ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. שני חלקים בשני כרכים.

מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.

מהדורה שניה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב, כי אמנם "אאזמ"ו זלל"ה המחבר העלים שמו הקדוש בשער הספר וטמנו ברמז [=בראשי התיבות בכותר הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים], כאשר יצא לאור בחיים חיותו... עם כל זה אמרתי אבוא במגלת ספר... מי ומי הוא המחבר הקדוש למען ידעו דור אחרון לעורר שפתי ישנים בזכרון שמו הקדוש, ויהיו שפתי צדיק דובבות לעורר רחמים וחסדים מברכה העליונה...".

עותקים מיוחסים: 

בדף השער של חלק ב', רישום בעלות (בעפרון) של האדמו"ר מבורשא רבי חיים בן ציון הגר: "שייך להרב הח' ומפואר מו"ה חיים בן ציון האגיר נ"י בן יקר להרה"צ הקוה"ט מרן מוהר"פ מבארשא" – האדמו"ר רבי חיים בן ציון הגר מבורשא (נספה בשואה תש"ד), אדמו"ר בסיגט על מקום אביו האדמו"ר רבי פנחס הגר אב"ד בורשא (בן ה"אמרי ברוך" מוויז'ניץ), וחתן האדמו"ר רבי יחיאל אשכנזי מאלעסק-ארה"ב.

בשער חלק ב' מופיעות גם חותמות: "יצחק ה"ק קליין מחבר ספרי אהל יצחק עשרה חלקים ראב"ד בעיר סאטמאר" - הגאון רבי יצחק קליין (תרכ"א-נספה בשואה), נולד בעיירה טאב לאביו רבי ישראל קליין. למד בישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג ובישיבת רבי אליעזר זוסמן סופר בפאקש. חתן רבי חיים פרידריך אב"ד טורץ. בשנת תרס"ב התמנה לדומ"ץ בקהילת הסטטוס-קוו בסאטמר, ובסמיכות למלחמת העולם הראשונה התמנה לראב"ד. ערך והדפיס במשך שנים רבות את כתבי עת התורניים "אהל יצחק", "מגד ירחים" ו"המגיד", בהם לקחו חלק רבנים ותלמידי חכמים חשובים. מחבר "זכרון ישראל" (סאטמר, תרע"ב), "ברכת אברהם" (טארנא, תרצ"ד-תרצ"ה), "קול חתן" (סאטמר, תרצ"ז), ועוד.

בשער חלק א' ובכמה מדפי הספר, חותמות בעלות של הגאון רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד: "שמעון זאב מיללער אב"ד דקה"י אראד יצ"ו", ושל אביו השו"ב רבי צבי משה מילר: "צבי משה מיללער שו"ב"; "צבי משה מיללער שו"ב דק"ק שאמקאטא – מארע". הגאון רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד (תרע"ח-תשמ"ו), מתלמידי ישיבות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בקראלי ובסאטמר (האדמו"ר אמר עליו פעם: "דער אראדער רב כבר היה ת"ח מופלג בעת שלמד אצלי בימי בחרותו"). לאחר השואה כיהן ברבנות שאמקוט, ובהמשך מונה לאב"ד אראד. בשנת תשכ"ג היגר לארה"ב, שם מינהו רבי יואל מסאטמר לר"מ בישיבה ובראש כולל להוראה. מחבר ספר "שפתי שמעון". אביו, רבי צבי משה מילר מטארנא, מחסידי ה"דברי חיים" מצאנז ושו"ב בקהילת שאמקוט. האדמו"ר רבי יואל אב"ד סאטמר החשיבו מאד כבר-סמכא בהלכות שחיטה ובחירת שוחטים (ראה אודותיו בהקדמת ספר "שפתי שמעון", ניו יורק תשנ"ה, מאמר לתולדות המחבר בראש הספר, עמ' י-יא).

שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], ב-קפג, [1]; חלק שני: [1], קסא, [1] דף. 23.5-24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים משוקמים בשולי כמה דפים. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה לחלק א. כריכה מקורית לחלק ב, עם שדרה ופינות מעור, בלויה מעט.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".