הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לגאון רבי שלמה יהודה ליב טאבאק בעל "ערך ש"י"; "ישוב משפט" לאדמו"ר רבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, הגאון רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא והגאון רבי פנחס וויינברגר אב"ד ניגרשד; "עמק המשפט" לגאון רבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירעדהאז.

עותק הגאון רבי צבי הירש גוטמן אב"ד נירבאטור [נפטר תרס"ח; עליו: "שם הגדולים מארץ הגר" מערכת צ אות כב/1] - חתימותיו בראש דף השער ובדף המגן: "הק' צבי הירש גוטמאן", "הק' צבי בהרב מה—אב"ד ק"ק באטאר", "הק' צבי בהרב מהרג"—אבדק"ק באטאר והגלילות". בדף המגן רישום בעלות בכתב-יד בנו רבי אליהו נתן גוטמן: " זה הספר שייך לאאמוה"ר ה"ג—צבי הירש גוטטמאנן אבדק"ק נירבאטור, אנכי הכותב ה"ר אלי' נתן בשנת זה בונה ירשלם [=תרנ"ה]" (חתימתו וחותמתו של רבי אליהו נתן מופיעות בדף המגן באותיות לועזיות).

בדף המגן הקדמי נעתקה אגרת-הסכמה נוספת אל קהילת סיגט, אשר נשמטה בעת הדפסת הספר והועתקה בעותק שלפנינו: "אחרי כי נגמר המעשי הדפוס בספר הקדוש הלזה, בא אלי מכתב גלוי מאת הב' המופלא א' בעיר ושנים במדינה, כש"ת מו' אלי' נתן נ"י גוטטמאנן בן לאביו מורינו.... רב בק"ק באטאר, וזה סדר השמטה אות באות" (כפי הנראה נכתבה האגרת בידי הגאון רבי אליהו נתן גוטמן בעצמו).

העותק שלפנינו היה גם בבעלותו של הגה"ק רבי צבי הירש רוזנברג אב"ד נירבאטור – חותמותיו בדף השער ובדפים נוספים: "צבי ראזענבערג אב"ד דק"ק נירבאטאר והגליל" [הגה"ק רבי צבי הירש רוזנברג אב"ד נירבאטור. בשנת תרל"ה עלה לכהן על מקום אביו רבי מרדכי רוזנברג אב"ד נירבאטור וטערצאל (תלמיד רבי אברהם שאג). בסוף ימיו כיהן ברבנות בבודפשט. אחיו של הגאון רבי שאול רוזנברג אב"ד ראצפערט.

[2], ב-מב, מה-סא, [24], פו-פט, [32], קכב-קל, [5], קלו-קנז, [2] דף (חלק מהדפים אינם ממוספרים, בהם שלושת הקונטרסים "עין משפט", "ישוב משפט" ו"עמק המשפט", אשר הופצו בנפרד קודם גמר הדפסת הספר כולו). חסרים 2 דף (דפים מג-מד). 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. קמטים ופגמים קלים. קרעים מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ בדף השער ו-4 דפים לאחריו. חותמות. כריכה חדשה.

הפילוג בקהילת סיגט

בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבה לקבל את מרות הלשכה, הקימה קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמה בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים בעל ה"ייטב לב" ובעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.

ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.

תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בעיקרם בשני ספרים – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט" (ראה פריט קודם), וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה" שלפנינו.

בספר שלפנינו מובאים הסכמות ותשובות ומכתבי-הסכמה מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ואדמו"רים ורבנים נוספים.

במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט" מסיגט.