שני מכתבים בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון הצדיק רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא [בנו של רבי נחמן כהנא מספינקא בעל ה"ארחות חיים"]. ביסטרא, צפון חבל מרמרוש (Bisztra, Maramureș), הונגריה, תש"ב-תש"ג [1942-1943]. כתובים על גבי גלויה.

מצורף: מכתב מאת רבי שמואל זנוויל כהנא-פראנקיל, ראש הלשכה המרכזית מבודפשט (מתאריך כ"ה טבת תש"ב 14 בינואר 1942), שנכתב כתשובה למכתב הראשון שלפנינו. כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו.

המכתבים עוסקים בבקשת עזרה וסעד בימים הקשים של מלחמת העולם השניה [תקופת השואה]. במכתב הראשון מראש חודש סיון תש"ב (מאי 1942), פונה רבי אהרן כהנא אל ראשי הלשכה של הקהילות האורתודוכסיות בבודפשט (Orth. Izr. Központi Iroda), ומספר במכתבו על כוונת שלטונות המחוז לגייס בכפייה חמש מאות יהודים ל"שירות העבודה" ההונגרי, ומפציר בהם להשיג עבורו תעודת שחרור, "שאוכל להציל אותי ביום זעם, וכמו ששלחו הלשכה להרב מסיגעט שליט"א [כנראה רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט] וכמו שהבטיח אותי ראש הלשכה... וזאת אני מבטיח שלא אודיע מזה לשום איש אם אני אקבל התעודה מהלשכה". בהמשך המכתב מבקש רבי אהרן שישלחו לו את התמיכה הכספית המובטחת עבור פסח, וחותם בברכה לרגל חג השבועות: "יה"ר שנזכה לקבל התורה מתוך נחת והרחבה, הק' אהרן כהנא אב"ד דפה".
מכתבו השני של רבי אהרן כהנא נשלח למעלה משנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם אב תש"ג (אוגוסט 1943), אל ארגון עזרה של יוצאי צבא יהודים בבודפשט בשם "פארטפאגא" (Orsz. izr. Hadviseltek bizottság). במכתבו רבי אהרן מפציר בהם להשיג עבורו במשרדי הצבא בבודפשט תעודת שחרור (כנראה מעבודת כפייה ב"שירות העבודה" ההונגרי), וחותם בתפילה: "כה דברי המצפה להרמת קרן התורה והרמת קרן ישראל, ברגשי כבוד ועוז, הק' אהרן כהנא אב"ד דפה".
הגה"צ רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא בעל "וערך הכהן" (תרנ"ה בערך – נספה בשואה טבת תש"ה), בן-בתו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף". התייתם בהיותו בן תשע שנים מאביו הגה"ק רבי נחמן כהנא אב"ד ספינקא בעל "ארחות חיים", והתחנך על ברכי זקניו הקדושים, אבי-אמו האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא, ואבי-אביו הגאון רבי חיים אריה ליב כהנא בעל "דברי גאונים". רבי אהרן נסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים והאדמו"רים בהונגריה באותה עת, בהם המהרש"ג מסמיהאלי, האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ואחרים. כיהן בתחילה כאב"ד וכאדמו"ר בסיטשל, ובהמשך התמנה לכהן כאב"ד ביסטרא.
בקיץ תש"ד נשלח למחנה העבודה ריימסדורף-טרגליץ בגרמניה. האדמו"ר מסאטמר בעל ה"ברך משה", ששהה עמו באותו מחנה ואף קבע עמו שם חברותא, מספר עליו: "הכרתי את הה"צ הנ"ל ובפרט בהיותי אתו ביחד בצרה תחת יד אכזרי של האשכנזים ימ"ש וזכרם, והכרתי אותו שם לת"ח וצדיק". גם רבי אברהם מאיר איזראעל אב"ד הוניאד, ששהה בתקופה זו באותו המחנה, מספר על דרכו וקדושתו הנוראה של רבי אהרן: "שזכיתי להכירו בימים קשים כמות, בהיותינו יחד בשנת תקופת שפיכת דמים [=תש"ד] בגי צלמות במחנות השמדה ר"ל תחת שלטון הרוצחים הארורים... שגם באותם הימים המרים כלענה לא נמר ריחו ולא פג טעמו מלהגות בדברי תורה, וכמעט שלא הסיח דעתו על רגע כמימרא מדברי תורה ומצותיה, ובקש בהם נוחם לנפשו בימיו האחרונים עלי אדמות, שמסר נפשו על קדושת שמו יתברך הי"ד".
מרבית כתביו של רבי אהרן אבדו בשואה. מחיבוריו שנדפסו: שו"ת "וערך הכהן" (אויברווישא, תרפ"ח); ספר "דברי גאונים חדש" על ספר "דברי גאונים" מאת זקנו, ספר "שירי טהרה" על הלכות נדה, ועוד.

[2] גלויות. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל. + [1] מכתב על נייר מכתבים רשמי, 22.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים וסימני קיפול.