מכתב בכתב-ידו וחתימתו של ר' יוס'ל אשכנזי, משמשו בקודש הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו-יורק, "ג' קרח" [כ"ט סיון] תשכ"ד [1964]. יידיש.

מכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות", כתוב וחתום בידי "יוסף אשכנזי – גבאי". נשלח אל "מרת זלאטניק תחי'" [כפי הנראה, האלמנה הרבנית זלוטניק מ"שערי חסד", גיסתו של הגאון רבי אליהו זלוטניק, דיין בי"ד ה"עדה החרדית" בירושלים]. במכתבו כותב המשב"ק ר' יוסל אשכנזי כי האדמו"ר קיבל את הקוויטעל והפדיון בסך 300 דולר ששלחה, והתפלל בעבורה ובירכה: "איהר זאלט געהאלפען ווערן מיט א ישועה און עס זאל זיין אללעס גוטעס ווי איער הארץ בעגערט מיט כל טוב [=שתזכי לישועה ושיתמלאו כל משאלותייך לטובה, עם כל טוב]".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

רבי אפרים יוסף דוב (ר' יוסל) ב"ר שרגא פייביש אשכנזי (תרע"א-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.