מכתב מטעם גבאי ישיבת "בית יעקב" בוואלאווע, עם מכתב ראש הישיבה האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "תהלות אהרן". וואלאווע (רוסיה הקרפטית), "ועש"ק לס' בהב"ח" [ו' ערב שבת קודש בהר-בחוקותי, כ"ג אייר] תרצ"ט 12 במאי 1939.
דף כתוב משני צדיו, על נייר מכתבים רשמי של "ישיבת בית יעקב דק"ק וואלאווע", חתום בחותמת רשמית של הישיבה, ובחתימות ה"גבאים דחברת מזונות": "יחיאל בוימגארטען" ו"הק' אהרן דוד---", וה"גבאים דחברת בחורים": "אברהם שלו' שאכטער" ו"הק' חיים צבי בעק".
בסוף העמוד השני, מכתב (שבע שורות) בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה ורב העיר, "הק' אהרן טייטלבוים אב"ד הק"ק ותופס ישיבה וואלאווע יע"א" (בשולי הדף כתובת האדמו"ר באותיות לועזיות).
בקשת עזרה וסיוע לתלמידי הישיבה, "אשר הוגים בתורת ד' באמונה ומתנהגים בדרכי התורה ויראה", שנשלחה אל מנהלי "חברה תומכי תורה" בניו יורק: נשיא החברה הרב ד"ר אליהו (לאו) יונג [רב בית הכנסת במנהטן ה"מרכז היהודי" (The Jewish Center)] ומזכיר החברה רבי אברהם צבי פרידמן.
הכותבים מתארים את המצב הכלכלי החמור אליה נקלעה הישיבה בעקבות המרד שהתחולל ברוסיה הקרפטית בחורף 1939: "לגודל השערוריה אשר אפפונו בחורף העל"ט כאשר היינו תחת ממשלת טשעכא-סלאוואקייא, והי' אז כהמהפכה מיום אל יום, אז חדל אורח ודרך, ונתיבותיה שוממין מלשלוח לקבל תמיכה בגבולינו [...] פרנסת בנ"י ועסקים נתמעטו ונהרסו יסודותיה הקודמים [...] כשל כח הסבל גודל משא של הצטרכות חבורתינו, ומורא עלה על ראשינו לבל נהיה נאלצים לבטל את ישיבתינו [...] מאוד יש לחוס על בי' מדרשא 'בית יעקב' אשר יסודותי' עומדים קרוב לשבעים שנה בבערבעשט ופק"ק וואלאווע [...]".

במכתבו של ראש הישיבה האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים מוואלאווע, שנכתב בשולי המכתב של הגבאים, הוא מצטרף לבקשה וכותב: "גם אנכי באתי להגיד איזה פסוקי דרחמי עבור הני צאן קדשים, תלמידים בחורי חמד, לגמול נא טוב וחסד עמהם להחזיקם, שיופק מטרתם ומטרת אבותיהם יראי ד' לגדלם לתויר"ש [לתורה ויראת שמים]. זכות המצו' יגן עליכם ועלינו בנ"י להגאל גאולת עולם בבא"ס [במהרה בימינו אמן סלה]. ממני הדורש שלומם וטובתם ומברכם בחיי אריכא וסיעתא דשמיא להיטיב לבנ"י בצדקת ד' לטובת נפשות בנ"י לנצח – הק' אהרן טייטלבוים אב"ד הק"ק ותופס ישיבה וואלאווע יע"א".

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "תהלות אהרן" (תרמ"א-נספה בשואה, תש"ד), צעיר בניו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. היה חותנו של האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. בשנת תרס"ה התמנה לראב"ד בוואלאווע, וניהל בה ישיבה חשובה לבחורים צעירים. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד, עלה לכהן על מקומו ברבנות וואלאווע. בשנת תש"א, לאחר פטירת אחיו הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים (בשנת תרצ"ח), התמנה על מקומו ברבנות נירבאטור. הנהיג את עדתו במשך ארבעים שנה ועמד כחומה בצורה בפני רעיונות ההשכלה והציונות. היה מתנגד חריף ל"אגודת ישראל".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צדיו. 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט; קרע לאורך קו הקפל, מחוזק בדבק סלוטייפ.
על הישיבה בוואלאווע, ראה בספר "ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן", חלק ב, עמ' 309-311. שם מופיע מכתב נוסף מהאדמו"ר ר' אהרן מוואלאווע, מחודש סיון תרצ"ט, בו הוא מכחיש את השמועות שהגיעו לארה"ב, על סגירתם של כל הישיבות בקרפטורוס ובמרמרוש.