פרגמנט (חלק עליון) של מנורת חנוכה זקופה. [כנראה איטליה, המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
פליז יצוק; עץ.
כולל שמונה בזיכים הממוקמים בקצות קשתות, המחוברות למוט המרכזי, ושמש הממוקם גבוה יותר (בקצה המוט המרכזי). במקור ניצבה המנורה על בסיס גבוה (דמוי פמוט) עשוי פליז יצוק, אך בעותק שלפנינו הפרגמנט מוברג לקוביית עץ.

גובה: 25.5 ס"מ, רוחב: 31 ס"מ (לא כולל בסיס העץ).

להשוואה, ראו: המוזיאון היהודי, ניו יורק, פריט F4661.