ספר ישמח משה, חלק ראשון - דרושים על נ"ך וחמש המגילות, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"ד [1934].

חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר. בראש הספר (דפים ב-כד), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").

שני עותקים, עם שינוי שם המו"ל – בעותק הראשון נדפס בדף השער כי מו"ל הספר הוא: "מו"ה יצחק סג"ל קליין" (ובאותיות לועזיות בגב השער: Rabbiner I. Klein"" מאוהעל); בעותק השני הודבקו על שמו של הרב קליין פתקאות עליהן נדפס כי המו"ל הוא: "הרבני מו"ה נפתלי צבי מאנדל" (ובאותיות לועזיות בגב השער: Mandel Mándor"" מאוהעל). יש לציין עם זאת, כי בסוף הקדמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (מו"ל המהדורה הראשונה של "ישמח משה" על נ"ך ומגילות, סיגט תרס"ו-תרס"ח) שבראש הספר נכתב: "מסרתי הכח והרשות וזכות ההדפסה ליד ידידי ה"ה הרב וכו' מו"ה יצחק הלוי קליין שליט"א מאוהעל... בשנת תר"צ לפ"ק".

רבי יצחק הלוי קליין מאוהעל (נולד תרס"ד), תלמיד מובהק לגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, הוציא לאור את ספריו שו"ת "זכרון יהודה" (בודפשט, תרפ"ג) ו"שבט מיהודה". רבי נפתלי צבי מאנדל מאוהעל (נספה בשואה בתש"ד), עסק רבות בהדפסת והפצת ספרי רבו בעל "ערוגות הבשם".

רישום בעלות בשער העותק הראשון: "זה הספר שייך לר' דוד ארי' יאקאבאוויטש אשר דר בעיר מונקאטש"; חותמותיו (באותיות לועזיות) בדף המגן. חותמות ר' "טובי' יאקאבאוויטש" בשולי כמה דפים.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

שני עותקים: [א]-ד, [א]-קצא עמ’. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים ופגמים קלים. כריכות חדשות.