מכירה פומבית 94 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- book (31) Apply book filter
- יד (19) Apply יד filter
- manuscript (19) Apply manuscript filter
- jewish (18) Apply jewish filter
- דפוסי (17) Apply דפוסי filter
- print (17) Apply print filter
- letter (16) Apply letter filter
- שנות (15) Apply שנות filter
- הר (15) Apply הר filter
- ודפוסים (15) Apply ודפוסים filter
- והש (15) Apply והש filter
- ערש (15) Apply ערש filter
- עתיקים (15) Apply עתיקים filter
- earli (15) Apply earli filter
- incunabula (15) Apply incunabula filter
- חסידות (12) Apply חסידות filter
- מכתבים (12) Apply מכתבים filter
- וכתבי (12) Apply וכתבי filter
- וכתבייד (12) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (12) Apply וכתבי-יד filter
- ספרי (11) Apply ספרי filter
- יהודיות (8) Apply יהודיות filter
- קהילות (8) Apply קהילות filter
- art (8) Apply art filter
- communiti (8) Apply communiti filter
- כתבי-יד (7) Apply כתבי-יד filter
- עותקים (7) Apply עותקים filter
- מיוחסים (7) Apply מיוחסים filter
- כתבייד (7) Apply כתבייד filter
- והגהות (7) Apply והגהות filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- chassidut (7) Apply chassidut filter
- gloss (7) Apply gloss filter
- import (7) Apply import filter
- ownership (7) Apply ownership filter
- מחתרות, (6) Apply מחתרות, filter
- מלחמת (6) Apply מלחמת filter
- העצמאות (6) Apply העצמאות filter
- וארץ (6) Apply וארץ filter
- ישראל (6) Apply ישראל filter
- מחתרות (6) Apply מחתרות filter
- independ (6) Apply independ filter
- independence, (6) Apply independence, filter
- isra (6) Apply isra filter
- movement (6) Apply movement filter
- movements, (6) Apply movements, filter
- palestin (6) Apply palestin filter
- underground (6) Apply underground filter
- war (6) Apply war filter
- rabbi (5) Apply rabbi filter
חמישה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, פירוש הרמב"ן, פירוש רבי יצחק אבוהב על פירוש הרמב"ן, חמש מגילות עם תרגום ופירוש רש"י, וסדר ההפטרות לכל השנה. ונציה, דפוס דניאל בומברג, ש"ח 1548.
חומש בפורמט גדול ועב-כרס. מהדורה ראשונה בה נדפס פירושו של רבי יצחק אבוהב יחד עם החומש ופירוש הרמב"ן (הפירוש נדפס לראשונה בפני עצמו בשנת רפ"ה).
קולופון בסוף התורה, דף שמג/2: "ותשלם המלאכה בסוף חדש אדר שנת ש"ח לפ"ק על יד הגבר הוקם על המלאכה קורנילייו אדיל קינד לבית הלוי". בסוף ההפטרות: "ע"י קורנילייו אדיל קינד בבית דניאל בומבירגי".
שער נפרד להפטרות כל השנה כמנהג הספרדים והאשכנזים.
רישום צנזורה בדף האחרון.
שפא, [1]; כו דף. דף שמד לאחר התורה, הוא דף ריק במקור. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים, בהם קרע משוקם בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף (ללא חסרון), וקרעים חסרים קטנים בשולי חלק מהדפים. בדף כה מהספירה השנייה, קרע חסר גדול (עם פגיעה בטקסט), משוקם בהדבקה של דף מעותק אחר, עם קטע הטקסט החסר (ומילוי נייר בשולי הדף). רישומים. כריכת עור חדשה.
שני ספרים מדפוסי שנות הש' בכרך אחד:
1. פירוש מסכת אבות – לחם יהודה, עם הפנים, מאת רבי יהודה בן שמואל לירמה הספרדי. סביונטה, דפוס טוביה פואה, [שי"ד-שט"ו 1554].
כרוך עם:
2. ספר לכל חפץ, תקון שטרות, כדת משה וכהלכה, מאת רבי אליעזר מילי. ונציה, נדפס ע"י דניאל בן קורנילייו אדיל-קינד [בדפוס יוסטיניאן], שי"ב [1552].
המהדורה הראשונה של פירוש לחם יהודה נדפסה ב-1500 עותקים בוונציה שי"ג, אך נשרפה בגזירת שריפת התלמוד בשנת שי"ד; ממהדורה זו נשארו עותקים בודדים.
בהקדמתו למהדורה שלפנינו מספר המחבר שכבר הדפיס את הספר "פעם אחת בויניציאה ובראש שנת כי המר שד"י לי [שי"ד]... ובחדש מרחשון... גזרו בויניציאה ושרפו התלמוד... ובתוכם שרפו כל ספרי שהדפסתי שהיו אלף ות"ק ספרים... ולא נשאר לי מן הדפוס ההוא ולא מן ההעתק אפי' עלה א' [אחד] לזכרון, והוכרחתי לחזור ולכותבו מדעתי כבתחלה, ואחר שכתבתי ממנו שלשה פרקים מצאתי ספר אחד מן הדפוס ביד גוים שלקחו אותו מעל האש וקניתי אותו בדמים יקרים, וראיתי מתוכו שזכני השי"ת ועשיתי השני יותר בשלמות מן הראשון והוספתי בו דרושים הרבה... ואני אגלה לך הדרושי'[ם]..." (ראו עוד: א' יערי, מחקרי ספר, ירושלים, תשי"ח, עמ' 208, 360).
בדף קסג/2 קולופון המחבר (על סיום כתיבת החיבור): "תם ונשלם פי' מסכת אבות... לי הצעיר יהודה יזיי"א [=יראה זרע יאריך ימים אמן] בכמ"ר שמואל לירמ"ה הספרדי זלה"ה ביום ז"ך לחדש חשון שנת ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמר"ה לידו"ד [=שי"ג]".
בתחתית עמוד זה קולופון המדפיס: "נדפס ע"י קורניליו אדיל קינד והוגה ע"י יוסף בכ"מ יעקב שליט הי"ד ז"ל מפדואה, בבית הנדיב כמה"ר טוביה פואה יצ"ו".
בדף האחרון מופיע דגל המדפיס של טוביה פואה: דקל שבענפיו משולב מגן-דוד ושני אריות נשענים מימינו ומשמאלו, נתונים בתוך איור מגן בסגנון הרנסנס, המוקף מסגרת. מעל המסגרת מופיעות המילים "צדיק כתמר יפרח", ומשלושת הצדדים הנותרים האותיות ט' פ' י', ראשי תיבות של "טוביה פואה יצ"ו". ראו: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 20-21, עמ' 133 (הדגל שלפנינו מעט שונה).
המדפיס טוביה בן אליעזר פואה יסד בית דפוס עברי בסביונטה בשנת שי"א, שם הדפיס כ-25 ספרים עד שנת שי"ט.
שני ספרים בכרך אחד. לחם יהודה: קסג, [1] דף. לכל חפץ: [16] דף. 20.5 ס"מ. ספר ראשון במצב טוב-בינוני, ספר שני במצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בשולי חלק מהדפים. הדבקות נייר בשוליים, מעבר לדף השער של הספר הראשון. עקבות רטיבות עם סימני פטריה בחלק מהדפים בספר השני. קרעים חסרים בספר השני, משוקמים בהדבקות נייר (חלקם על הטקסט). רישומים. כריכה חדשה (עם קרע בשדרה).
פירוש התורה מהחכם השלם דון יצחק אברבנאל זצ"ל. ונציה, דפוס זואן בראגדין על ידי נאמן ביתו אשר פרינצו [בבית זואני די גארא], של"ט [1579]. מהדורה ראשונה.
חיבוריו של רבי יצחק אברבנאל על הנביאים נדפסו באיטליה מספר שנים לאחר פטירתו (פיזרו, רע"א, ר"פ), אך חיבורו על התורה נדפס לראשונה רק במהדורה שלפנינו, כחמישים שנה מאוחר יותר.
המהדורה הוגהה בידי רבי שמואל ארקיוולטי, כפי שנזכר בדף השער.
תכג, [2] דף. 28 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים בשולי דף השער וקרע חסר קטן בדף נוסף. חותמות. חתימות צנזורה בדף האחרון. רישומים. כריכה חדשה.
"סדר הזמירות של הגאון מהר"ר שלמה לוריא זצ"ל". לובלין, דפוס קלונימוס בן מרדכי יפה, [שנ"ו 1596]. מהדורה ראשונה.
זמירות לשלוש סעודות שבת ולמוצאי שבת, מאת רבי שלמה לוריא – המהרש"ל, ועם פירוש ממנו.
לפנינו העותק של רבינו ישעיה הלוי הורוויץ בעל השל"ה הקדוש – בראש השער חתימת יד קדשו, שנקצצה בחלקה הגדול בעקבות חיתוך השוליים: "הקונה ספרים מהונו לכבוד קונו ישעי' בן לאא"מ מהר"ר אברהם סג"ל נר"ו הורוויץ". שרידי החתימה הושוו בדקדוק לחתימותיו הידועות ונמצאו תואמים ללא ספק (ראו חתימתו בפנקס קהילת פרנקפורט דמיין, כת"י הספרייה הלאומית 662=24, דף 45ב; צילום חתימתו בקובץ כרם שלמה, שנה ח, קונטרס ט, אב תשמ"ה, עמ' יא; וצילום חתימתו בראש ספר שני לוחות הברית, מהדורת "יד רמה", חיפה, תשנ"ז [שם מופיע נוסח חתימה זהה]. העותק שלפנינו היה שייך בעבר לד"ר ישראל מהלמן, ובהערותיו בעפרון בראש הספר הוא כותב: "קרוב לודאי שהחתימה המסורסת בראש הספר היא של ר' ישעיה הורוויץ – השל"ה").
מעבר לשער רישום בכתב-יד עתיק (מאותה תקופה) של טיוטת פתיחה למכתב: "לאהו' הבחור חשוב כמהור"ר כמר מענדלין יצ"ו איך האב אייר בריב קבלתי [קבלתי את מכתבך]...".
לפנינו העותק השלם היחיד בעולם של סדר הזמירות למהרש"ל (ראו להלן).
העותק שלפנינו כולל גם תגלית חשובה: בזמירות למוצאי שבת, מופיע פיוט על אליהו הנביא, על סדר א"ב. במהדורה הראשונה שלפנינו, ומאז בכל המהדורות שבאו אחריה (עד לימינו), נדפס הפיוט בהשמטת הבית הראשון, כשהוא מתחיל מהבית השני (המתחיל באות ב' – "באתי הנה לספר...").
בעותק שלפנינו הודבקו שתי פיסות נייר בשולי העמוד, עליהן הודפס הבית שנשמט והפירוש שלו. הבית שנשמט מתחיל במילים "אגיל ואשמח בזכרי...". השלמה זו של פיוטו של המהרש"ל אינה ידועה מאף מקור אחר, ולא נדפסה עד ימינו (כך גם במהדורה החדשה של הזמירות, בסוף שו"ת מהרש"ל בהוצאת זכרון אהרן, הסובלת מלבד זאת משיבושים רבים). גם דוידסון לא ידע על השמטה זו (ראו: אוצר השירה והפיוט, א4996; ובחלק ד', ב"תשלום מפתח המקורות", ערך 'סדר הזמירות').
כפי הנראה, נוספה השלמה זו בבית הדפוס, כאשר התברר לאחר ההדפסה שהבית הראשון של השיר נשמט בטעות. בעותק (החסר) שנמצא בספריית הבודליאנה באוקספורד, מופיעה גם כן השלמה זו על פיסת נייר מודבקת, אך היא קצוצה בחציה, ולפנינו כנראה המקור היחיד בעולם להשלמת פיוטו של המהרש"ל עם הפירוש שעליו.
רישום בעלות בדף המגן האחורי: "זה הספר אור יקרות שייך לאדוני זקני... מוהר"ר יהודא ליב היילפרן ובני ישיבה דק"ק פוזנן הנקרא ר' ליבוש פולווער מאכר..." [רבי יהודה ליב היילפרן – מרבני קהילת פוזן, חתום על הסכמת "חכמי בני ישיבה דק"ק פוזנן" לספר ים של שלמה על מסכת גיטין, ברלין תקכ"א].
רבינו ישעיה הלוי הורוויץ (ש"ל-ש"צ), מגדולי גאוני דורו, גדול המקובלים והקדושים בימיו. קדוש וחסיד מפורסם בכל תפוצות ישראל, תלמיד מהרש"ל השני מלובלין (רבי שלמה ר' ליבוש'ס), תלמיד רבי יהושע וולק כהן בעל הסמ"ע, ותלמיד המהר"ם מלובלין. כיהן ברבנות דובנא, אוסטראה, פרנקפורט-דמיין ופראג. בשנת שפ"א עלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון של האשכנזים בירושלים ו"נשיא ארץ ישראל". קברו נמצא בטבריה בחצר קבר הרמב"ם ורבן יוחנן בן זכאי.
נודע שמו בישראל על שם ספרו "שני לוחות הברית" – של"ה, בו מובאים דברי מוסר, הלכה וחכמת הסוד, והוא מכונה בפי כולם בשם "השל"ה הקדוש". רבינו הוא אחד מהשלשה שמכונים בפי העם בשם "הקדוש": האר"י הקדוש, השל"ה הקדוש וה"אור החיים" הקדוש.
ד, [17] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער ופגיעות בטקסט. רישומים בעפרון בפנים הכריכה (של ד"ר ישראל מהלמן). כריכת עור חדשה.
על שנת ההדפסה, ראו: שטיינשניידר, CB, מס' 6950, 19, עמודה 2369.
לפנינו העותק השלם היחיד בעולם. ידוע עותק נוסף בספריית הבודליאנה (אוסף רבי דוד אופנהיים), הכולל [18] דפים בלבד, ראו: שטיינשניידר, שם.
סדר הגדה של פסח, עם פירוש רבי יוסף מפדובה, ועם איורים נאים. ונציה, דפוס זואן דיגרה, שס"ד [1604].
בראש דף השער: "נדפס רביעית לתשוקת ר' שלמה חיים ובנו אברהם [חבר טוב]" (מהדורות קודמות של הגדות שנדפסו למען משפחת חבר טוב הן: ונציה שנ"ט, שס"א, שס"ג).
כל עמודי ההגדה מעוטרים ומאוירים בתחריטי עץ שונים. חלק מן האיורים מלווים בכיתובי הסבר.
מעבר לשער: סדר "קדש ורחץ" עם ביאור קצר באיטלקית, יידיש וספרדית – נדפסו בשלושה טורים, זה לצד זה, באותיות עבריות.
ההגדה מתחילה בסדר בדיקת חמץ. דף [3/א] פותח במילים: "כהא לחמא עניא".
ברכת המזון (כמנהג ספרד) נדפסה בשני הדפים האחרונים, עם דף שער מיוחד.
בעמ' האחרון, לאחר ברכת המזון, נדפס "חדוש ורמז מחדושי האשל הגדול... כמוהר"ר משה אלשיך זצוק"ל, על סדר קדש ורחץ מסודר על הנהגת חיי האדם לעבודתו יתברך" (מתוך ספר "תורת משה" לאלשיך, ונציה, שס"א; קטע זה מופיע גם בהגדה של פסח שנדפסה בוונציה, שס"א, בדפוס זאניטי).
[18] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים חסרים בשני הדפים הראשונים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות באיורים ובטקסט, משוקמים במילוי נייר עם השלמה בצילום. קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות נוספים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בעיטורים במספר דפים. כריכת קרטון עתיקה, פגומה ומנותקת.
בשנים שנ"ט-שס"ה נדפסו בוונציה מספר הגדות הדומות זו לזו בפורמט ובעיצוב הכללי, עם שינויים טיפוגרפיים במסגרות השערים, בצורת האותיות, בעיטורים ובאיורים. ההגדה שלפנינו דומה בעיצובה להגדה שנדפסה בדפוסו של דיגרה בשנת שנ"ט. ראו: י. יודלוב, הגדות של פסח ויניציאה שס"א, שס"ג-שס"ד, עלי ספר, טז, תש"ן, עמ' 140-141.
למיטב ידיעתנו, העותק שלפנינו הוא העותק השלם היחיד בעולם. ידוע עותק נוסף באוסף בית המדרש לרבנים בניו-יורק, בו חסרים שני הדפים האחרונים עם ברכת המזון.
יערי 31; אוצר ההגדות 41.
ספר דבק טוב, ביאור על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי שמעון אושנבורג הלוי. [קראקא, דפוס בני יצחק בן אהרן מפרוסטיץ, שע"ז 1616].
מהדורה נדירה במיוחד. לפנינו עותק שלם, כפי הנראה יחיד בעולם.
בדף כא/2 מופיע איור סולם יעקב, ובדף פב/2 מופיעה מפת ארץ ישראל.
בשולי העמודים הגהות רבות בכתב-יד (רובן קצוצות, חלקן דהויות), בכתיבה אשכנזית אופיינית לתקופה הקרובה להדפסה (המאה ה-17 בקירוב). בדף ו/1 מופיע רישום מאת הכותב: "ביאורי רש"י וגם קצת בפנים אשר קיבלתי מרבותי בפרט ממורי ורבי מהר"ר ליב מפרצוף וגם קצת במעט שיכלי הלא מעט מזער היא ותחי נפשי בהם". רבו זה מוזכר במקומות נוספים בהגהות הכותב. בדף י/1: "ושמעת[י] מר' מור[י] מהר"ר לי[ב]..."; בדף מו/1: "...מרבי מ[--] מהר"ר מפרצו[ף]..."; בדף פז/2: "...מהר"ר [---] מפרצוף...". כפי הנראה הכוונה לעיר פרצוב/פרצ'ב/פארצווי (Parczew, כ-50 ק"מ מלובלין).
בדף עה/1 הגהה הפותחת במילים: "ושמעתי מרבי מהר"ר יואל מקראקא". בשני מקומות מזכיר "ביאור ר' מענדל ז"ל". בהרבה מקומות מופיעות המילים: "שמעתי", "נ"ל" או "נראה לי". בסוף הגהה בדף נב/1: "משלי [---] שכלי".
פט [צ"ל צד] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות ובטקסט במספר דפים, ועם פגיעות משמעותיות בהגהות בכתב-יד. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
בעותק השלם שלפנינו, מופיע בדף האחרון קולופון (מעט מטושטש ופגוע מסימני עש), עם תאריך ברור של גמר הדפסת הספר, הפותר את אי הבהירות שהיתה קיימת בנוגע לשנת הדפוס של מהדורה זו (ראו: י' יודלוב, גנזי ישראל, מס’ 628; מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000300893): "נגמר הספר, הנותן אמרי שפר, בחדש כסליו ביום א' פ' ויצא שע"ז לפ"ק; נדפס בתכלית היופי ע"י הפועלים אהרן בר משה ז"ל; יעקב בר מאיר ז"ל; אברהם בר ישראל ז"ל".
מהדורה נדירה במיוחד. העותק שנרשם במפעל הביבליוגרפיה חסר לאחר דף צב. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע עותק פגום וחסר במספר מקומות. כפי הנראה העותק שלפנינו הוא העותק השלם היחיד בעולם.
ספר אותיות דרבי עקיבא – "מדרשים יפים אף נאים נעימים ומתוקים". [קראקא, ללא שם מדפיס, ש"צ 1630 בערך].
מהדורה נדירה במיוחד; עותק שלם.
שמו של החיבור, "אותיות דרבי עקיבא", נדפס בחלקו התחתון של השער.
מעבר לשער נדפסו לוח "סימני אותיות הספר", על פי סדר האותיות, וכן הקדמה קצרה בה נכתב כי זוהי מהדורתו השלישית של הספר, לאחר מהדורת ונציה ש"ו, וקראקא של"ט – מהדורה מורחבת בה נוספו קטעים חדשים, שעל פיה נדפסה המהדורה שלפנינו (לאמיתו של דבר לפנינו מהדורתו הרביעית של הספר, שנדפס לראשונה בקושטא רע"ה, בקירוב).
ספר אותיות דרבי עקיבא (ידוע גם בשם "אלפא ביתא דרבי עקיבא") הוא מדרש על אותיות האלף בית, המיוחס לתנא רבי עקיבא. בספר נדרשת בפירוט כל אות מאותיות האלף בית. כיום ידועים שני נוסחים עיקריים שונים של המדרש, הנבדלים בתוכנם זה מזה.
כג, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר בשולי מספר דפים (קרע חסר קטן בשולי דף השער עם פגיעה קלה בעיטור מצדו השני של הדף). קרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. סימני עש מעטים, עם פגיעות קלות בטקסט. פגם בהדפסה באחד מהדפים בסוף הספר. חותמת "בית המדרש דק"ק כנסת ישראל". כריכה ישנה, עם פגמים.
בעותק שנרשם במפעל הביבליוגרפיה (ובעותק שמופיע בקטלוג הספרייה הלאומית) כ דף בלבד, וההמשך חסר. לפנינו עותק בן 24 דפים. ידוע לנו על עותק שלם נוסף אחד בלבד, השמור בספרייה המלכותית בקופנהגן (בעותק שבאוסף הבודליאנה חסרים ארבעת הדפים האחרונים, ראו: שטיינשניידר, קטלוג הבודליאנה, מס' 3398, עמודה 519).
מקור:
1. אוסף ספריית בית הדין בלונדון.
2. בית המכירות קסטנבאום, ניו יורק, נובמבר 2000, מס’ 97.
"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, דפוס משה מינדיס קויטיניו, [תס"א 1701]. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
יח, [1], יט-מה דף. 22 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים רבים, בהם כתמים כהים במספר דפים. בלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימונים ורישומים מאוחרים בעט ובעיפרון, בגוף הטקסט ובשוליים, בחלק מהדפים. כריכת קלף עתיקה. בלאי ופגמים בכריכה.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל.
ספר מסילת ישרים, כולל כל עניני מוסר ויראת ה', מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [אמשטרדם], דפוס נפתלי הירץ רופא, [ת"ק 1740]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל, בעת שהותו באמשטרדם (קודם שעלה לארץ ישראל).
רישום בעלות בשער הספר: "קנין כספי יאודא בלא"א מרדכי פינצי יצ"ו, בשנת ובסדר ושמו את שמי על בני יש'ר'א'ל וא'ני א'ברכם לפ"ק [=תק"ג]". בשער ובדפי המגן הקדמי והאחורי רישומי בעלות וחתימות של רבי משה אהרן רחמים פייאצה, מחכמי ליוורנו במחצית השנייה של המאה ה-18, מחבר "אורה ושמחה" - על הלכות פורים: "ספר מסילת ישרים אשר חנן אלודים לעבדו משה אהרן פייאצה נר"ו", "שנת ו'י'ש'י'ר'ו' בדרכי ה' [=תקל"ב]... אשר חנן אלודים לעבדו משה אהרן פייאצה... בליוורנו יעאכי"ר". רישום בכריכה הפנימית הקדמית: "אני משה אהרן קארקשון נר"ו... ליוורנו יע"א".
לפי המקובל, הספר "מסילת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים – עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר[!]. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א, עמ' רמ"ט).
בהקדמת המחבר נתבאר כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר העיקרי ללימוד המוסר.
כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רֶענְדִיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'" ששמע מגדולים, בשם הגר"א, שאמר כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.
גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כיוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש ובראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "...עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מתקו דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייב"י) כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"י, בשם המגיד ממזריטש, שאמר כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות [!], והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
[6], סג דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. השוליים נחתכו באופן עקום. רישומים. חותמות. דף המגן הקדמי מנותק, קרוע וחסר בחלקו. כריכה מקורית, פגומה (חלקה הקדמי מנותק; ללא שדרה).
ספר ראשון לציון, חידושים על הש"ס; על שו"ע יורה דעה ורמב"ם; על חמש מגילות, נביאים וכתובים, מאת הרב הקדוש רבינו חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים". קושטא, דפוס האחים ראובן ונסים [אשכנזי], [תק"י 1750]. מהדורה ראשונה.
בדף [2] איור בית המקדש, והסכמת חכמי ירושלים הכותבים על רבינו האור החיים שעלה ממרוקו לירושלים: "הן כל יקר ראתה עינינו גברא רבא דאתא ממערבא... הוא האור החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק חסידא ופרישא כמהר"ר חיים בן עטר זצ"ל, והארץ האירה מכבודו ותשמח ציון... יתובי יתבינן ברוכי ברכינן ברוך שחלק מחכמתו ליראיו...". בדף [2/ב] הקדמת המוציאים לאור תלמידי ה"אור החיים" חכמי ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים, ובראשם רבי יונה נבון [רבו של החיד"א].
חתימת בעלים בשער: "חנני ד' בזה יחיאל מיכל מפאסוואל". הנגיד רבי יחיאל מיכל מפאסוואל, חותנו של הצדיק הנודע פועל-הישועות הגאון רבי פנחס מיכאל גרויסלייט אב"ד אנטיפאליע, ומניניו של בעל "סדר הדורות".
רישום בראש השער (בכתיבה מרובעת): "שייך להרב הרב הגא"[ון].
[2], קלט דף (ספירת דפים משובשת). 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש עם פגיעה בטקסט. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט (משוקם במילוי נייר). חיתוך דפים עם פגיעות קלות במספר דפים, בגבול הטקסט והכותרות. חותמות עתיקות. כריכה ישנה (לא מקורית).
חומשים שמות-ויקרא, חלק שני ושלישי מחמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י והתרגומים, ועם פירוש "אור החיים", מאת רבינו חיים בן עטר. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא, תקנ"א 1791]. שני כרכים.
שם המדפיס לא נזכר בדף השער שלפנינו, אך הספר נדפס בבית דפוסו של רבי משה שפירא, וכפי הנראה היה הספר הראשון שיצא תחת מכבש דפוסו.
שני כרכים. ספר שמות: ריז, רכא-רכג דף. חסרים 3 דפים: ריח-רכ. ספר ויקרא: ב-קעא דף. חסרים דף השער (הושלם בצילום)ושני הדפים האחרונים. 19 ס"מ בקירוב. כרך שמות במצב בינוני, כרך ויקרא במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב. קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט, בדף השער של הכרך הראשון ובדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר (עם השלמות בצילום בדף השער של כרך שמות). סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. דפים וקונטרסים מנותקים בכרך ויקרא. כריכות עור קדמיות ואחוריות בלבד (ללא שדרות), מנותקות, עם בלאי רב.
ספר "אור החיים" לרבינו חיים בן עטר נערץ מאד ע"י גדולי החסידות, שאמרו עליו כי דרגתו כדרגת ספר הזוהר שבכוחו לטהר את הנשמה. תלמידו החיד"א מביא את המנהג החסידי ללמוד בליל שבת בספרו הקדוש: "ושמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר".
גדולי החסידות הפליגו מאד בקדושתו של מחבר הספר - רבינו האור החיים הקדוש. הבעש"ט אמר עליו כי בכל לילה שומע תורה מפי הקב"ה וכי "היה מיורדי המרכבה וגלוי נשמות ומדריגת רוח הקודש אמיתי", ואמר עוד כי בשעה שעושה עליית נשמה בכל לילה רואה כי מכל הצדיקים רק רבי חיים בן עטר מקדימו בעלייתו למעלה וכמה שמשתדל ומזדרז אינו מצליח להקדימו. מסופר כי ניסיונו של הבעל שם טוב לעלות ארצה היה בשל רצונו לפגוש ברבי חיים בן עטר, שהיה "ניצוץ של משיח", ולהביא על ידי כך את הגאולה.
הדפסת ה"אור החיים" בסלאוויטא על פי הוראת רבי פנחס מקוריץ כסגולה לשמירה
מסופר כי "הרה"ק הרב פנחס מקאריץ זצ"ל... פקד על בניו [=רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, ואחיו רבי יחזקאל שפירא - שהיה מעורב בהקמת הדפוס בסלאוויטא] שידפיסו בכל שנה ספר אור החיים... ואז ינצלו מכל פגע ורע, וכן קיימו את פקודתו, אך לאחר שנתרבו כל כך ספר אור החיים עד שלא נמצא עליו קונים, חדלו מלהדפיסם, ואותה שנה קרה להם המסירה והצרה הידועה" (מגדל עז, עמ' רסח). [כיום ידועות ביבליוגרפית רק שבע מהדורות של חומש "אור החיים" שנדפסו בסלאוויטא בין השנים תקנ"א-תקצ"ב].
מהדורה נדירה. במפעל הביבליוגרפיה נרשם חלק שמות על פי צילום דף שער בלבד של עותק שהופיע במכירה פומבית. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיעים כרך ויקרא, החסר דפים רבים, וכרך דברים.
על בית הדפוס שבסלאוויטא, ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
דבריהם של גדולי ישראל על בית הדפוס ומהדורות התלמוד
גדולי ישראל, מהחסידים ומהמתנגדים, שברוסיה, פולין וליטא, העריכו והוקירו ביותר את רבי משה שפירא ואת מפעלו, וכך כתבו עליו:
"אלמלא הוא ח"ו הי' משתכח התורה מישראל" (רבי אברהם אבלי פאסוועלער במכתבו השני שנדפס בתחילת מסכת עירובין, סלאוויטא תקצ"ו); "המה העמידו דגל התורה הקדושה במדינתנו ע"י מכבש הדפוס שלהם" (רבי חיים כהן רפפורט אב"ד אוסטרהא, שם); "הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים" (האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, שם); "... היה העולם שמם מתורה, וגם ספרי קודש, ספרי ש"ס, לא היו נמצאים בעולם כלל, כי אם אצל יחידי סגולה גבירים מפורסמים. ואפילו בבתי המדרש מעיירות גדולות לא נמצא ש"ס שלם... וכשיסד רבינו הקדוש [רבי חיים מוואלוז'ין] את הישיבה [ישיבת וואלוז'ין שנוסדה בשנת תקס"ג], נתבקשו גמרות הרבה, והוצרכו לשלוח לעיירות גדולות ולקבץ גמרות לצורך בני הישיבה. וכראות הרב הגאון דסלאוויטא נשמתו עדן שהש"סין נצרכים בעולם, הדפיס כמה מאות ש"סין גדולים וקטנים, ומחמת שהיו חביבים בעולם נתפזרו בכל העולם" (רבי משה שמואל שמקלר [שפירא] בספרו "תולדות רבנו חיים מוואלוז'ין", מהדורת ירושלים תשס"ג, עמ' 26-27).
סדור "סדר עבודה ומורה דרך" כמנהג ספרד (חסידי), חלק ראשון, לחול ולשבת, וחלק שני, לראשי חדשים ולמועדים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"ג 1823]. שני חלקים בכרך אחד.
סידור בנוסח ספרד (חסידי), עם הוספות רבות, בהן פירוש וכוונות "פשטיות", הנהגות, הלכות, דברי מוסר והתעוררות. לפרקי אבות נדפס פירוש מיוחד בשם "עקבי הצאן", המלוקט מספרי חסידות רבים, ביניהם ספר תולדות יעקב יוסף, ספר אור המאיר, ספר נועם אלימלך, ספר קדושת הלוי, ספר מאור עינים, ועוד. הסדור נערך בידי רבי אהרן הלוי ממיכאלישוק (שערך גם את סדור "תפילת נהורא").
דף שער נפרד לחלק השני. בעותק שלפנינו חסרים דפים רבים בחלק השני.
חלק מהמילים בדף השער של החלק הראשון נדפסו בדיו אדומה.
נדפס על פי המהדורה הראשונה של הסדור (סלאוויטא תקפ"א).
בדפים קסב/2-קסד/1 לוח לקביעות החדשים ולוח המולדות לשנים תקפ"ג-תקפ"ו.
חתימה בדף השער: "הצעיר אסף בכ"ר יחזקאל...". חותמת מעבר לשער: "אסף בכ"ר יחזקאל מזרחי".
עותק חסר ופגום. שני חלקים. חלק ראשון: א-ה, ז-יד, יז-מט, נב, נד-נה, נז-קיז, קכ-קפד, קצז-רי דף. חלק שני: [1], ריב-רמב, שכד-שכו דף. חסרים 104 דפים בסך הכול: דפים ו, נ-נא, נג, נו, קיח-קיט, קפה-קצו בחלק הראשון, ודפים רמג-שכג, שכז-של בחלק השני. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי רב וקמטים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכת עור עתיקה, בלויה ופגומה, מנותקת.
למידע נוסף על הסידור, ראו: י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 223 (גם עותק מהלמן איננו שלם).
על בית הדפוס שבסלאוויטא, ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
דבריהם של גדולי ישראל על בית הדפוס ומהדורות התלמוד
גדולי ישראל, מהחסידים ומהמתנגדים, שברוסיה, פולין וליטא, העריכו והוקירו ביותר את רבי משה שפירא ואת מפעלו, וכך כתבו עליו:
"אלמלא הוא ח"ו הי' משתכח התורה מישראל" (רבי אברהם אבלי פאסוועלער במכתבו השני שנדפס בתחילת מסכת עירובין, סלאוויטא תקצ"ו); "המה העמידו דגל התורה הקדושה במדינתנו ע"י מכבש הדפוס שלהם" (רבי חיים כהן רפפורט אב"ד אוסטרהא, שם); "הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים" (האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, שם); "... היה העולם שמם מתורה, וגם ספרי קודש, ספרי ש"ס, לא היו נמצאים בעולם כלל, כי אם אצל יחידי סגולה גבירים מפורסמים. ואפילו בבתי המדרש מעיירות גדולות לא נמצא ש"ס שלם... וכשיסד רבינו הקדוש [רבי חיים מוואלוז'ין] את הישיבה [ישיבת וואלוז'ין שנוסדה בשנת תקס"ג], נתבקשו גמרות הרבה, והוצרכו לשלוח לעיירות גדולות ולקבץ גמרות לצורך בני הישיבה. וכראות הרב הגאון דסלאוויטא נשמתו עדן שהש"סין נצרכים בעולם, הדפיס כמה מאות ש"סין גדולים וקטנים, ומחמת שהיו חביבים בעולם נתפזרו בכל העולם" (רבי משה שמואל שמקלר [שפירא] בספרו "תולדות רבנו חיים מוואלוז'ין", מהדורת ירושלים תשס"ג, עמ' 26-27).