כתב-יד, תאג' (כתר) – תורה, עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה ומסורה גדולה – חומש בראשית וחומש שמות (עד אמצע פרשת ויקהל). [תימן, שנות הר', המאה ה-15/16 בקירוב].
כתיבה נאה במיוחד, בדיו שחורה, עם עיטורים צבעוניים. כתב-יד מרשים, שמהווה דוגמה טיפוסית לאמנות כתיבת ספרי התאג' בתימן במאות ה-15 וה-16 (ראו להלן הפניות לכתבי-יד מקבילים).
בעמוד הראשון שער מעוטר במסגרת מסורגת, צבועה לסירוגין באדום, במרכזה נכתב הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעק'[ב]", וראשי תיבות של הפסוק "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ": "עז' מ' י' ע' ש' וארץ". אותיות השער נכתבו חלולות בכתיבה קליגרפית, ומולאו לסירוגין בצבע אדום ובצבע נוסף (שדהה). שימוש באותיות מעוטרות אלו, מופיע גם לאורך כתב-היד, במקומות שונים, כגון בשורות סיכום וסימן מספר הפסוקים, המופיעות בסופי הפרשות.
פסוקי התורה נכתבו בכתיבה מרובעת, עם ניקוד וטעמים. במספר מקומות מופיעות אותיות פ' לפופות. בשולי הטקסט המקראי מופיעה המסורה בקצרה ("מסורה קטנה") ובשוליים, משלושה צדדים, נכתבה ה"מסורה גדולה", במיקרוגרפיה, בצורת זיגזג. במספר מקומות נכתבו סימוני הפרשיות (אות פ' המסמנת פרשה פתוחה, ואות ס' המסמנת פרשה סתומה), באותיות קליגרפיות חלולות, עם מילוי בצבע ולעתים בתוספת קישוט פרחוני שנעשה באותה טכניקה. בטכניקה זו נכתבו (על פי רוב בשוליים) גם סימוני העליות לתורה בשבתות (ממוספרות באותיות א-ז), ונוספו קישוטים נאים לסימון ההתחלה והסיום של קריאות מיוחדות (בחגים ומועדים).
בסוף ספר בראשית קישוט סיום מלבני, מעוטר באופן שבו עוטר השער, ובתוכו נרשם "סכום הפסוקים שלספר זה...". שירת הים נכתבה ב"אריח על גבי לבנה", עם עיטורים בצבע אדום ברווחים.
רוב הטקסט של החומשים נמצא לפנינו בשלמותו, וחסרים בו רק מספר דפים בסופו (כתב-היד מסתיים באמצע פרשת ויקהל, וחסרה גם פרשת פקודי), וכן חסר דף אחד באמצע פרשת ויחי (פרק מט, פסוקים ח-כח). פגיעות במספר מקומות בטקסט ה"מסורה גדולה" שבשולי הדפים.

[149] דף (דף [149] נכרך שלא במקומו, והוא המשך לדף [146]). 24-25 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. השוליים קצוצים בדפים רבים, לעתים עם פגיעה בטקסט המסורה. קרעים חסרים בחלק מהדפים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט. בשער ובדף [2], קרעים חסרים גדולים עם פגיעה משמעותית בטקסט. כריכה חדשה.

שני כתבי יד מקבילים לכתב-היד שלפנינו, הכתובים ומעוטרים באופן דומה, הם: כתב-יד ששון 330-331 (אוהל דוד, א, עמ' 24), שהוצג במכירת סותבי'ס ניו יורק (Sassoon: A Golden Legacy), דצמבר 2020, פריט 56 – שני כרכים הכוללים את חמשת החומשים; וכתב-יד ספרית בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), י Ms. 5594, המכיל את החומשים ויקרא-דברים (קטלוג ברומר, ז, רשומה 1938). יתכן שכתב-יד בהמ"ל הוא חלקו השני של כתב-היד שלפנינו. יתכן שגם כתב-יד ששון נכתב על ידי אותו סופר. לכתב-יד דומה נוסף (בראשית ושמות) ראו: בנימין ריצ'לר, כתבי-היד העבריים בספריית קרן ולמדונה, תל אביב 1998, מס' 7, עמ' 9-12.
תערוכה: Reise an kein Ende der Welt – Journey to No End of the World (אוצרת: Felicitas Heimann-Jelinek), המוזיאון היהודי של וינה, 2001. ראו קטלוג התערוכה, עמ' 50-51.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 011.054.YM.