ספר ישמח משה, חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. ברלין, "פרדס", תרפ"ח 1928. שני חלקים בשני כרכים. שערים צבעוניים.

בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (מהדיר ומו"ל מהדורת סיגט תרנ"ח), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, הרב מלאפוש היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].

מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.

בין דפי הספר הונחו עשרות פתקים בכתב-יד, "פתקאות הזכרה" (קוויטלעך) שכתבו חסידים אל רבם (כנראה אחד מאדמו"רי סיגט-סאטמר), עם בקשות ברכה שונות. הפתקים נכתבו כנראה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, וברבים מהם נרשם בראש הפתקה מקום מושבו של החסיד (מרביתם מקישינב שבבסרביה). בשולי כמה מהפתקים נוספו (בכתב-יד שונה) שם וכתובת לשליחת מענה (ייתכן שהוספות אלו נכתבו בידי האדמו"ר או משמשו).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

כרך א (בראשית-שמות): [4], רג, [2] דף. חסר דף ראשון (עם סמל ההוצאה ודפוסת). כרך ב (ויקרא-דברים): [4], קנד דף; מו, [3] עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. כריכות עור חדשות, תואמות.