מנחם שמי (1897-1951), טבע דומם, 1932.

שמן על בד. חתום ומתוארך.

47X62.5 ס"מ. מצב טוב. עבר שיקום.

מנחם שמי, יליד בוברויסק שברוסיה הלבנה, מגדולי האמנים הארץ-ישראליים ומאבות המודרנה המקומית המוקדמת. למד באקדמיה לאמנות באודסה ובשנת 1913 עלה לארץ ישראל והצטרף ל"בצלאל". אף שטרם הכיר את רוחות המודרניזם המנשבות באירופה, המריד את חבריו נגד השמרנות שעליה היו אמני "בצלאל" אמונים. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא העות'מאני, ערק ממנו ואף הספיק לשרת בגדוד הארץ-ישראלי. בשנת 1928 עלה בידו לבקר בפריז, ביקור שהשפיע רבות על עבודתו. בשנת 1937 ביקר שנית בעיר ואף הציג בה תערוכת יחיד. בשנת 1938 ובשנית בשנת 1942 זכה בפרס דיזנגוף לציור. בשנת 1942 התגייס לפלוגת ההנדסה 745 של הצבא הבריטי שהחלה את פעילותה בצפון אפריקה ולקראת תום מלחמת העולם השנייה שרתה באיטליה. לאחר שובו לארץ ישראל הוציא אלבום מרישומיו בשם "חייל חוזר לארץ ישראל" ואף הציג תערוכה מעבודתו בשנים אלו במוזיאון תל אביב. בשנת 1947 השתקע בצפת; ב-1950 השתתף בביאנלה של ונציה.?"... כל חייו הקצרים למדי הוקדשו להתמודדות אמיצה, עיקשת ומתמידה עם אתגר זה: לנסח סגנון אמנותי אישי. הוא שאף לעמוד במבחני האיכות הגבוהים המקובלים בארצות המערב ובה-בעת לבטא את הארצישראליות במיטבה על תכניה, נופיה, אווירתה וצבעיה מתוך צריפתה בכור ההיתוך שבנפש האמן פנימה..." ("הארץ", לקראת התערוכה "מנחם שמי – אדם ואמן", מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009. אוצרת: דליה בלקין).