מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- satmar (98) Apply satmar filter
- rebb (74) Apply rebb filter
- letter (58) Apply letter filter
- his (54) Apply his filter
- archiv (30) Apply archiv filter
- from (30) Apply from filter
- household (30) Apply household filter
- household, (30) Apply household, filter
- book (27) Apply book filter
- teitelbaum (27) Apply teitelbaum filter
- lev (24) Apply lev filter
- yitav (24) Apply yitav filter
- poster (23) Apply poster filter
- hungarian (22) Apply hungarian filter
- copi (21) Apply copi filter
- distinguish (21) Apply distinguish filter
- sighet (21) Apply sighet filter
- yoel (20) Apply yoel filter
- rabbi (18) Apply rabbi filter
- munkac (16) Apply munkac filter
- state (16) Apply state filter
- unit (16) Apply unit filter
- communiti (15) Apply communiti filter
- dynasti (14) Apply dynasti filter
- forefath (14) Apply forefath filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- mosh (14) Apply mosh filter
- sighet-satmar (14) Apply sighet-satmar filter
- sighetsatmar (14) Apply sighetsatmar filter
- yismach (14) Apply yismach filter
- atzei (13) Apply atzei filter
- chaim (13) Apply chaim filter
- grandson (13) Apply grandson filter
- kedushat (13) Apply kedushat filter
- lev, (13) Apply lev, filter
- son (13) Apply son filter
- tov (13) Apply tov filter
- yom (13) Apply yom filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- eretz (12) Apply eretz filter
- israel (12) Apply israel filter
- notic (12) Apply notic filter
- press (12) Apply press filter
- descend (11) Apply descend filter
- manuscripts, (11) Apply manuscripts, filter
- booklet (10) Apply booklet filter
- maramureș (10) Apply maramureș filter
- maramureș, (10) Apply maramureș, filter
- polem (10) Apply polem filter
- photograph (9) Apply photograph filter
ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.
העותק של הבחור ר' משולם זושא טייטלבוים מסיגט, בן האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" אב"ד סיגט - חותמתו בדף השער: "משילם זישא טייטלבוים מסיגעט יע"א". רבי משולם זושא טייטלבוים נספה בבחרותו בשואה, הי"ד. ידועות תמונותיו לצד סביו אבי-אמו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט (ראה בספר רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שטז ועמ' שפא).
[1], כח; ב-יג דף; טו דף; [4], ה-יב דף. חסר דף א מהספירה השניה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו בדפים האחרונים עם פגיעה בטקסט. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים, חלקם משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה דפים. רישומים. כריכת עור חדשה.
בדפוס זה של רבי יהודא שלמה יאריש רפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה בספר "הרבי ר' אלימלך מליזנסק", מאת הרב בצלאל לאנדוי, המביא מסורת בעל פה (בשם הרה"ח רבי משה הלברשטאם) על סגולתו הרבה של ספר "נועם אלימלך" מדפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד" (ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא)].
ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (תלמיד הבעש"ט). לבוב, שמואל כ"ץ, תרמ"ז 1887.
הסכמות ה"אמרי ברוך" מוויז'ניץ, ה"שואל ומשיב" מלבוב, ה"קדושת יו"ט" מסיגט, ה"אמרי יוסף" מספינקא והאדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש.
העותק של רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – בשער הספר ובדף הראשון מופיעות חותמותיו: "חיים יצחק אייזיק הלברשטאם אבדק"ק סלאטפיני והגליל יצ"ו". חותמות נוספות: "הק' מאיר אשר ב"ר יצחק אריה טאבאק פין ביסטרע זיע"א" [כנראה ממשפחת הגאון בעל "ערך שי" מסיגט]; "נפתלי צבי העללער לערדיני יע"א" [נזכר ברשימת הפרענומעראנטן בסוף ספר "גרסא דינקתא", סיגט תר"ס]. חתימה בכתב-יד בשער: "ר' שלמה שו"ב". הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך – נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.
[2], נד, [6] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, מחוזקים ברצועות דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר חידושי מהרי"ק, חידושים על הסמ"ג בהלכות פסח, המיוחסים לרבי יוסף קולון – המהרי"ק. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ומנחם קליין, [תרנ"ט] 1899. מהדורה ראשונה. הסכמות בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש, בעל ה"עטרת ישועה" מדז'יקוב והמהרש"ם מברעז'אן.
העותק של הגה"ק רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – חתימת-יד קדשו בדף השער ובעמ' האחרון: "לה"ו הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטם מדאלינא"; רישום בעלות בכתב-ידו הדף השער ובצדה הפנימי של הכריכה הקדמית: "נתן לי במתנה ר' אפרים קאפאלאוויטש מדיביווע"; "...נתן לי זאת במתנה גמורה הרבני החסיד המופלא מו"ה אפרים קאפילאוויטש בן ר' אנטשיל קאפילאוויטש מדיביווע בעת היותי פה מרחץ פאלין מאראמאראש אונגרן - הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מק"ק דאלינא יצ"ו גאליציען".
בדף השער, חותמת המו"ל: רבי "פנחס זעליג הכהן שווארטץ בהגאון מוהר"נ המחבר 'בית נפתלי' האבד"קק ה"מאד ז"ל" - רבי פנחס זליג הכהן שווארץ מבעזדעד, בן הגאון רבי נפתלי שווראץ אב"ד מאד בעל "בית נפתלי".
הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך - נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.
[2], ג-כ דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים קטנים בדף השער ובדף לאחריו, עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט. כריכה ישנה; השדרה וצדה האחורי של הכריכה חדשים.
שני ספרים שהיו בבעלות הרה"ק רבי אברהם ניסן טייטלבוים מסיגט (בן הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים מאוהעל וחתן דודו בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט):
• ספר תורת משה, פירוש על חמשה חומשי תורה וחמש מגילות, מאת רבי משה אלשיך. ווארשא, יהושע גרשון מונק, [תרנ"ה] 1895. שלושה שערים מאוירים בדמויות משה ואהרן.
העותק שלפנינו הוענק כדורון-דרשה להרה"ק רבי אברהם ניסן טייטלבוים, בעת נישואיו עם הרבנית מרת העסא, בת-דודו האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" אב"ד סיגט. רישומי בעלות בדף השער: "זה הספר נתתי לדורן דרשה לכבוד [י]דיד נפשי כבוד החתן מופלא ומופלג בתורה וי"ש וכו' וכ[ו'] שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה ניס[ן] בן הרב הצדיק המפורסים מרן משה יוסף ט"ב זצ"ל אב"ד דק"ק איה[ל], חתן הרב הצדיק דפה ק"ק סיגעט יע"[א] – הק' שמחה יוסף העניך"; בדף המגן רישום נוסף: "זה הספר תורת משה אלשיך הקדוש שייך להרב החריף ובקי בתורה ובו"ה, חריף שנון זית רענן פ"ת בתורת ה' עושה ציצים ופרחים כש"ת מו"ה ניסן טייטלבוים נ"י יזרח כשמש בצהרים – אני הכותב לכבוד התורה ולומדיה הק' פלוני בן פלוני".
בהמשך עבר העותק שלפנינו לגאון החסיד רבי אברהם מנחם מאניש סופר מסיגט (מחשובי חסידי ויז'ניץ, סופר סת"ם ידוע ביראת שמים, שאדמו"רי בית סיגט ובית ויז'ניץ היו מהדרין לרכוש תפילין, מזוזות וספרי תורה שנכתבו על ידו) – חתימתו בדף השער: "אברהם מנחם מאניש סופר סת"ם בסיגוט יצ"ו"; בדף המגן רישום בעלות שלו: "בעזהשי"ת מעתה שייך לי אברהם מנחם מאניש סופר בסיגוט יצ"ו".
העותק היה גם בבעלות הגאון רבי חיים יוסף ב"ר אברהם גרינבוים אב"ד בלאזנדורף (גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 222) – חותמותיו בשער ובדף המגן: "חיים יוסף בלאאמ"ו ה"ה"ג מ"הר"א גרינבוים ז"צ"ל א"ב"ד דק"ק בלאזענדארף והגלילות"; "Josef Grunbaum – Ober Rabbiner Blasendorf".
[1], א-מח, נ-סח; א-נב; [1], א-כז, כט-לד; א-כח; א-מט; [1], א-יז; א-יא; א-יב; א-י; א-י דף. חסר דף כח מהספירה השלישית (פרשת בהר). 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. כריכה חדשה.
• ספר ערבי נחל, חלק ב, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרח"ם 1888.
בדף המגן מול השער, חתימת בעלות: "הק' ניסן ט"ב". בצדו השני של דף המגן, רישום בעלים נוסף: "זה הספר ערבי נחל שייך לא"א מוה"ר ברוך בענדיט נ"י".
[1], ב-קלח דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים. כריכה חדשה.
הרה"ק רבי אברהם (אלעזר) ניסן טייטלבוים מסיגט (תר"ל בערך – חשון תרס"ה), בן הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (תר"ה-תרנ"ז), בן האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. אמו, הרבנית הינדה, בת האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם אב"ד קשאנוב (בן ה"דברי חיים" מצאנז). כשהגיע לפרקו נשא את הרבנית העסא, בת-דודו האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט". איש קדוש, צדיק וחסיד, רודף צדקה וחסד, סבל כל ימיו ייסורים וקבלם באהבה. נפטר בצעירותו ללא זש"ק, ונקבר לצד אביו בבית החיים בעיר אוהעל.
ספר תפארת שלמה על התורה, דרושי חסידות וקבלה על סדר פרשיות התורה ועל נביאים וכתובים, ולקוטים על הש"ס, מאת האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק. פיעטרקוב, [תר"ן 1890]. מהדורה שניה של הספר "תפארת שלמה", עם הוספות רבות מתוך כתב-יד קדשו של המחבר, הנקראות בשם "לקוטים חדשים"; הספר הובא לדפוס בשנית ע"י נכדי המחבר, עם הסכמת בעל ה"דברי חיים" מצאנז והקדמת "הרבנים המופלגים" בני המחבר מן המהדורה הראשונה (תרכ"ט).
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור - חותמותיו מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר"; בדף המגן האחורי חותמת חתנו הגאון רבי אורי גליקליך: "אורי גליקליך דומ"ץ דקה"י נירבאטור יע"א ותופס הישיבה" (נספה בשואה בשנת תש"א בקמניץ-פודולסק).
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
ב, קפו דף. הדף האחרון קפו נכרך שלא כסדרו. דפים קעט-קפב נכרכו פעמיים. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי כמה דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות כמה דפים. חותמת (באותיות לועזיות) של ר' ליפוט (ליב) פרידמן מנירבאטור. כריכת עור חדשה.
ספר נזר ישראל, על הלכות שבת, עם ספר מקרא קודש, "והוא חלק שני מספר נזר ישראל", על הלכות יו"ט וחוה"מ, מאת הגאון רבי ישראל מתתיהו אויערבאך אב"ד צישינוב וגוואדזיץ בעל "אלפי ישראל" (תקצ"ט-תרס"א). לבוב, דפוס A. Nissen Süß, [תרל"ח] 1878. שער נפרד לספר "מקרא קודש".
העותק של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, בצעירותו, בתקופת מגוריו בעיר סיגט לצד סביו הגדול בעל ה"ייטב לב" – חתימתו בדף השער: "משה דוד סיגעט"; חותמותיו בדף השער ובדף המגן: "משה דוד ט"ב – M. D. Teitelbaum M. Szigeth"; רישום בעלות בדף המגן האחורי מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שעלה על כס הרבנות במאדיאר-לאפוש: "זה הספר שייך לאדמו"ר שליט"א אבדק"ק מאדיאר לאפאש יצע"א".
בדף המגן הקדמי חתימה: "Jackob Teitel" [=יעקב טייטלבוים] – ייתכן שהעותק שלפנינו היה שייך קודם לכן לאביו של רבי משה דוד, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "היטב איטיב" (ת"ר-תרפ"ד), אחיינו וחתנו של ה"ייטב לב".
בהמשך עבר העותק שלפנינו לידי בנו-בכורו של רבי משה דוד, הרה"צ רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ (חתן הרה"ק רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד גריבוב וצאנז) – בדף המגן האחורי חתימותיו (בדוגמת חותמות): "הק' אברהם חיים ט"ב מלאפוש".
האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (תרט"ו-תרצ"ה), בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, חתן האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. נשא את בת האדמו"ר רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד דוקלא. בהוראת הסבא ה"דברי חיים" נערכה החתונה בעיר צאנז; לאחריה נותר רבי משה דוד שנה שלימה סמוך על שולחנו של ה"דברי חיים" בצאנז וקבל ממנו תורה וחסידות. לאחר מכן עבר לסיגט להסתופף בצל סביו ה"ייטב לב". סבו הגדול צירפו למלאכת העריכה של הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה" שנדפס בשנת תר"מ. בהמשך מסר לידיו ה"ייטב לב" את כל כתבי היד שלו ושל זקנו ה"ישמח משה", על מנת לעורכם ולהביאם לדפוס; בתחילה הדפיס רבי משה דוד את הספרים "ייטב פנים" ו"רב טוב" לאבי-אמו בעל ה"ייטב לב", ובהמשך ערך והדפיס שני חלקים חדשים מתורת ה"ישמח משה", על נ"ך וענינים נוספים, שנדפסו בשנים תרס"ו-תרס"ח. בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד לאפאש (מאדיאר-לאפוש, כיום: רומניה), וכיהן שם למעלה מיובל שנים. הקים בעירו ישיבה חשובה שמנתה למעלה ממאה בחורים. כיהן כראש הלשכה האורתודוקסית בטרנסילבניה.
[1], ב-קכג; [1], נד, [1] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים חלקם מחוזקים ברצועות דבק. כריכה חדשה.
מכתב בכתב-יד הגה"ק רבי יהודה יצחק פרנקל אב"ד סאניק (תלמיד רבי הירש מרימנוב ורבי שלום מקאמינקא), אל מחותנו הגה"ק האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. סאניק (סאנוק, כיום בפולין – Sanok) "יום א' בהעלתך" [י"ג סיון] תר"ם [1880].
בשולי הדף הוסיף בעל ה"ייטב לב" שלוש שורות בכתב-יד קדשו – דבר תורה בענין הגאולה: "...כי זמן הגאולה בניסן, ודור שלא נבנה בימיו כאלו נחרב בימיו, א"כ הו"ל [אם כן הוה ליה] כנשרף בניסן, וכ"כ [וכמו כן] אחר תשרי, כי מ"ד [מאן דאמר] בניסן ומ"ד בתשרי עתידין להגאל, ואו"א [ואלו ואלו] דברי א"ח [אלוקים חיים] כמבואר ברהב"ק [ברבותינו הקדושים], לכן אחריהן צריך להתענות כאמור" [תורה זו שמע ה"ייטב לב", כפי הנראה, מפי זקנו הגאון הקדוש בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, שכן תורה זו מובאת בסגנון דומה בספר "ישמח משה" על המועדים (דף פ"ו, מאמר תענית בה"ב)].
את מכתבו פותח רבי יהודה יצחק פרנקל בתארי-כבוד והערצה מופלגים כלפי ה"ייטב לב": "...שר התורה מקור החכמה והמדע צדיק ונשגב איש קדוש רבן ואביהן של ישראל... מנורה הטהורה איש אלקים בנש"ק... חסידא ופרישא... מוהר"ר יקותיאל יהודה... האבד"ק סיגוט והמדינה".
בגוף המכתב מבקש רבי יהודה יצחק את הסכמת ה"ייטב לב" על ספריו "מעט מים" ו"מחיר חלב", שהדפיס באותו זמן (תר"מ): "...אבא בשאלתי לשום עיניו המזהירים בכתבים הנדפסים ששלחתי, ולהאציל מטובו וחסדו עלי ליתן תעודתו על כתביי אשר נדפסים", ומוסיף כי ביקש מאת מחותנו, בן ה"ייטב לב" רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קולבסוב, להרחיב בפניו בענין זה: "יראתי לנפשי להעמיס על קדושת תורתו רבות מילין במכתב, וערכתי הכל למחו'[תני] הוא בנו הרב הגדול שליט"א האבד"ק קאלבסוב שיציע לפני מרן הקדוש והטהור". רבי יהודה יצחק חותם את מכתבו במילים: "דברי המתאבק בעפר רגליו הקדושים והטהורים, מבקש סליחתו – מחו' הק' יהודה יצחק בן חנה האבד"ק סאניק".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
שולח המכתב אל ה"ייטב לב", הגה"ק רבי יהודה יצחק אריה ליבוש פרנקל (תאומים) אב"ד סאניק (תקפ"ה-תרנ"ד), בן הגאון רבי חיים מרדכי פרנקל-תאומים אב"ד לינסק (מצאצאי ה"קיקיון דיונה" והגאון בעל "ברוך טעם"). תלמיד מובהק לאדמו"ר רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא. הסתופף גם בצלו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. היה תלמיד-חבר לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, שהעריכו ביותר והחליף עמו מכתבי שו"ת רבים. ה"דברי חיים" כותב אליו באחת מתשובותיו: "נכבד הוא בעיני מאד ובכלל כל הרבנים הגדולים דמדינה זו... ידעתיו לגדול הדור... יזהר מאד מלהניח כתר הרבנות... ולו יאתה כי נתן ה' לו חכמה ודעת" (שו"ת דברי חיים, אבן העזר, סימן עד). בתשובותיו הנוספות מכנהו ה"דברי חיים" בכינויי חיבה והערכה: "ידידי הרב המאור הגדול החריף המושלם החסיד המפורסם", "הגאון הגדול החריף המפורסם ירא ד'", ועוד. בזקנותו הורה ה"דברי חיים" לנכדו האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב (הראשון) שיפנה אל הרב מסאניק בענינים הלכתיים: "תשלח דברי להגאון מסאניק, אם יסכים כן תעשה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן לב). רבי יהודה יצחק כיהן בתחילה על מקום אביו כראב"ד לינסק. בשנת תרי"ח התמנה לאב"ד העיר סאניק וכיהן בה במשך כשלושים וחמש שנה. נודע כתלמיד חכם גאון וקדוש. עסק רבות בצדקה והכנסת אורחים. ברשותו הייתה ספריה גדולה וחשובה. לאחר פטירתו בנו אנשי עירו ציון ואוהל על קברו כמקום תפילה וישועה. הניח כתבים רבים אחריו, שמרביתם אבדו בשואה. בחייו הספיק להוציא לאור את חידושי סבו ר' יהודה ליבוש על מסכת בבא מציעא בספר "שני צמידים", ועמו את חידושיו שלו – "מחיר חלב" בהלכה ו"מעט מים" באגדה (פרמישלא, תר"מ). בנו רבי יעקב שלמה נשא את נכדת ה"ייטב לב" – הרבנית הצדקת דבורה בת הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קולבסוב.
[1] דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל. המכתב נדפס ב"כרם שלמה" (חודש אדר תש"ס, עמוד פה)
מסמך רשמי, Kihirdetése Bizonyítvány – הצהרה בענין נישואין של זוג יהודי. סטרופקוב (סטראפקא; Sztropkó), 5 באוגוסט 1886 [ד' אב תרמ"ו]. הונגרית.
המסמך חתום בידי הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים מאוהעל, בתקופת כהונתו כאב"ד סטראפקוב והגליל – בשולי המסמך חתימת-יד קדשו (באותיות לועזיות): "Teitelbaum M. J", וחותמתו הרשמית: "משה יוסף טייטעלבוים אב"ד דק"ק סטראפקא".
הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים מאוהעל (תר"ה-תרנ"ז), בנו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט (נכד ה"ישמח משה" מאוהעל), וחתן האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם אב"ד קשאנוב (בן ה"דברי חיים" מצאנז). היה סמוך כמה שנים על שולחן חותנו-זקנו ה"דברי חיים" בצאנז, שם התעלה בתורה ובעבודת השם, והיה חד מבני עליה החריפים בבית מדרשו. באותה תקופה כיהן בראשות ישיבה לצעירים בצאנז יחד עם שנים מנכדי ה"דברי חיים" - הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב (הראשון) והרה"ק רבי משה הלברשטאם מברדיוב. כעבור זמן התמנה רבי משה יוסף לכהן ברבנות זבארוב, ובשנת תר"מ עלה על כס הרבנות בסטראפקוב. בשנת תרנ"ב התקבל לרב "קהל הספרדים" באוהעל, בה כיהן מלפנים זקנו ה"ישמח משה". רבי משה יוסף נודע בדרשותיו החוצבות להבות אש ובפה מפיק מרגליות לעורר את העם בתשובה. בין תלמידיו באוהעל התפרסמו בהמשך כמה מגדולי רבני הונגריה, ובהם הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי, הגאון רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא. לאחר פטירתו נתמנה בנו הגה"ק רבי ברכיה טייטלבוים על מקומו ברבנות אועהל, ולאחריו מונה חתנו רבי דוד דוב מייזליש בעל ה"בנין דוד". רבי משה יוסף נזכר מספר פעמים בשו"ת "אבני צדק" לאביו ה"ייטב לב". הניח חיבורים רבים שלא נדפסו. לאחר פטירתו נדפס ספרו "מילי דמיט"ב".
[1] דף כפול. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בקווי הכפל. קמטים ובלאי קל.
מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (נכד ה"ייטב לב" מסיגט). נירבאטור, "ה' ואתחנן" [ט' אב] תרפ"ט [1929].
נכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י נירבאטור והגליל יצ"ו". המכתב נשלח אל ראשי וממוני כולל "שומרי החומות" בירושלים, ועוסק בענינים שונים הקשורים בניהול הכולל בארץ ובחו"ל ובסוגיית פיצול הכולל לשניים.
רבי נפתלי מספר ש"הציונים הארורים" העלילו בפני הרשויות בסלובקיה, כי נשיא כולל "שומרי החומות", הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, עמד כביכול בקשרים עם מדינות זרות הפוגעים באינטרסים של מדינתו. בעקבות כך, הוא ממשיך ומספר, נערכו דיונים שונים בשאלה האם לפצל את הכולל לשני כוללים נפרדים – אחד להונגריה והשני למדינת צ'כוסלובקיה. בעוד "הרב הג' מפישטיאן" [הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל] תמך בהצעת פיצול זו, נשיא ה"כולל" הרב מפרשבורג התנגד לה.
רבי נפתלי מתאר ביקור שערך בבית נשיא ה"כולל" הרב מפרשבורג, ואת התרשמותו מאישיותו וגישתו לנידון: "...בחזירתי מהמרחץ בקרתי את הרב הגה"צ הנשיא מפ"ב שליט"א ודיברתי אתו אריכת וקצרות והנה כפי שהגיד לי אינו מסכים עם הג' מפישטיאן לחלק הכולל... הנה ראיתי כי הוא יודע ומבין ובקי בכל דבר בכלל ופרט כל פרט ופרט, והעיקר יודע ומבין כי כל מעמד ומצב הכולל תלוי בזה אשר נחוץ מאוד מאוד להרם קרן התורה ולחזק ידי ת"ח היושבים ועוסקים בתוה"ק. זה הוא היסוד מוסד ובסיס הכולל, וכאשר אמר לי ישנו תח"י כת"י קודשו מהכת"ס זצלל"ה, אשר כתב תקנות הכולל: אשר הכולל נתיסד רק לחזק הת"ח היושבים ועוסקים בתוה"ק על טהרת הקודש על אדמת הקודש, ולהביט על כל איש בעין חמלה וחנינה כפי האפשרי, ובפרט על ת"ח אשר תורתו אומנתו...".
בהמשך הדברים מופיעים דברי תוכחה שונים בעניני ניהול ה"כולל", אך רבי נפתלי מוסיף ומעלה בפני מנהלי הכולל את זיכרונותיו היפים מביקורו בירושלים, ומתאר את אהבתו הרבה לאנשי ירושלים ואת געגועיו לאותם ימים ושעות רבות בצוותא: "...אהוביי ידידיי תאמינו לי באמונה כי אהבת נפשי נפש אהבתי אתכם, וכמעט נפשי יוצאה בכותבי הדברים מגודל הגעגועים אשר הנני מתגעגע והשעות הנעימות אשר הייתי אתכם בצוותא חדש, אף בעת אשר רבתי אתכם את ריב ונלחמתי אתכם המה לי כעת לשעשועי ולעונג נפש בזוכרי אותם ובהעלותם על לבי מה יפות הי' ומה נעמו הי', ובפרט השעות אשר ישבנו בנעימים חברים אהובים מה מאוד מהרו חלפו ועברו, ובגודל אהבתי אשגה אם הנני כותב לכם דברי תוכחה ומוסר, עכ"ז אמת כי מגודל אהבתי הנני חפץ בלונ"ח, משתוקק להרם קרנכם ולהטיב מעמדכם ומצבכם". רבי נפתלי מוכיח ומדריך את ממוני הכולל בירושלים, ומוסר להם את דברי הגאון מפרשבורג: "...לדעתי יהי' לתועלת גדול אשר תראו לקרב ולהתקרב לבני הישיבה בכל אופן אשר תוכל[ו], וגם לרבות שארי הת"ח, בלי שום נטירת טינה וקנאה, ותסירו כעס מלבכם אף למי שחטאו באמת נגדכם... תשלמו טובה תחת רעה ואזי טוב לכם, וכן ביקש אותי הרב הגה"צ מפ"ב הנשיא שליט"א לכתוב לכם. ע"כ אהוביי ידידיי, נא ונא אל ירע בעימכם על כותבי זאת, אדמה אשר הלב יודע ומכיר האמת תבחרו ותדונו כי רק מגודל הרצון והחפץ טובתכם הנני כותב ולא ח"ו לפגוע בכבודכם ע"כ אתם הסליחה...". בתוך דבריו רבי נפתלי כותב גם על "הרעש והאסון הנורא אשר קרה באה"ק" [פרעות תרפ"ט בארץ ישראל; התאריך בראש המכתב שלפנינו הוא אמנם ט' אב תרפ"ט, קודם פרוץ הפרעות ביום י"ז אב תרפ"ט, אך כפי שכותב רבי נפתלי במכתבו, כתיבת המכתב הארוך שלפנינו נעשתה בהמשכים במשך כמה שבועות, וחלקו נכתב לאחר תום הפרעות ביום כ"ג אב תרפ"ט].
במכתב מוזכרים אישים נוספים, בהם: רבי ישראל זאב לאבל שנסע לאה"ק בעניני ה"כולל", רבי יו"ט יקותיאל זלמן ועבער מירושלים, ודמויות אחרות מהנהלת ה"כולל" בירושלים. כמו-כן, במכתב נזכר גם האמן והצייר ר' שלמה זלמן צווייג, אשר עבד במשרד ה"כולל" בירושלים, בציור וצביעה של מכתבי תעודה לתורמים.
בסוף דבריו לאחר החתימה, רבי נפתלי כותב על הסיבה שבגללה נמנע ממנו לנסוע לווינה – "והעיקר מפני חשדא כי אז הייתי נחשד לחבר אגודה, אשר לדידן הוי מומא וד"ל".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[2] דף (4 עמודים כתובים). 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
מכתב (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע, שבועות ספורים לאחר שנמלט מוואלאווע בשנות השואה והגיע כפליט לעיר נירבאטור. נירבאטור, "מוש"ק בין יו"כ לסכות תש"ב" [מוצאי שבת אור לי"ד תשרי תש"ב - אוקטובר 1941]. גרמנית (כנראה מטעמי צנזורה).
נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי אהרן: "אהרן טייטלבוים אבדק"ק וואלאווע והגליל יצ"ו". נשלח אל "אחייני היקר רבי זלמן ליב טייטלבוים" [כנראה אחד מאחייניו בשם רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, שהצליח להמלט קודם לכן למקום מבטחים], והוא מבקש ממנו לדאוג לשלוח מצרכי מזון אל בני המשפחה הנמצאים בשטחי הכיבוש הגרמני, ובמדינות החסות בהונגריה ורומניה.
במכתבו הוא מספר שהוא נמצא מזה כמה שבועות בנירבאטור [בשלהי שנת תש"א נאלץ רבי אהרן לברוח מוואלאווע, עקב הכיבוש הגרמני וגירוש בעלי נתינות זרה. הוא הגיע לנירבאטור ועלה לכהן על מקום אחיו הרה"ק רבי נפתלי – שנפטר בשנת תרצ"ח]. רבי אהרן מספר לו כי ביקר בדרכו בעיר סאטמר ופגש את ר' אהרן [בנו של מקבל המכתב], הנמצא במצוקת רעב ממשית, ומזרזו לשלוח אליו חבילות מזון. בהמשך הוא מבקש לדאוג גם לאחיו רבי יצחק טייטלבוים מריישא [דודו של מקבל המכתב] ולדאוג שישלחו לו מארה"ב חבילות מזון (כשרות).
בעמוד האחרון רבי אהרן רשם את כתובתו שלו בעיר נירבאטור ואת כתובת מגוריו של אחיו הרה"ק רבי יצחק טייטלבוים בעיר ריישא - "בשטח הגרמני הכבוש".
מכתב זה כנראה נשלח [או הגיע] לארה"ב. על גבי הדף חותמת בהטבעה של "ישיבת אהבת תורה" בברוקלין ניו יורק.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "תהלות אהרן" (תרמ"א-נספה בשואה, תש"ד), צעיר בניו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. היה חותנו של האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. בשנת תרס"ה התמנה לראב"ד בוואלאווע, וניהל בה ישיבה חשובה לבחורים צעירים. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד, עלה לכהן על מקומו ברבנות וואלאווע. בשלהי שנת תש"א, לאחר פטירת אחיו הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים (בשנת תרצ"ח), התמנה על מקומו ברבנות נירבאטור. הנהיג את עדתו במשך ארבעים שנה ועמד כחומה בצורה בפני רעיונות ההשכלה והציונות. היה מתנגד חריף ל"אגודת ישראל".
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים. הדבקות נייר דבק.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים מעטשעד. [עטשעד (נאדיעטשעד Nagyecsed), ערב ראש השנה, ראשית שנות הת"ש].
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי: "אברהם אהרן טייטעלבוים רב ומו"צ דק"ק נאדיעטשעד יע"א", חתום בחתימת-ידו - "הק' אברהם אהרון ט"ב", ובחותמתו - "אברהם אהרון – תופס ישיבה – נ. עטשעד".
בקשת עזרה וסיוע לתלמידי הישיבה בעיר עטשעד, שנשלחה אל ראשי מנהלי "חברה תמכי תורה" בניו יורק, "היות ששמעתי משמעכם הטוב ומפעולתכם הטוב שת[ו]מכין אורייתא אתם, מה טוב ומה נאה חלקיכם ויהי חלקינו עמכם".
במכתבו מתאר רבי אברהם אהרן את הימים הקשים השוררים בעיר ערב השואה: "...מחמת הלחץ זה הדחק אשר שורר במדינותינו ר"ל הפרנסות מתמעטות והולכות בכל יום מחמת הגזירות חדשות אשר באים בכל עת ובכל עידן, כידוע לכהדר"ג שליט"א בודאי מן המכתבי-עתונים, מובן ממילא שגם התנהלות הישיבה הוא בכבידות גדול, ואין לתאר בחרט עלי הגליון שעד כמה קשה לדחוף הימים והזמנים לנהל בני ישיבה בלחם צר ומים לחץ... ע"כ באתי בבקשה נא ונא לחוס ולרחם להחיש ולמהר גם על בני הישיבה ולתמוך את בני ישיבתי בממון צדקכם... וזכות התורה יעמוד לימינכם שתזכו לזכות ולהחיות את הרבים ולהרים קרן התורה וקרן לומדי' – דברי המצפה שימלא משאלתו לטובה והמברך אתכם בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] ובשנה טובה ומבורכת ומתוקה כדבש, הק' אברהם אהרון ט"ב".
הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים (נספה בשואה תש"ד), רב וראש ישיבה בעיר עטשעד (מחוז סאטמר). בן הרה"ק רבי דוד טייטלבוים אב"ד עטשעד בעל "דברי דוד" (בן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקאלבסוב בן ה"ייטב לב" מסיגט). אביו הרה"ק רבי דוד טייטלבוים כיהן במשך למעלה משלושים שנים כאב"ד עטשעד (בשנים תרע"ב-תש"ד). בבית המדרש שבביתו הקים ישיבה לעשרות בחורים. לעת זקנתו, סייע לו בנו הרה"ק רבי אברהם אהרן במטלות הרבנות ונטל על שכמו את ניהול הישיבה. בתקופה זו היה רבי אברהם אהרן כותב לעיתים את מכתבי אביו. רבי אברהם אהרן ואביו רבי דוד נספו בשואה בשנת תש"ד יחד עם כל בני קהילתם.
היחיד מששת בניו של רבי דוד ששרד את השואה הוא בנו הרה"צ רבי נפתלי צבי טייטלבוים האדמו"ר מעטשעד בבורו-פארק (נפטר בשנת תשל"ד).
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 23.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי סיכה. בלאי קל.
על הישיבה בעיר נאדי-עטשעד, ראה בספר "ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן", חלק ב, עמ' 196-199 (המכתב שלפנינו מצולם שם בעמ' 199); "ויתילדו על משפחותם", בני ברק תשס"ד, עמ' פה ו-קנא.
מכתב דייני ק"ק סאטמר, חתום בחתימת-ידם של דייני העיר הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר) והגה"ק רבי אליהו לייכטאג. סאטמר, "יום ה' אחק"ד" [אחרי-קדושים; ח' אייר] תרצ"ו [1936].
המכתב נכתב כנראה בידי הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"ץ סאטמר, וחתום בחתימת-ידו, ובחתימת-יד קדשו וחותמתו של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים: "חנני' יום טוב ליפא מאיר אבדק"ק סעמיהאלי יע"א".
המכתב נשלח אל הרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ק"ק גרוסווארדיין, ועוסק בסירובו של אחד מבני קהילתם לקיים פסק בית-דין: "...הנגיד מו"ה מרדכי קלמן נ"י מקהלתכם בא אלינו בקובלנא וצעק שה"ר אברהם... נ"י מקהלתכם ממאן לקיים הפסק ביד"צ שיש לו עליו מאתנו הח"מ עוד מאשתקד... ולאשר אנחנו מרחוק לא נוכל לידע אם כדבריו כן הוא, ע"כ מובן שהדבר מוטל על דיינא דאותו העיר להזמינם ולברר את מי הצדק ולהכריחו לקיים הפס"ד בכל מה דאפשר – בעה"ח אור ליום ה' אחק"ד התרצ"ו לפק"ק פ"ע סאטמאר יע"א, הק' חנניו"ט ליפא, הק' אלי' לייכטאג".
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות בארשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה עלה לירושלים, הקים את ישיבת "ייטב לב" ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בעיר. בזמן מלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב. כונן מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר. הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"צ סאטמר (נספה בשואה בשנת תש"ד), בן הגאון רבי פנחס לייכטאג אב"ד הוניאד, ותלמיד רבי צבי קינסטליכר מהוניאד. בשנת תרע"ח מונה לכהן כדיין ומורה צדק בקהילת סאטמר. במקביל כיהן גם כראש ישיבה בסאטמר. היה ממקורביו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר וקבע תפילתו בבית מדרשו של האדמו"ר.
15X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.