כתב-יד, שער האוצר – מפתח לספר "אוצר המכתבים", מאת רבי יוסף משאש. [תלמסאן (אלג'יריה)?, תרצ"ב 1932 בקירוב].
כתיבה מערבית נאה, עם עיטורים רבים, בכתיבת-ידו של המחבר – רבי יוסף משאש. אותיות הכותרת "שער האוצר" שבכל עמוד מעוצבות בצורות גרפיות שונות, ובעמוד האחרון עיטור גדול של פרחים ועלים עם צבע אדום, מעשי ידי הרב משאש עצמו, שידוע היה בחוש האמנותי שלו.
מפתח לתשובות של"ב-תתק"ג, שלימים נדפסו בספרו "אוצר המכתבים". תשובה תתק"ג (בנדפס, אמצע החלק השני של הספר) נכתבה בשנת תרצ"ב. התשובות הבאות, משנת תרצ"ג ואילך, לא נכללות במפתח. מכאן שהמפתח נכתב בסביבות שנת תרצ"ב, עשרות שנים לפני הדפסת הספר בשנים תשכ"ח-תשל"ה. בסוף המפתח, לפני ה"השמטות", נכתב: "ההמשך יבוא באוצר המכתבי' ח"ג". נראה כי מפתח זה נועד עבור חלק ב'. בספר הנדפס בפועל, חלק מהתשובות המצוינות כאן נכלל בחלק א' וחלקם בחלק ב', המכיל עוד תשובות רבות נוספות. כפי הנראה, הייתה לפניו תוכנית חלוקה לכרכים השונה מהנדפס.
המפתח בנוי על סדר תנ"ך, ש"ס, מדרשים, חלקי שולחן ערוך, עניינים שונים, קינות ונחמות, ושמות האישים מקבלי המכתבים (ביניהם רבי יוסף חיים זוננפלד והראי"ה קוק). בספר הנדפס עבר המפתח התאמה והרחבה.
בסוף המפתח: "תם ונשלם שער האוצר, בעזרת האל אשר הוא לדל מעוז ומבצר, הוא יצילנו מכל משטין ועוין וצר, וכנהר שלום לנו יטה, בא סי' מספר הכל ברכות יעטה" (לא ברור למה רומזת ההדגשה במילה "ברכות").

רבי יוסף משאש (תרנ"ב-תשל"ד), נולד במקנס שבמרוקו לאביו רבי חיים משאש. למד אצל רבי חיים בירדוגו בישיבת "בית אל ועץ חיים". מצעירותו נודע בגדלותו בתורה והחל בשליחת מאות מכתבי תשובה בענייני תורה, הלכה, תפילה, היסטוריה ועניינים שונים. בגיל 31 התמנה לרב ראשי בעיר תלמסאן שבאלג'יריה. בשנת ת"ש חזר למקנס כדי לשמש כדיין. לארץ ישראל עלה בשנת תשכ"ד. הוא התיישב בעיר חיפה ולאחר מספר שנים התמנה לרב הראשי של העיר עד לפטירתו.

[8] דף (ועוד 2 דף ריקים, עם רישום מסגרות לכתיבה). 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים זעירים בשוליים. נייר דבק לחיזוק חיבורי הדפים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.021.