חמשה ספרים מספרי הגאון רבי אלעזר לעוו, בעל ה"שמן רוקח". שניים מהם ממהדורות ראשונות:
* שערי חכמה, ש"ב שמעתתא בעניינים שונים. פראג, Franz Gerzabek, תקס"ז [1807]. מהדורה ראשונה. הגהות ספורות בכתב-יד, רישום קצוץ בכתב-יד בדף השער: "זה הספר שייך לי לשמי הק' שלמה [--???]", וחותמות רבות.
* שערי חכמה, מהדורא בתרא. ס. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, [תרס"ז] 1907. מהדורה שניה. יתכן וחסר אחד מדפי הפרנומרנטן בסוף הספר.
* שאלות ותשובות שמן רוקח, חלק ראשון. ס.-וואראהל, דפוס יעקב ווידער, תרס"ט [1909]. מהדורה שניה. חותמת בדף השער: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה].
* סמא דחיי, דרשות בעניינים שונים. ס. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, תרס"ו 1905. מהדורה שניה. חסרים דף נט ו-[6] דף בסוף הספר.
* ספר מנחת ערב, דרשות בעניינים שונים. קאששא-, דפוס L. Wiesenberg, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. ואריאנט. הדפסת הספר החלה בקאששא, שם נדפסו רק ארבעת הדפים הראשונים. ההמשך נדפס באותה שנה בטאלשווא. בחלק מן העותקים שנדפסו בטאלשווא צורפו הדפים הראשונים שנדפסו בקאששא (כמו העותק שלפנינו), ובחלקם הודפס השער והדפים הראשונים שנית בטאלשווא (בהשמטת חלק מההסכמות).

הגאון רבי אלעזר לעוו (תקי"ח-תקצ"ז), מגאוני דורו המפורסמים, כיהן רוב שנותיו כאב"ד בכמה קהילות חשובות ברחבי אירופה. בשנת תקל"ח כיהן כאב"ד פילץ שבגלילות קראקא. בשנת תקס"א עבר לכהן כאב"ד טרישט בבוהמיה, ובהמשך כיהן ברבנות ערים שונות במורביה והונגריה. רוב ימיו כיהן כראש ישיבה, והעמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". רבי אלעזר היה ספרא-רבה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם (12 מהם הדפיס בחייו). בחלק גדול מחיבוריו הוא עוסק בכללי ודרכי הש"ס. על פי המסופר, היה הוגה בתורה אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושים רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר עוד כי במוצאי יום כיפור היה שוקד על תלמודו כל הלילה, מבלי שטעם מאומה עם צאת הצום, והיה זוכה כל שנה בלילה זה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר).
ה"חתם סופר" מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" התבטא רבי מרדכי בנט בהתפעלות רבה: "הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם". בהדפסת ספריו ראה את עיקר ייעודו משמיים, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם – "לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות, ואת הריווח הקדיש תמיד להדפסת יתר חידושיו, כי זו היתה כל מגמתו להגדיל תורה ולהאדירה" (בית אשר אהל שרה, עמ' קג, בתחילת ספר מנוחת אשר, מהדורת ברוקלין, תשכ"ג). בצוואתו כתב שיחקקו על מצבתו את שמות כל ספריו.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות.