מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג. וורשא, תרס"א [1901].
המכתב נשלח "לכבוד הרב הגדול הנכבד ד"ר לעווי נ"י, הרב בעיר פיננע" (רבי יעקב לוי, תלמיד רבי עקיבא איגר, רב ברוזנברג שבשלזיה עילית ודיין בברסלאו, מחבר הספר "אוצר לשון התלמודים והמדרשים"). במכתב הוא מספר לו כי "הן היום השגתי מכתב מידיד נפשי הרב הגדול המפורסם מוה"ר אברהם נ"י ד"ר בערלינר מברלין, ובו נאמר שנמצא תחת ידו מכתבי הגאון האביר מאורינו מרן ה"ר עקיבא איגר זצ"ל, ואשר חפץ לתתם לידי, וגם כתב אלי אשר גם אצל מעלת כבודו נמצא איזהו שו"ת מרבינו הגאון זצ"ל". לאור זאת הוא מבקש ממנו – "ולאשר זה איזהו שנים אני עוסק ללקט שושנים הנטועים בכרם חמד, המה כתבי הגאון הק' זי"ע, וחפצי שיהי' ראוי לצירוף למען יוחקו דברי קדשו בעט ברזל ועופרת. ולזאת הנני לבקשו בזה נועם שיאבה בטובו להודיעני תוכן הענינים הנמצאים אצלו, ואולי המה מצוים גם בידי...".

"הצדיק מווארשה" – הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג (תר"י-תר"צ), מגדולי המוצי"ם בווארשא. תלמיד תלמידיו של רבי עקיבא איגר ותלמיד רבי ישראל סלנטר וה"בית הלוי". מאידך, היה נוסע לאדמו"רי דורו, לרבי אברהם מטשכנוב ואל בעל ה"שפת אמת" מגור. איש אמונם של הנצי"ב מוואלוז'ין וה"חפץ חיים" (כשהיה רבי אלחנן וסרמן מדבר אודות רבי נפתלי, היה מדקדק לתארהו בתואר "הגאון הצדיק"). עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה, והדפיס כרוזי "קול-קורא" לחיזוק שמירת ההלכה. ערך לדפוס את כתבי אביו רבי אברהם בנימין אב"ד וויערשוב וכתבי זקנו הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". השתדל כל ימיו בהוצאת ספרי מהרא"ל צינץ לדפוס. עסק גם בההדרת חידושי רבי עקיבא איגר – כפי שנראה גם במכתב שלפנינו.

גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים.