ספר חידושי שם משמואל, על התורה, מאת רבי שמואל סאליר ראב"ד לבוב. למברג (לבוב), דפוס Ch. Rohatyn, תרס"ב 1902. הוצאת רבי יהושע צבי ווילף עורך "מחזיקי הדת".

עותק מיוחס מבית הצדיק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, עם חתימות בנו וחתנו. בדף השער, רישום בעלות בחתימת "הק' ישראל אברהם אלטיר לאנדא ברש"ל שליט"א" [חתנו של רבי ישעיה מקרסטיר], ובדפי המגן הקדמיים – רישומי בעלות וחתימות של "הק' אברהם שטיינער" [בנו של רבי ישעיה מקרסטיר]. בדף המגן האחורי רישום בעלות (בכתיב משובש, שאולי נכתב על ידי ילד): "הספר הזע[!] שייך להה"צ הקדוש המפרוס' [המפורסם] כמ"ו ר' יעשי [ישעי'] שליט"א". חתימות ורישומים נוספים (בדיו סגולה) של "שלמה זלמן קליין" – שקיבל את הספר במתנה מאת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא הנ"ל.

הרב הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (ר' ישעיה'לה קרעסטירר; תרי"ב-תרפ"ה), צדיק עממי מפורסם. תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם בחותמתו ובמכתביו: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. לאחר פטירת רבו הרב מליסקא התיישב רבי ישעיה בעיר קרסטיר (Bodrogkeresztúr שבהונגריה), שם התפרסם לבעל מופת ופועל ישועות, ומכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. היה גם נותן קמיעות לשמירה ולישועה (עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו"). גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו.

בנו יחידו, האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרסטיר (תרמ"ג-תרפ"ז), חתנו של רבי מיכאל מזשירק. מילא את מקום אביו באדמו"רות לאחר שאביו הקדוש הכתירו טרם מותו, וציווהו שכל הפתקאות (קוויטלעך) שיובאו לפניו, יונחו על קברו של האב. רבי אברהם היסס לרשת את מקומו של אביו, אך זה הבטיחו שכל הברכות שיברך אף הן יתגשמו ויהיו. רבי אברהם כיהן על כס האדמו"רות פחות משנתיים ימים עד לפטירתו; תחתיו הוכתר חתנו, האדמו"ר רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר.

חתנו הצעיר של רבי ישעיה מקרסטיר, הגאון רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין (תרמ"ו בערך-תש"ב). בנו של רבי שלום לנדא דומ"צ וואלווא (תר"כ בערך-תרפ"ד). בשנת תרס"ד בערך נשא את בתו של הרה"ק רבי ישעיה, וישב שנים רבות בבית חמיו בקרעסטיר על התורה ועל העבודה. על פי הוראת האדמו"ר רבי שלום מסטרופקוב, קיבל על עצמו את הרבנות העיר עדעלין (Edeleny, הונגריה), בה כיהן כעשרים שנה, והקים בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו מאות תלמידי-חכמים מופלגים ורבנים שעמדו בקשרי שו"ת עם רבם (שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 9). ספר השו"ת שלו "בית ישראל" (בואנוס איירס, תשי"ד), נדפס ע"י חתנו האדמו"ר רבי שלום קרויז אב"ד אודווארי ורב "קהל בית ישעיה".

[1], קטז דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. כריכה מקורית, בלויה וקרועה.