אוסף של ארבעה פריטי דפוס העוסקים בכשרותם של "אתרוגי שביעית" – פולמוס הלכתי שעורר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר נגד שימוש באתרוגי ארץ ישראל בשנת השמיטה:

1. כרוז מודפס, מטעם הנהלת קהילת "קהל יטב לב דסאטמאר" בברוקלין, המודיע לאנ"ש חסידי סאטמר על האיסור להשתמש באתרוגי ארץ ישראל של שנת שביעית – "בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א... חלילה לשום ישראל כשר ליקח מאלו האתרוגים". [ברוקלין], כ"ו תשרי תשי"ב [1951]. [1] דף. 28 ס"מ.

2. "קונטרס שלש תשובות", מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו יורק, דפוס האחים טברסקי, תשי"ג [1953]. מהדורה ראשונה. בראש הקונטרס הקדמת המו"ל, המשב"ק הרה"ח ר' אפרים יוסף דוד אשכנזי. שלוש תשובות בענין אתרוגים שגדלו בארץ ישראל בשנת השמיטה ע"פ היתר מכירה. בחיבור פוסק המחבר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר באופן נחרץ כי אסור לקנות אתרוגים אלו ואין לברך עליהם, והמברך בהם אינו יוצא ידי חובת מצוה וברכתו לבטלה. [3], ד-צד עמ'. חתימות ר' "בן ציון דוד בריעף" בדף המגן. כריכה מקורית.

3. ספר קשת גבורי כח (קונטרס ארבעה ושלושים מהסדרה "צבי חמד"), עם קונטרס "שוב אשיב", מאת רבי צבי הירש פרידמן רב ואב"ד בברוקלין. ברוקלין, ניו יורק, ועד להפצת כתבי יד של אדמו"ר בעל צבי חמד, [תשט"ז 1956]. בחיבור שלפנינו מוכיח המחבר הגאון רבי צבי הירש פרידמן את האיסור לברך על אתרוגי שביעית, ומצטט מתוך דברי רבו ב"קונטרס שלוש תשובות". חיבור זה נכתב בתגובה לספר "תורת השביעית" (ניו יורק, תשט"ו), שחיבר ראש ישיבת "תורה ודעת", רבי אלעזר כהנוב, בו הוא חלק על פסקו של האדמו"ר מסאטמר, והוכיח מתוך דברי הפוסקים שאתרוגי שביעית מותרים וניתן לברך עליהם בחג.. 

הקדשה בכתב-יד המחבר בדף המגן הקדמי: "הרבה תורה למדתי... ויותר... מאת הרב ר' ישכר דוב בן שלמה ע"ה" [רבי ישכר דוב ברגמן, תרע"א-תשמ"ד, שעמד בראש הוועד להפצת כתבי היד של המחבר בעל "צבי חמד". המחבר, רבי צבי הירש פרידמן (תר"מ-תשכ"ט), בנו של רבי מנשה שמחה אב"ד סאבראנץ. מתלמידי ה"ערוגת הבושם" מחוסט ומתלמידי ה"קדושת יו"ט" בסיגט. חתן הרה"צ ר' זאב וולף ציטרון אב"ד דאראג; שימש בצעירותו כחברותא בלימוד לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. הגיע לארה"ב בשנות התר"צ, והדפיס עשרות קונטרסים חריפים בפולמוסי הלכה שונים]. [3], ד-צו עמ'. כריכה מקורית.

4. "מלחמת מצוה", מאת רבי יצחק יחיאל הכהן גרוס בעל "אגרת לנבוכים". ירושלים, דפוס "חורב", תשי"ט [1959]. בחיבור שלפנינו, יוצא המחבר בחריפות נגד השגות "המערער" רבי אלעזר כהנוב בספרו "תורת השביעית" (ניו יורק, תשט"ו), ומצדיק את דברי האדמו"ר מסאטמר שאוסר לברך על אתרוגי ארץ ישראל של שנת השמיטה. [7], ו-נא, [1] עמ'. כריכה חדשה.

סה"כ: 4 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.