באוסף:

* ספר זכרון יהודה – חלק ראשון על אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. המהדורה המצונזרת (ראה בהרחבה: "קדם", מכירה 048, פריט 60).

רישום בשער: "בספר הזה למדתי בשנת תרצ"ד בבגדי מלחמה כי אני עובד זה חמשה חדשים ולא ידעתי קיצו מתי יהי' האות הזה בעת שתעלה רצון מבורא ית"ש יגעל[!] עותנו[!] מיגון לשימחה מעבדות לחירותי ומקוה לו שבמהרה תוצעיני[!] מאפלה לאורו – הק' משה ליב ווייס".

* ספר זכרון יהודה – חלק שני על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט ועל אורח חיים מהדורה תניינא. אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. עמ' רכה-רלב ("שמות הפרענומעראנטען") לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.

* ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927]. חותמות הקהילה היהודית בקאשוי.

* ספר שבט מיהודה, חלק ראשון על בראשית-שמות, וחלק שני על ויקרא-דברים. סעאיני (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, [תרפ"ח 1928]. שני חלקים בכרך אחד. בהוצאת אחיינו ותלמידו של המחבר, רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד ה"חתם סופר"). ללא [2] דפים אחרונים (פרענומעראנטן). חתימה בדף המגן: "הק' יחיאל צבי יהושע חפ"ק נאנאש יצ"ו".

* צוואת רבינו הגאון הצדיק... מו"ה יודא גרינוואלד... אב"ד דפה קה"י [קהל יראים] סאטמאר. ס. ווארהל (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, תר"פ [1920].

* ספר חסדי אבות, חידושים על פרקי אבות, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ה [1925]. שני שערים, אחד מהם צבעוני. בהוצאת אחיין ותלמיד המחבר רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד החת"ם סופר). עם הסכמת בעל ה"קרן לדוד".

* ספר שארית יהודה, חידושים על התורה ומועדים, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תרצ"ח 1938]. ללא ספר "תשובה מיראה" לרבי ישעיה אלטיר אדלר מדיביווע, שנדפס יחד עמו.

* חידושי חתם סופר, על מסכת כתובות, עם תשובות וקונטרס על י"ד מצות שלא נדפסו עד כה. סאטמר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. בהוצאת נכד המחבר רבי אברהם חנוך פרידמן, אשר קיבל את התשובות והקונטרס בכתי"ק של המחבר מאת רבו ודודו רבי יהודה גרינוואלד. מעבר לשער הקדמת רבי יהודה גרינוולד.

8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.

המחבר, הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.

בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".