"גליון-חתימה לטובת הקרן הקימת לישראל במקום כרטיס-ברכה לראש השנה". הוצאת ההסדרות הציונית בחרבין, 1918 (הטופס מתוארך בכתב-יד). עברית ורוסית.
טופס התרמה דו-לשוני, מודפס משני צדדיו. בראש הטופס ברכת שנה טובה, והסבר בדבר תכליתו: להוות תחליף לכרטיס ברכה לראש השנה. בהמשך הטופס, רשימה בת ארבעה סעיפים המפרטת עבור התורם הפוטנציאלי את מטרות הקרן הקיימת לישראל, וטבלה המיודעת לרישום שמו של התורם ("המנדב") וסכום התרומה. חתום בחותמת-דיו: "הועד העירוני של בחרבין – האגודה הציונית".
34.5X22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימן קיפול.

יהדות חרבין
כבר בראשית המאה ה-20, כאשר הפכה חרבין למרכז מנהלי היושב על מסילת הברזל המובילה מרוסיה לסין, החלו יהודים מרוסיה להגר אל העיר, ובשנת 1908 כבר ישבו בה כ-8000 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ומהפכת אוקטובר גבר זרם הפליטים מרוסיה, ובראשית שנות ה-30, בשיא גודלה, מנתה הקהילה כ-15,000 איש. הקהילה ניהלה בתי ספר, בית חולים, בית אבות, וספרייה, וכן העניקה סיוע מאורגן לפליטים. בשנים אלו היו בעיר עשרות חברות בבעלות יהודית, והקהילה שגשגה גם כמרכז תרבות יהודית; יצאו בה עיתונים, הועלו הצגות, פעלו בה ארגונים ציוניים – מכבי, בית"ר, קרן היסוד והקרן הקיימת – ובשנת 1927 נערך בה הכנס הראשון של ציוני המזרח הרחוק. עם תום הכיבוש הרוסי בשנת 1928 פרץ משבר כלכלי בעיר, ובמקביל חל מפנה לרעה במצב היהודים בעיר. תחת השלטון היפני, שהחל ב-1931 ונמשך עד תום מלחמת העולם השנייה, נרדפה הקהילה היהודית והוצרו צעדיה. לאחר המלחמה החל זרם הגירה מן העיר, בסופו חדלו להתקיים בה חיים יהודיים.

מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.

אוסף פריטי הישראליאנה שהותיר ד"ר חיים גרוסמן (1951-2019) יוצא דופן בהיקפו, באיכותו ובעושרו. גרוסמן, איש חינוך, היסטוריון וחוקר פולקלור, היה אספן מעמיק ובקי, דקדקן ושיטתי, וידענותו הרבה בשדה התרבות החומרית הארץ-ישראלית והישראלית הניחה מצע לאוסף נפלא של חפצי יום-יום, מועד וחג – החל באפמריים, בזניחים ובנפוצים וכלה ביחידאיים ובנדירים.
אוסף ה"שנות טובות" העצום שהותיר גרוסמן – חלק הארי שלו מוצע במכירה זו – מונה עשרות אלפי גלויות, איגרות, כרטיסים ופריטי נייר אחרים שנוצרו ונשלחו מדי שנה בשנה בתפוצות ישראל: במערב אירופה ובמזרחה, בארץ ישראל, בעיראק, באיראן ובצפון אפריקה, בצפון יבשת אמריקה ובדרומה, כחלק ממסורת שליחת ברכות לשנה החדשה. ראשיתו של האוסף באמצע המאה ה-19 ופריטיו המאוחרים נוצרו בשלהי המאה ה-20. באוסף גלויות ואיגרות נאות ונדירות, מוקדמות ויחידאיות, ולצידן גלויות ואיגרות נפוצות שנדפסו ברבבותיהן, בווריאציות חוזרות ונשנות ובאיכויות משתנות, לפי מידת שכלולה של תעשיית הדפוס המקומית.
אהבתו העצומה של האספן לאוספו ניכרת בריבוי הפריטים, בעושרם הפלסטי, החזותי והתוכני, ובסיווגם המדוקדק והמצטלב על פי תקופה, מוצא, נושא, טכניקה וחומר – "זהבים" ותבליטים, "פרסים", נייר תחרה ודיו זהובה, דפוס ליתוגרפי וכרטיסי צלולואיד, עיטורי פלסטיק, בד ומתכת; ברכות ביידיש, בעברית, באנגלית, ברוסית, בצרפתית, בפולנית, בגרמנית; ילדים, מלאכים, משפחות, חיות מחמד, מהגרים, נוסעים ואנשי מקצוע; צילומי דיוקן ותצלומים משועתקים וצבועים; לאום, יהדות, ציונות, מדינה, צבא; טקס ויום-יום; כל "שנה טובה" שהיא, בכל גרסה שהיא, מצאה את מקומה באוספו של גרוסמן וזכתה לכבוד כעדות היסטורית וכאוצר לדורות.