוח שלפנינו, נוספו לצד הטקסט העברי, שכמעט ולא נשתנה לאורך השנים, אותיות האלף-בית הלטיני, ספרות ומספרים, צירופי הברות ומילים, וטקסטים קצרים לראשית לימוד הקריאה, באיטלקית.
44X57 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרע עם פגיעה בטקסט (ללא חסרון), משוקם במילוי נייר. קרעים זעירים בסימני הקיפול, משוקמים במילוי נייר. חותמת מטושטשת.
לפירוט על לוחות אלף-בית נוספים שנדפסו באיטליה, ועל משמעות ההבדלים בין האיורים, ראו: י' יודלוב, לוחות אלף-בית איטלקיים, קרית ספר, סב, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 930-932 (הלוח שלפנינו הוא מס' 10 ברשימתו של יודלוב).
כפורת ופרוכת תואמות לארון קודש. [דוכסות קלווה, מערב גרמניה], 1768.
יריעות בד משי ברוקד מדוגם ברקמת חוטי משי צבעוניים (דגמי צמחים, פרחים ופירות); רקמת חוטי מתכת זהובים וכסופים במגוון טכניקות; רקמת חוטי מתכת וחוטי משי צבעוניים על גבי יריעות כותנה ותשתיות מגזרות-קרטון; אפליקציות רקומות; סרטי עיטור מתחרת חוטי מתכת במגוון טכניקות; זהרוני מתכת ("פייטים"); טבעות פליז לתלייה.
צמד פריטי טקסטיל תואמים ומפוארים – מעוטרים ברקמה עשירה, במגוון יוצא דופן של טכניקות משולבות יחדיו – אשר נתרמו לבית הכנסת על ידי "שתדלן המדינה", יהודי-החסות זלמן בן יעקב קליף גומפרץ ורעייתו.
הכפורת מעוצבת כיריעה מלבנית רחבה, עליה רקומים חמישה עיטורים גדולים הקשורים בבית המקדש: "מזבח נחשת" ועליו קרבן שעיר (עז), "כיור נחשת", "אהל מועד" (רקמה תלת-ממדית, חזית האוהל מתרוממת כלפי החזית), "מחתה" ו"לחם פנים" מונח על שולחן הפנים.
הפרוכת – יריעה כמעט-מרובעת בעלת שולי-צד גליים – מעוטרת אף היא במגוון סוגי רקמה בטכניקות שונות. בחלקה העליון עיטור גדול בצורת לוחות הברית (עם רקמה של עשרת הדברות), נתמכים בידי שני אריות גדולים חורצי-לשון ומעליהם כתר גדול. מעל הכתר מופיע עיטור דמוי סרט עם הכתובת "כתר תורה" ותחת לוחות הברית אפליקציה עשירה בסגנון אופייני לתקופה (רוקוקו).
במרכז הפרוכת רקומה כתובת-הקדשה ארוכה ומפורטת (בחוטי מתכת סליליים המלופפים על תשתיות קרטון): "לזכרון בהיכל ה' לנו / ה"ה / כהר"ר זלמן בן הקצין / פו"מ [פרנס ומנהיג] ושתדלין [שתדלן] המדינה / כה' יאקב קליף ז"ל // ואשתו / א"ח [אישה חשובה / אשת חיל] מ' בילה בת הקצין / כהרר דוד גנץ מבון / ז"ל". תחת הכתובת מופיע עיטור נוסף דמוי סרט, עליו רקום פרט השנה: "לפרט א'ז' אמר' ש'למה ה' אמר לשכ'ון בערפל לפק" (= תקכ"ח 1768).
מקורה של הפרוכת בדוכסות קלווה (קליווא; Kleve), מערב גרמניה, ככל הנראה בעיר קלווה. נוכחתם של יהודים בעיר תועדה לראשונה בשנת 1242, ובשיאה מנתה אוכלוסייתה היהודית פחות מ-200 איש. בפוגרומים שנעשו ביהודים בימי מגפת המוות השחור נחרבה הקהילה, והוקמה מחדש לאחר מלחמת שלושים השנים בידי אחד מענפיה של משפחת הבנקאים הידועה גומפרץ. בשנת 1670 הקים בעיר הבנקאי אליאס גומפרץ בית כנסת ומקווה. בעשורים הראשונים של המאה ה-19 הוקמו בה בית כנסת חדש ובית ספר יהודי. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה החל תהליך התפוררותה של הקהילה, ובליל הבדולח בשנת 1938 נשרף בית הכנסת וחולל בית הקברות, ובתיהם של היהודים המקומיים נבזזו. בראשית שנות ה-40 גורשו אחרוני היהודים מהעיר אל מחנות הריכוז וההשמדה.
יעקב קליף גומפרץ (Jakob Cleve Gomperz, 1653-1743), בן יוסף אליאס גומפרץ, ממשיך דרכו של אביו כבנקאי, כשתדלן המדינה וכפרנס הקהילה היהודית בדוכסות קלווה; יליד אמריך; לצד גיסו, רבי יהודה ליב לוין קלווה, רבה הראשי של הדוכסות, ניהל את עסקי המשפחה – בראשם בנק האחים גומפרץ (Gebrüder Gomperz). קשריו העסקיים הענפים השתרעו עד לערים קלן, לייפציג וברלין. תודות לשירותים הפיננסיים שהציעו לשלטונות, נהנו הוא וגיסו מזכויות יתר מיוחדות שהעניק להם פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג. לימים, הורחב כתב זכויות היתר שניתן ליעקב וליהודה ליב בידי בנו של הנסיך הבוחר, המלך פרידריך וילהלם הראשון מפרוסיה, וניתנה להם הרשאה מלכותית שאפשרה להם ולמשפחותיהם לנוע בחופשיות בגבולות הממלכה ולעסוק במסחר בכל מקום שיחפצו.
יעקב קליף גומפרץ ורבי לוין קלווה ניצלו את קשריהם הענפים ואת הונם הרב לשיפור מצבה של יהדות הדוכסות, הם תרמו סכומים גדולים לצדקה, ונחשבו לרוח החיה שבניהול ענייני הקהילה. בשנת 1703 נבחר יעקב בידי הקהילה היהודית להיות לשתדלן העיר קלווה, המייצג את הקהילה מול השלטונות בכל העניינים, ואף עלה בידו להקל על עול מיסי הקהילה לשלטונות. בשנת 1707, תודות לשתדלנותו, זכו יהודי הדוכסות לפריבילגיות מיוחדות.
בנו, זלמן יעקב קליף גומפרץ (Salomon Salman Cleve Gomperz, 1712?-ב' שבועות תקל"ה 1775), יהודי-חסות, ממשיך דרכו של אביו בניהול עסקי המשפחה; כשתדלן הגה בשנת 1742 תוכנית לביטול "מס הגוף" (Leibzoll) שהושת על יהודי מיינץ (כשם שהוטל על קהילות יהודיות רבות במרחב הדובר גרמנית): הוא פנה לארכיבישוף של מיינץ, פיליפ קארל, בבקשה לביטול המס הכבד והמפלה, וכפיצוי על אבדן ההכנסה שייגרם מביטול המס תתקיים הגרלה שנתית בה יוכלו המשתתפים היהודים לזכות בדרכונים מיוחדים, אשר יאפשרו להם לנוע ולסחור בחופשיות לתקופה של עד 25 שנה. הרשויות במיינץ, ואף בפרנקפורט ובלייפציג, וראשי הקהילה היהודית גילו עניין בתוכנית, אך זו לא עלתה יפה. לבסוף נותר "מס הגוף" על כנו עד שבוטל בעקבות כיבושי נפוליאון בשנת 1798.
זלמן יעקב סייע לקהילה היהודית בקלווה בדרכים שונות: הוא העלה את משכורתו של הרב המקומי, העמיד את הסכום הדרוש לבנייה מחדש של חומת בית הקברות, תרם כספים רבים לצרכי הקהילה השוטפים ונשא בתואר הרשמי "סגן יושב ראש הקהילה" (Assistence Vorsteher), עד פטירתו בשנת 1775. אשתו, בלה בת ריינכס (Reinches) ורבי דוד גנץ (Gans) מבון, נפטרה אחריו; הזוג לא הותיר אחריו צאצאים.
למידע נוסף, ראו:
· פנקס הזכרת נשמות בקהילת קליווא, הספרייה הלאומית, Ms. Heb. 2398=8.
· David Kaufmann and Max Freudenthal, "Die Familie Gomperz", Frankfurt am Main: Kommissionsverlag von J. Kauffmann, 1907.
כפורת: גובה: 44-48 ס"מ, רוחב: 182 ס"מ, עם 18 לולאות לתלייה (מאוחרות); פרוכת: גובה: 181.5 ס"מ, רוחב: 186 ס"מ, עם 20 לולאות לתלייה (מאוחרות). מצב כללי טוב. פגמים ברקמה, חוטי מתכת חסרים או פרומים, כתמים ובלאי בתשתית הברוקד. פיסות בד חסרות וקרועות בשני העיטורים דמויי הסרטים בראש הפרוכת ותחת כתובת ההקדשה. שני הפריטים תפורים לבדי כותנה חדשים.
מקור: אוסף מוזס היימן גנז (1917-1987), אמשטרדם. הפריטים היו בבעלותו קודם מלחמת העולם השנייה (ראו מכתב מצורף).
תיק לספר תורה, עם זוג "רימונים" תואמים. [רנגון, בורמה (כיום ינגון, מיאנמר)], כתובת הקדשה משנת תרפ"ד [1924].
עץ מחופה כסף רקוע, מוטבע וחקוק; כסף יצוק, חרוט וחקוק (לא חתום); מסמרות כסף וברגים מפליז. בד קטיפה. ללא ספר תורה.
דוגמה יפה, נדירה ומפוארת לתיק מקהילות העיראקים שבבורמה, המשמר את צורת התיקים לתורה מעיראק ומהמזרח הקרוב, אך מעוטר בטכניקות ובדגמים האופייניים למזרח הרחוק (סין, בורמה והודו). תיק גדול, מחופה יריעת כסף הרקועה ומעוטרת בדגמים צמחיים ייחודיים ועשירים (פרחים גדולים – כנראה ורדים – בדגם חוזר). בשולי התיק העליונים עטרה בדגם חוזר. בראש התיק כיפה גדולה, מעוטרת בדגמים צמחיים תואמים; לראשה עיטור דמוי-אגס הנושא תריסר שרשראות ופעמונים. זוג "רימונים" נשלפים ממוקמים בשני צדי הכיפה. גוף ה"רימונים" דמוי אגס ומעוטר בדגמים צמחיים תואמים; בראשם דיסקית עליה תלויות שש שרשראות עם פעמונים. תחתית התיק מחופה אף היא בכסף. אבזמי כסף לסגירת התיק. חלקו הפנימי של התיק מחופה בד קטיפה בצבע ארגמן.
כתובת הקדשה חקוקה בשתי רצועות-טקסט, בראש התיק ובתחתיתו: "תיק הזה וס"ת שבו של ה"מ אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד נ"ע נלב"ע יום ב' כ"ד לחודש ניסן שנת התרפ"ד תנצב"ה" / "על מנת בעלי הס"ת ותיקו בכל עת שירצו יוציאוהו ויקחוהו ואפילו למקום אחר ישלחוהו הרשות בידם וביד באי כחם". כתובות נוספות חקוקות בחלקו הפנימי של התיק: בלוח הימני פסוקי תורה ("וזאת התורה אשר שם משה...", "תורה צוה לנו משה...", "אלה החוקים והמשפטים והתורות...") ובלוח השמאלי כתובת הקדשה נוספת: "תיק הזה וספר תורה שבו קודש לעלוי ולמנוחת נר"ן המרוחם אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד נ"ע נלב"ע יום ב' כ"ד לחודש ניסן שנת התרפ"ד תנצב"ה". כתובת הקדשה נוספת חקוקה על רגל אחד ה"רימונים": "המ' אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד נ"ע".
במרכז לאמנות יהודית (CJA) מתועדת פרוכת הנושאת כתובת הקדשה זהה, לעילוי נשמת אהרן שלום יחזקאל עזרא אהרן דויד, עם תאריך זהה, מרנגון, בורמה (מאוסף המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, צפת), ראו: CJA, פריט 9611. לתיק דומה שנעשה ברנגון, ראו: אוסף מוזיאון ישראל, פריט B94.0541.
קהילת יהודי בורמה היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות במזרח הרחוק. הקהילה הוקמה במאה ה-19 עם הגיעם של יהודים מבגדאד, כלכותה, קוצ'ין ופרס.
גובה התיק: 88.5 ס"מ, קוטר הבסיס: 27.5 ס"מ; גובה ה"רימונים": 18 ס"מ. מצב כללי טוב. כיפוף קל באחד ה"רימונים". רגלי ה"רימונים" קטומות באלכסון לצורך התאמתן לכיפת התיק.
זוג "רימונים" לספר תורה. רוטרדם, הולנד, [1860 בקירוב].
כסף יצוק; פיליגרן.
חתומים: · חותמת איכות; · חותמת היצרן, Freen W., פעל בדורדרכט (Dordrecht) הסמוכה לרוטרדם, בשנים 1856-1866 בקירוב.
זוג "רימונים" כבדים, מעוטרים בחוטי-כסף צפופים (פיליגרן) בדגמים צמחיים. בעלי גוף משושה המעוצב כמגדל בן שלוש קומות, עם מרפסות המפרידות בין קומה לקומה (גוף כל "רימון" מורכב משבעה חלקים נפרדים). בכל אחת מהצלעות קבוע חלון עם נקב לפעמון (הפעמונים חסרים ברובם). בראש כל "רימון" כתר עם גולה גדולה בראשו. בעלי בסיס משושה דמוי גביע, מעוטר בפיליגרן ובפעמונים, ורגל גלילית.
במוזיאון היהודי באמשטרדם שמורים כתר תורה עשוי פיליגרן ושני זוגות "רימונים" הדומים מאוד ל"רימונים" שלפנינו, שלושתם מעשה ידי הצורף Freen W. (פריטים MB00685, M014232, MB00285).
גובה: 42 ס"מ. מצב כללי טוב. פעמונים חסרים.
מקור: בית הכנסת ב"בית יוליאנה", הרצליה.
טס לספר תורה. איטליה, [שלהי המאה ה-18].
פח-כסף גזור, רקוע וחקוק (אינו חתום); פח-ברזל.
טס שמתארו ככתר, מעוטר בעלי אקנתוס ובקונכיות – עיטורים האופייניים לאמנות הרוקוקו. בבסיסו מופיעה הכתובת "ספר ראשון". בצדו האחורי שתי טבעות, אליהן מחוברת שרשרת לתלייה. חלקו האחורי של הטס מחוזק ביריעת פח-ברזל הקבועה בברגים עם אומים.
טסים שצורתם ככתר מיוחדים ליהדות איטליה והבלקן, וכינוים היה "חצי כתר", להבדיל מן העטרה השלמה המונחת בראש ספר התורה.
באוסף משפחת מולדובן נמצא טס דומה, מאנקונה, המתוארך לשנת 1792 (ראו: חיים יהודיים בראי אמנות יהודית: מבחר מאוסף משפחת מולדובן, תל אביב, 1999, פריט 48). לפריטים דומים, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 37212 (אוסף משפחת גרוס). אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, פריט B50.06.2642.
גובה: 15.5 ס"מ (עם השרשרת: 45 ס"מ), רוחב: 26 ס"מ. מצב טוב. כיפופים וסדקים קלים. כתובת בכתב-יד מאחור: No 118.
טס ו"יד" לספר תורה, שניהם מעשה ידי הצורף אנתוני רידל (Antoni Riedel, פעל בשנים 1878-1910), ורשה.
1. טס לספר תורה. ורשה, 1884.
כסף רקוע, יצוק וחקוק; הזהבה חלקית.
חתום: · חותמת הצורף, "A. Riedel "; · חותמת הסדנה (סמליל); · חותמות העיר ורשה; · חותמת איכות "84"; · חותמת בוחן הכסף והשנה, "OC 1884" = [Osip Sosnkovski].
טס בצורת מגינית (קרטוש) – לוח כסף רקוע, ששוליו ושטח הפנים שלו מעוטרים בדגמים צמחיים עשירים הכוללים ענפים, פרחים ורוקיות. בחלקו העליון קבוע כתר קמור הנתמך משני צדדיו בזוג אריות זקופים. במרכז הטס עיטור בצורת מגינית קטנה וחלקה (הנועד לחקיקת כתובת הקדשה), מוקף בצמד עמודים שבראשם מעקה עליו יושבים צבי וזוג אריות זעירים. בשוליים התחתונים קופסה מלבנית עם דלת להכנסת הלוחיות המתחלפות. זרי הפרחים היצוקים משני צדי הטס, כמו גם העמודים, המעקה, הכתר והאריות, מחוברים אל הטס באמצעות ברגים ואומים. שלוש שרשראות כסף ארוכות, המתחברות לטבעת תלייה גדולה (חתומה אף היא). כולל לוחית כסף עליה חקוקים משני הצדדים שמות החגים: "פסח / שבועות".
לטסים דומים מאת רידל, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריטים 338, 11434; (New York, 1996) Crowning Glory, פריטים 204, 206; וראו גם: אוסף שטיגליץ, פריט 3.
גובה: 30 ס"מ, רוחב: 26 ס"מ. גובה כולל השרשראות: 55.5 ס"מ. מצב כללי טוב. הזהבה דהויה.
2. "יד" לספר תורה. ורשה, [שלהי המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כסף יצוק וחקוק; הזהבה חלקית.
חתומה: · חותמת הצורף, "A. Riedel"; · חותמת הסדנה (סמליל); · חותמות העיר ורשה; · חותמת איכות "84".
מעוטרת בדגמים צמחיים. מפרק עליון גלילי, מתרחב וצר לסירוגין; מפרק תחתון סלילי, ובקצהו יד קמוצה מורה באצבע, בעלת חפת ארוך ומעוטר. בקצה המפרק העליון עיטור דמוי כיפה שבקצהו ניצב אריה קטן (תואם לאריות המופיעים בטס שלעיל), אליו מחוברת שרשרת.
ל"ידיים" דומות מאת רידל, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריטים 542, 659.
"יד": 26.5 ס"מ; כולל שרשרת: 46 ס"מ. מצב טוב.
ראו גם פריט הבא.
מנורת חנוכה, מעשה ידי הצורף אנתוני רידל (Antoni Riedel, פעל בשנים 1878-1910). ורשה, 1892.
כסף רקוע, מוטבע ויצוק.
חתומה: · חותמת הצורף, "A. Riedel"; · חותמת הסדנה (סמליל); · חותמות העיר ורשה; · חותמת איכות "84"; · חותמת בוחן הכסף והשנה, "OC 1892" = [Osip Sosnkowski[; · מספר חותמות פולניות מאוחרות.
הדופן האחורית מוקפת מסגרת של רוקיות, פרחים ועלים, הנמשכת גם לרוחבה; בראשה כתר ועליו רובץ צבי, עם אריות הרלדיים חורצי-לשון התומכים בכתר משני צדדיו. במרכז הדופן האחורית מנורה בעלת שבעה קנים, ומשני צדדיה עמודים מסוגננים.
בחזית המנורה מדף המעוצב כגזוזטרה, עליו ניצבים עצי תמר ושורת עמודים מחוטי כסף סליליים הנושאים צמד תרנגולים, ציפור, צבי ונשר הניצב על גולת כסף; צמד אריות נוסף תומך בעצי התמר. בחזית הגזוזטרה – המוקפת סורג של עמודים ושרשרות פרחים – ניצבים שמונה נשרים הנושאים כל אחד בזיך בין כנפיו. המנורה כולה ניצבת על ארבע רגליים בדגם עלים ובבסיסן גולות כסף. לימין הדופן האחורית קבוע השמש (נשלף), ולשמאלה – כד שמן (נשלף אף הוא), על מוטות עשויים חוט כסף סלילי.
למנורות נוספות שיצר רידל, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 1861; המוזיאון היהודי, ניו יורק, פריטים JM 1-72, JM 120-65. ראו גם פריט קודם.
גובה: 34.5 ס"מ. רוחב: 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים קלים. שברים קלים.
מקור:
1. אוסף פרטי, הולנד.
2. הושאלה למוזיאון היהודי באמשטרדם בשנים 1967-2017 (מס' קטלוגי MB00355).
מנורת חנוכה. איטליה, [כנראה המאה ה-18-19].
פליז יצוק, עבודת אזמל.
הדופן האחורית בעלת צורה משולשת וכוללת מוטיבים אשר מופיעים במנורות חנוכה איטלקיות מהמאות ה-16 וה-17: בחלקה התחתון שני מלאכים (פוטי) יושבים, אוחזים זר פרחים, וביניהם פני אישה (מדוזה?); בין כנפי המלאכים מדליון (חלק) ומעליו כד נושא פרחים, עם ידיות גדולות המעוצבות בצורת מסכות גרוטסקיות. שורת בזיכים מרובעים בעלי פיות צבוטות וארוכות – כנראה מאוחרת יותר וקצרה מן הדופן – קבועה באמצעות ברגים ואומים.
דגם לא מצוי.
למנורה זהה, ראו: סות'ביס, ניו יורק, אוסף שטיינהרדט, 29 באפריל 2013, פריט 203; מנורה דומה, בעלת עיטורים נוספים בצדדים, לפנים באוסף ש"מ סלומון, מצולמת ב-Hebraica, Documents d'Art Juif Orfèvrerie, Peinture, Préface de Henri Guttman, pl. XII, נמכרה בבונהמס סקינר, בוסטון, 21 במאי 2009, פריט 175.
גובה: 18.5 ס"מ, רוחב: 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. קולב וטבעת לתלייה. ללא שמש.
מנורת חנוכה, תוצרת "שארית הפליטה" בגרמניה לאחר השואה. מחנה העקורים מרקטרדוויץ (Marktredwitz), אזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, תש"ח [1947-1948].
קרמיקה צבועה בגוון ירקרק, מזוגגת.
במרכז המנורה גזע עץ כרות, שחציו מוטל על הקרקע. השמש ממוקם על הגדם, בקצה ענף צעיר המצוי בראשית צמיחתו – סמל לצמיחה המחודשת של העם היהודי. שורת הבזיכים ממוקמת בחזית, ובסמוך לה הכתובת: "הועד המרכזי במינכן – התש"ח". בתחתית המנורה חותמת (מטושטשת מעט): "תוצרת שארית הפליטה בגלות גרמניה – EMPLOYMENT BOARD".
לפי ארכיון הג'וינט (JDC Archives), המנורה שלפנינו הינה אחת מ-351 מנורות חנוכה שנוצרו בסדנת המלאכה לקרמיקה במחנה עקורים במרקטרדוויץ שבצפון-מזרח בוואריה, בין יוני 1947 לפברואר 1948. הסדנה הוקמה על ידי "מועצת תעסוקה" (Employment Board) – גוף שהוקם באביב 1947 על ידי הג'וינט, הסוכנות היהודית לארץ ישראל והוועדה המרכזית של יהודי בוואריה (ZK) על מנת ליצור מקומות עבודה עבור העקורים, לצייד אותם במיומנויות עבודה במקצועות מעשיים כגון מלאכת יד, ולספק להם מוצרים שימושיים לחיי היומיום וחפצי יודאיקה לשמירה על מצוות הדת.
בדו"ח מחודש נובמבר 1947, המתעד את פעילות הג'וינט באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, מסופר על סדנת המלאכה לקרמיקה במחנה העקורים במרקטרדוויץ ועל יצור המנורות בידי העובדים שורדי השואה: "סדנת המלאכה לקרמיקה היא אחד ממיזמי הייצור הטובים ביותר שלנו... הזמנה של מנורות חנוכה שהתקבלה מהמחלקה הדתית הושלמה, ומוצר איכותי ביותר הופק, נמסר וכעת מופץ". הדו"ח ממשיך ומספר: "לעובדים בסדנה זו אין ניסיון קודם במלאכת הקרמיקה, עם זאת, הם עשו התקדמות יוצאת דופן בלימוד המקצוע. העבודה מלוכלכת וקשה ויש להעריך את העובדים על המאמץ" (ראו: ארכיון הג'וינט, Artifact_00580).
תערוכה: מינכן, המוזיאון היהודי, 2011-2012: Jews 45/90 From here and there - Survivors from East Europe. מתועדת בקטלוג התערוכה, Juden 45/90 Von da und dort - Überlebende aus Osteuropa, ברלין, 2011, פריט מס' 5.5.
גובה: 11 ס"מ, רוחב: 25.5 ס"מ, עומק: 14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
נרתיק לקמע. פירארה, איטליה, המחצית השנייה של המאה ה-18.
כסף יצוק, רקוע, מוחתם וחקוק.
חתום: · חותמת העיר פירארה (נשר דו-ראשי, בשימוש בשנים 1762-1776); · חותמת הצורף, "R[F[" - Francesco Rubini II, פעל בשנים 1744-1784.
נרתיק דו-צדדי איכותי לקמע, מעוטר ברוקיות ובדגמים צמחיים בסגנון הרוקוקו. בקצהו העליון עיטור דמוי חופה ומעליו מתלה תלתני, עם טבעת לתלייה. בקצהו התחתון עיטור בצורת אשכול ענבים, המסמל פוריות ושפע. בשני הצדדים מופיע במרכז קרטוש שבמרכזו שם ה'; באחד הצדדים מופיעים שני עיטורים נוספים: ארון העדות (מכונף) ומצנפת כהונה – שניהם נושאים את שם ה'. בתחתית פתח להכנסת הקמע, מכוסה במכסה נשלף המהודק בבורג עם אום בצורת פרח.
נרתיקים מסוג זה שימשו לנשיאת קמעות אשר קופלו ואוחסנו בחללם הפנימי. לעתים נכתבו הקמעות לכבוד אדם מסוים או למען מטרה ספציפית, ואלה הוחלפו כאשר הנרתיק עבר לרשותו של אדם אחר; במרוצת הימים, גם הנרתיקים עצמם החלו לשמש כקמעות.
לפריטים דומים מעשה ידי הצורף פרנצ'סקו רוביני II, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 5022; כריסטי'ס, 1 בינואר 1970, פריט 397.
גובה: 12.5 ס"מ, רוחב: 9 ס"מ, עובי: 3 ס"מ. מצב כללי טוב. שני עיטורים יצוקים חסרים. כיפופים קלים.
ארבעה קמיעות-עדיים. [הודו, עיראק / המזרח הקרוב, סוף המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20].
1-2. שני קמיעות-עדי עשויים זהב 21 קראט, במרכזם מוטבע הכיתוב "שד-י ה'", מוקף בעיטורים בדגמים גיאומטריים וצמחיים.
קוטר: 3 ס"מ, 3.5 ס"מ. קולב לתלייה.
3. קמיע עשוי זהב 21 קראט, לתפירה על הבגד. במרכזו מוטבע הכיתוב "שד-י ה' שד-י", בשלוש שורות.
קוטר: 3 ס"מ. נקבים לתפירה, כיפופים ופגמים.
4. קמיע-עדי עשוי זהב 21 קראט, מנוסר בצורת מגן דוד, שהאות ה"א חקוקה בששת חודיו.
2.8 ס"מ. קולב לתלייה.
מקור: קדם, מכירה 51, פריט 423 (קודם לכן מאוסף משפחת ששון).