פאס / Pass, 35 דרכונים מטעם ה-Deutsche Verwaltung im Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באיזור האובר-אוסט]. הונפקו בליטא, 1916-1918. גרמנית ויידיש.
דרכונים בגרמנית וביידיש עם מילוי פרטים בכתב-יד; תחת סעיף הדת נרשם "mos." ("mosaisch" – יהודי) או jüd (jüdisch). הדרכונים הונפקו עבור נשים, גברים וילדים בידי שלטון הכיבוש הגרמני באובר-אוסט – שטח שהיה נתון בשליטת האימפריה הגרמנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ובו נכללו: ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס, ושטחים מפולין וקורלנד. הדרכונים מכילים תצלומים וטביעות אצבע של בעליהם, וחתומים בחותמת הדיו "Verwaltungsgebiet Litauen" [האזור המנהלי ליטא] ובחותמות-דיו נוספות; בחלקם מודבקים בולי מס.

35 דרכונים, [4] עמ' כ"א. 15 ס"מ. מצב משתנה. בלאי, רישומים וכתמים.

היהודים תחת שלטון האימפריה הגרמנית בשטחי המזרח

ככלל, בימי מלחמת העולם הראשונה שלט מנגנון הכיבוש הגרמני ב"אזורים המזרחיים" ביד רמה; הצבא הגרמני נטה להפעיל כוח רב כלפי מגוון הקבוצות האתניות אשר בשטחים שכבש במזרח אירופה, וביתר שאת כלפי היהודים המקומיים; כן עסקו הגרמנים בביזת רכוש לצרכים צבאיים ואזרחיים, ובהעסקת עובדי כפייה.
בכל זאת, באזור שכונה בפיהם "אובר-אוסט", תכננו הגרמנים להקים מדינה רב-לאומית אשר לא תישלט בידי קבוצה אתנית אחת ויחידה, ושבמסגרתה תזכה כל קבוצה לאוטונומיה ולזכויות מסוימות.
במסגרת התוכנית הוכרה בשנת 1916 היידיש כשפה רשמית באזור (לצד ליטאית, בלרוסית, ופולנית); כן הותרה ההוראה ביידיש בבתי הספר היהודיים, ונוסד עיתון ביידיש. בנוסף, מועצות מקומיות שבתחומן התגוררו דוברי יידיש נדרשו לשמור לפחות מושב אחד בהן לנציג יהודי. בהמשך המלחמה, עם פרוץ המהפכה ברוסיה, מצב היהודים באזור הורע שוב.