הזמנה מודפסת מהאדמו"ר רבי ישראל פרלוב מקרלין-סטולין (ה"פרנקפורטר"), לנישואי בנו הרה"צ רבי אהרן, עם הכלה פייגא גיטל, בת-דודו (של החתן) האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, בחודש אלול תרס"ה, "בעיר פערצאוו פלך סעדליץ". תרס"ה [1905].

שורת שם האדמו"ר "המבקש" להזמין לחתונה, נותרה ריקה בהדפסה, והאדמו"ר חתום בה בחותמתו האישית: "ישראל בהרב מה'ר'ר אשר ז'ל".

האדמו"ר "הינוקא" מקרלין-סטולין רבי ישראל פרלוב (תרכ"ט-תרפ"ב), התייתם מאביו רבי אשר מסטולין בילדותו, והוכתר לאדמו"ר בגיל ארבע וחצי[!]. הוא היה חתן רבי דוד טברסקי מזלטופולי. נפטר בגיל 53 ונקבר בפרנקפורט. על שם כך הוא מכונה בחסידות קרלין בשם האדמו"ר "הפרנקפורטר". השאיר אחריו שישה בנים – רבי משה האדמו"ר מסטולין, רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מקרלין, רבי יוחנן האדמו"ר מלוצק, רבי יעקב האדמו"ר מדטרויט, רבי אהרן מווארשה ורבי אשר מסטולין – וארבע בנות. כל צאצאיו נהרגו בשואה, מלבד בניו האדמו"ר רבי יעקב חיים פרלוב שנפטר בארה"ב בשנת תש"ו ונקבר בדטרויט, והאדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק וארה"ב (תר"ס-תשט"ז) – סבם של האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א ואחיו האדמו"ר מלוצק שליט"א – הנצרים היחידים שנותרו מצאצאי האדמו"ר "הינוקא".

החתן – הרה"צ רבי אהרן פרלוב מוורשא (נספה בשואה תש"ב). בשנת תרפ"ד, לאחר פטירת אביו, נתבקש לכהן כאדמו"ר כיתר אחיו, אולם הוא סירב, התיישב בווארשה ושם התרכזו סביבו חסידי קרלין שהתגוררו בפולין. כל חייו היו קודש לעזרת הנזקקים, העניים, החולים והאומללים. דמותו העילאית התנשאה בימי הזעם בגיטו וורשה, ועל מותו הטרגי בידי הנאצים חוברו כמה יצירות ספרותיות (אנצי' לחסידות, א, עמ' קעד).
המחותן אבי-הכלה, האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (תרכ"ו-תר"צ, אנצי' לחסידות, ג, עמ' תק), בן האדמו"ר רבי יצחק יעקב מביאלה בעל ה"דברי בינה", וחתן רבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ (אשתו של רבי נתן דוד, הייתה אחות-מאם של האדמו"ר רבי ישראל מקרלין-סטולין, המכנה אותו בהזמנה שלפנינו "גיסי"). כיהן כאדמו"ר בפרציווא עוד בחיי אביו, וממנה עבר לעיר שדליץ הסמוכה. ממנו יצאה שושלת מפוארת של אדמו"רים ותלמידי חכמים, בהם בנו האדמו"ר רבי ברוך ירחמיאל אב"ד מונקאטש.

[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ונקבי תיוק.