שיחת חולין, איינע פון די געשיכטען – מעשייה מאת משה ברודרזון, עם איורים ועיטורים מעשה ידי אליעזר (אל) ליסיצקי. מוסקבה, הוצאת Наше Искусство [Nashe Iskustvo ("אמנותנו"); שמה הראשון של קבוצת האמנים Шомир ("שמיר")], 1917. מהדורה ראשונה; מעוצבת כמגילה. יידיש (עם קולופון ברוסית).
"שיחת חולין" (או "אגדת פראג") נכתב כעיבוד מודרניסטי לסיפור הפולקלור "מעשה ירושלמי", סיפור נישואיהם של ר' יונה היהודי ובתו של מלך השדים אשמדאי, שמקום התרחשותו הועתק לגטו היהודי של פראג. עיצובו של הספר – עבודתו המשמעותית הראשונה של ליסיצקי בתחום הספר המאויר – נעשה ברוח המגילה היהודית המאוירת, תוך שילוב אלמנטים מודרניסטיים. הטקסט נכתב כולו בידי סופר סת"ם, באותיות עבריות מרובעות, וסביבו, בכל עמוד ועמוד, הוסיף ליסיצקי איורים ועיטורים עשירים – דמויות, בעלי חיים ומבנים ארכיטקטוניים, במתכונת המזכירה מגילות אסתר. באיור שבעמוד השער נראות שלוש דמויות המייצגות את יוצרי המגילה – ליסיצקי, ברודרזון וסופר הסת"ם, ודמות רביעית, קטנה, המייצגת את גיבור הסיפור – יהודי הנישא מעלה בטופרי ציפור.
"שיחת חולין" נדפס במהדורה מצומצמת של 110 עותקים. מרבית העותקים נכרכו כספר, ומקצתם (על-פי עלון שפרסמה הוצאת "שמיר" – 20 עותקים בלבד) נכרכו לצורת מגילה והושמו בתוך נרתיקי עץ. מרבית עותקי המגילה הידועים מוספרו ונצבעו ביד. העותק שלפנינו אינו צבוע ואינו ממוספר.
משה ברודרזון (1890-1956), משורר, מחזאי ומייסדן של כמה קבוצות אמנים חשובות במזרח אירופה: הקבוצה האוונגרדית "יונג-יידיש", תיאטרון "אררט" בלודז' וכן תיאטרון הבובות הראשון ביידיש – "חד גדיא". בשנת 1916 היה ממייסדי קבוצת האמנים "החוג לאסתטיקה יהודית" – "שמיר" (בעל חיים אגדי, דמוי תולעת, המסוגל לבקע כל חומר; על פי המסורת שימש לחיתוך אבני החושן ואבני בית המקדש). בראש הקבוצה עמד הנדבן ואספן האמנות יעקב קגן-שבשאי, ובין חבריה נמנו אליעזר ליסיצקי, יששכר בר ריבק, פולינה חנטוב ואברהם אפרוס. "שיחת חולין" היה ההוצאה הראשונה של הקבוצה. יצירתו של ברודרזון כוללת מגוון שירים ומחזות, שרבים מהם הוקדשו לנושאים יהודיים. בין היתר, חיבר את מילות האופרה היידיש הראשונה שהועלתה על במות פולין – "דוד און בת-שבע", ואת הפואמה החשובה "י", העוסקת באסון המתרגש על יהדות אירופה. רבים מספריו הציגו שיתופי פעולה עם אמנים יהודיים אחרים – מעצבים, ציירים וצלמים, שעבודתם המשותפת הולידה שורת ספרים מאוירים ומעוצבים בסגנונות שונים.
לצד היצירה "חג גדיה" (ראו פריט הבא), נחשבת "שיחת חולין" לאחת הדוגמאות המרהיבות של הספר היהודי המאויר במאה העשרים.

[17] עמ' (שער, חמישה עשר עמודי טקסט וקולופון), מודבקים זה לזה. המגילה כולה מוצמדת לבד פשתן. גובה: 21.5 ס"מ. אורך (המגילה כולה): 383 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. העמוד הראשון (שער) חתוך בשוליו, על גבול האיור (עם פגיעה קלה באיור). כתמים (חלקם כהים). קמטים. מספר קרעים קלים.
ללא נרתיק העץ המקורי (מצורף נרתיק עץ אחר).

ספרות: Alexander Kantsedikas, El Lissitzky, the Jewish Period. London:

Unicorn, 2017.

ראו גם:
• Tradition and Revolution, The Jewish Renaissance in Russian Avant-Garde Art 1912-1928, פריט מס' 72.
• The Russian Avant-Garde Book 1910-1934 (הוצאת MoMA), פריט מס' 155.
• Index of Jewish Art, Gross Family Collection, Jerusalem, Centre of Jewish Art, 1985, Part One: Objects, pp. 723-767.
המגילה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 248530.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 082.011.001.