מכתב בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר סטלביץ, אב"ד חסלביץ ורב ב"זכרון משה". ירושלים, אייר תרצ"ז [1937].
נשלח אל "הרב הגאון הגדול פאה"ד [=פאר הדור] והדרו כו' מ' ר' משה אבגדור עמנואל [צ"ל: עמיאל] שליט"א, רב הראשי דת"א יפו". המכתב פותח בדברי שבח על "עמידתו בחרדת ובהדרת קודש בדברים חוצבים להבות אש ע"ד קדשי ישראל שבת קודש ומאכלי כשר, שכמעט הוא הראשון באה"ק שיצא כגבור ללחום מלחמת מצוה, ובכל פעם שיבואו מאמריו הקדושים אנו בולעים אותם בבכורם...". הוא מבקש להעיר על המאמר "אך את שבתותי תשמרו" שפרסם הרב עמיאל בשבועון היסוד (שנה ו', גיליון ר"א, י"א אייר תרצ"ז, עמ' 2), בו הוא ביקש לדמות את החובה שלא להסיח דעת משבת בכל ימות השבוע לדין "היסח הדעת" שפוסל את התרומה בפסול הגוף, בעוד שלהלכה מדובר רק בחשש ספק טומאה.
בשולי המכתב כתב הרב עמיאל טיוטת תשובה למכתב: "כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם... תודה רבה ע"ד דברי העדוד שלו... ובנוגע להערה שלו ע"ד המאמר באמת זה טעות סופר ומאחרי שזהו רק מאמר שלא ענין הלכה אין מזה שום מכשול...".

רבי מאיר סטלביץ (תר"ל-תש"ט), מגדולי רבני ליטא ורוסיה ומגדולי הרבנים בירושלים. תלמיד רבי אלכסנדר משה לפידות. כיהן ברבנות בערים שונות, ביניהן שעביז (עיר המחוז של פלך ויטבסק) וחסלביץ. בשנת תרצ"ב עלה לירושלים ונתמנה לרבה של שכונת זכרון משה וסביבותיה. הדפיס בחייו את ארבעת חלקי ספרו "מבית מאיר - חקרי הלכות", בסוגיות שונות.

רבי משה אביגדור עמיאל (תרמ"ב-תש"ה), נולד בפורוזוב שבפלך גרודנה. למד בישיבת טלז אצל הגאונים רבי אליעזר גורדון, רבי שמעון שקאפ ורבי יוסף יהודה לייב בלוך. בהמשך למד בבריסק אצל הגאון רבי חיים מבריסק, ואצל רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא. נסמך לרבנות על ידי רבי שלמה הכהן מווילנא, רבי מאיר שמחה כהן מדווינסק ורבי יוסף ראזין - הרוגאטשובר. כיהן ברבנות בשווינציאן, בקהילת "שומרי הדת" באנטוורפן ולבסוף נבחר בשנת תרצ"ו לרבה הראשי של תל-אביב, בה גם הקים את ישיבת "היישוב החדש". נודע כאחד מראשי המזרחי והציונות הדתית. בין ספריו: המידות לחקר ההלכה, הגיונות אל עמי, דרשות אל עמי ועוד חיבורים ומאמרים רבים.

[2] עמ', נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.