כתב-יד, ספר אוצרות חיים, תורת האר"י מפי רבי חיים ויטאל, בעריכה "מערבית", עם הגהות שלא נדפסו מאת מקובלי מרוקו. מראכש (מרוקו), [תקי"ב 1752].
שער מאויר ומעוטר בצבע (שער ארכיטקטוני, בעל קשת פרסה, עם עיטורים פרחוניים וגיאומטריים, בסגנון האדריכלות במרוקו). כתיבה ספרדית-מערבית נאה, עם הגהות רבות בשולי הדפים, מכותבים שונים. בכותרות רוב העמודים נכתב: "ליקבה"ו בדחילו וברחימו", "ליקבה"ו", "ליקבה"ו ס' א"ח להאר"י זלה"ה", וכדומה. בשער נכתב שם הסופר רבי אהרן בן רבי אברהם קורקוס. בקולופון הסיום (דף רלד2) מופיע תאריך סיום הכתיבה ביום חמישי ה' סיון תקי"ב [ערב חג השבועות], עם חתימה מסולסלת שלו: "ותהי השלמת הספר הנכבד הזה יום חמישי חמשה ימים לחודש סיון המכובד שנת ונתתי גשמיכם בעת"ם [=תקי"ב] הצעיר ע"ה... אהרן ןן' אברהם קורקוס נר"ו ס"ט".
הכותב שילב בתוך "חלונות" הגהות ממקובלי מרוקו, ובשולי הדפים נוספו הגהות רבות, בכתיבות שונות. בדפים האחרונים מספר עמודים מכותבים שונים, עם הגהות נוספות. חלק מההגהות הן העתקה של הגהות רבי אברהם אזולאי ורבי אברהם בן מוסא ומקובלים אחרים ממרוקו (ראו להלן).
ספר אוצרות חיים נערך ע"י רבי יעקב צמח ובו סדר האצילות כפי ששמע רבי חיים ויטאל מרבו האריז"ל. מאחר שהספר אינו כולל את סדר האצילות בשלמותו – ערכוהו מחדש המקובלים במרוקו ושילבו בו מספר שערים מספר מבוא שערים. לפנינו כתב-היד של החיבור בעריכה "מערבית" – הכוללת שילוב של ספר אוצרות חיים עם חלקים ממבוא שערים. נוסח זה מצוי רק בכתבי-יד שנעתקו בצפון אפריקה והוא נדפס לראשונה בליוורנו בשנת הדר"ת.
בגליונות כתב-היד שלפנינו נכתבו הגהות גדולי המקובלים במרוקו בשנות הת', רבי אברהם אזולאי (נפטר תק"א) – שהיה מרבותיו של רבי שלום בוזאגלו בעל "מקדש מלך" על הזוהר, ורבי אברהם אבן מוסא (נפטר תצ"ג) – תלמידו של רבי יעקב מאראג'י. הגהותיהם חתומות לרוב בראשי התיבות "א"א" [אברהם אזולאי] ו"אב"מ" [אברהם בן מוסא]. חלק מן ההגהות שולבו על ידי הסופר ב"חלונות" שבתוך הטקסט, וחלקן נוספו מאוחר יותר בשולי הגליונות ובדפים שבסוף הספר, בכתיבה אחרת [כנראה נעתקו ממקור אחר]. באחד הדפים האחרונים, נוסף עמוד שכותרתו: "הגהות חדשים מקרוב באו להרא"א זלה"ה".
החיד"א מספר על רבי אברהם אבן מוסא (שם הגדולים, בערכו) שהיה מתווכח "בקבלה עם הרב החסיד מהר"א אזולאי של מרוויקיס כנראה מהגהותיהם בספר אוצרות חיים". מדבריו נראה שהויכוח ביניהם ניכר בהגהותיהם של השניים. ואמנם, חלק מהגהותיהם נדפסו במהדורת ליוורנו הנזכרת, אך בהגהות הנדפסות לא ניכר שיש ביניהם ויכוח. לעומת זאת, בגנזי מאיר בניהו נמצא קונטרס שלם שבו הועתקו הגהות רבי אברהם אזולאי ורבי אברהם אבן מוסא. הגהות אלה הועתקו בנפרד – לא על גליונות ספר אוצרות חיים, שם מופיעות הגהות שלא נדפסו בדפוס ליוורנו, ואכן בהן מופיעים ויכוחים ומחלוקות בין שני החכמים (ראו: מ' בניהו, רבי אברהם אבן מוסא ובנו רבי משה: מראשי המדברים בקבלת האר"י בצפון אפריקה, מיכאל ה, תל אביב תשל"ח, עמ' כב-כד). חלק מהגהות אלה נדפסו קודם למהדורת ליוורנו תר"ד כקונטרס עצמאי בתוך הספר מקום בינה, שאלוניקי תקע"ג, אך גם שם לא נדפסו ההגהות בשלמותן.
בכתב-היד שלפנינו מופיעות גם הגהות ממקובלים נוספים, כגון הגהות בשם רבי יעקב פינטו (לעתים בכינוי: הרי"ף), ובשם רבי אברהם ן' יעקב פינטו.
בנוסף, מופיעות בשולי הדפים עשרות הגהות מאת רבי יוסף אלכסולי, החותם בדרך כלל בראשי התיבות "יוא"ל". בדפים שבסוף הספר הגהות נוספות ממנו, שלוש מהן חתומות בשמו המלא: "יוסף אלכסולי", "יוסף בן לאדוני אבי יהודה אלכסולי". הגהות אלו מופיעות בשתי כתיבות, אחת נאה ומסודרת, והשניה בכתיבה גסה ומפוזרת. יתכן שאחת מהן היא בכתיבה אוטוגרפית של המחבר.
לא ידועים לנו פרטים על המקובל רבי יוסף ב"ר יהודה אלכסולי – יוא"ל, החתום על הגהות רבות בכתב-היד שלפנינו. כפי הנראה היה אחד ממקובלי מראכש. יתכן שהוא הדיין "כהר"י אלכסולי ז"ל" הנזכר בתשובת רבי אברהם קורייאט, בשו"ת זכות אבות, סימן כ' (רבי אברהם קורייאט מטיטואן נפטר בחשון תקס"ו 1805, ומהתשובה הנ"ל נראה כי הר"י אלכסולי הנזכר, היה מהדור שלפניו).
למיטב ידיעתנו, הגהות רבי יוסף אלכסולי שבכתב-היד שלפנינו, לא נדפסו, וכנראה גם אינן מופיעות בכתבי-יד אחרים של הספר "אוצרות חיים". כפי הנראה, גם הגהות נוספות ממקובלי מרוקו המופיעות לפנינו טרם נדפסו.
בדף קלה1 חותמת רבי חיים דוד סירירו ראב"ד פאס.

[1], רלד; [5] דף. 21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש. בדפים קנז-רלג קרעים חסרים גדולים ופגמים עקב חריכת הדיו, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה, עליה הודבקו חלקים מהכריכה המקורית.

ספרות: שלום צבר, Sephardi Elements in North African Hebrew Manuscript Decoration. בתוך: Jewish Art, vol. 18 (1992), עמ' 168-191.
תערוכה: Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492-1992", 1990-1992. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 296, מס' 398.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.017.