קונטרס מודפס – "דרשה אשר דרש דרש אדמו"ר... כ"ק ש"ת רבינו חנוך העניך מסאסוב שליט"א [חתן ה"קדושת יו"ט" מסיגט] בעת קבלת הרבנות דקהלת קערעצקי והגליל...". מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תרפ"ג 1923]. "יצא לאור ע"י קהל עדת ישורין דפה קערעצקי".

מהדורה יחידה ונדירה. דרשה שנשא האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער מסאסוב, בשבת פרשת בהעלותך י"ח סיון תרפ"ג, בעת עלותו על כס הרבנות בעיר קערעצקי. בעמודים האחרונים נדפסה הגהה "מבן אדמו"ר הרב ר' ליפא" – רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר).

האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער-טייטלבוים אב"ד סאסוב וקערעצקי (תרמ"ד-תש"ג), מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מייער מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר ה"לב שמח" מאלעסק והאדמו"ר ה"שר שלום" מבעלז. לאחר פטירת סבו האדמו"ר הראשון מסאסוב רבי שלמה מייער, בשנת תרע"ט, הוכתר למלא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסאסוב. בשנת תרפ"ג התמנה לרבנות קערעצקי שבמארמרוש. קדוש וטהור, ותלמיד חכם מופלג. נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציווה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל". מתורתו נדפסו הספרים "עיר חנוך", שו"ת "יד חנוך", "מפענח נעלמים", ועוד.

בנו, האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר ארשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות בארשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. הקים מחדש את חסידות סאסוב ובנה את קריית "ישמח משה", בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

[8] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי קל. כריכה חדשה.