ארבע מהדורות של ספר דרכי צדק, הנהגות על-פי תורת החסידות, מאת רבי זכריה מנדל מירוסלב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק:
• דף השער של ספר דרכי צדק. לבוב, דפוס יהודית אשת ר' צבי הירש [רוזאניס], תקנ"ו [1796]. מהדורה ראשונה.
• ספר דרכי צדק. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, תק"צ 1830, בערך]. עותק חסר מספר דפים. דף השער חסר (באותה שנה יצאה מהדורה נוספת, מהדורת זיוף של המהדורה הראשונה, בה פרט השנה המופיע בשער ופרטי הדפוסת נלקחו מהמהדורה הראשונה; בעותק שלפנינו הושלם דף השער בצילום ממהדורה זו).
• ספר דרכי צדק. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל [לעבענזאהן], תר"ד 1844.
• ספר דרכי צדק. לבוב, דפוס Feige Grohssmann, תר"י 1850.
• ספר דרכי צדק. פיעטרקוב, דפוס בנימין ליבעסקינד, [תרפ"ז 1927?].

4 ספרים + [1] דף שער. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

המחבר, רבי זכריה מנדל מירוסלב (נפטר בין תקמ"ח לתקנ"ו, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקכד-תקכה), תלמידו הגדול של רבי אלימלך מליז'נסק. היה בן אחותם של האחים הקדושים רבי פנחס הורוויץ בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג, וקיבל בחסידות גם מרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. תחילה שימש כרב בירוסלב, אך לאחר מכן פרש מהרבנות והקדיש את מרצו להפצת החסידות. רבו המובהק היה רבי אלימלך מליז'נסק, והוא היה מהמביאים לדפוס את ספרו "נועם אלימלך" (יחד עם בני המחבר). בסוף ספר "נועם אלימלך", בחלק המכונה "אגרת הקודש", נדפסה אגרת מיוחדת של רבי זכריה מנדל, ובה הוא עונה לאחד מקרוביו שטען נגד הצטרפותו לחסידות. בתשובתו מאריך רבי זכריה מנדל לתאר את גדולתם של צדיקי החסידות ואת דרכי פרישותם והנהגתם. בין היתר הוא מזכיר באגרתו את דודו רבי שמעלקא מניקלשבורג, שהצטרף אף הוא למחנה החסידי: "כי נתגדלתי ונתרבתי אצל כבוד דודי הרב הגאון החסיד הגדול איש אלקים מופת הדור רבן של כל בני הגולה ה"ה אב"ד דק"ק ניקלשפורג הביר'[ה] והמדינה יצ"ו ידעתיו שכל הנהגותיו היו כך ומוטל עלי לילך בעקבותיו הטהורי'[ם]...". ספרו "דרכי צדק" נכתב עוד בחיי רבו, רבי אלימלך מליז'נסק, והוא מזכירו בכינוי "מ"ו" [=מורי ורבי].