חוברת "התעוררות לשיבת ציון...", קונטרס תקנות חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים. נדפס ללא דף שער. ירושלים, [תרס"ד 1904].
בעמוד האחרון נדפס "שטר התחייבות", ממולא בכתב-יד וחתום בחתימת ידו של שלושת מנהלי החברה: רבי אשר ן’ יוסף חבשוש, רבי שלום הלוי אלשיך ורבי אברהם חיים אלנדאף (שני הרבנים האחרונים היו רבני ומנהיגי העדה התימנית בירושלים). תחת חתימתם מופיעה חותמת החברה: "חותם חברת 'שיבת ציון' לעדת התימנים פעה"ק ירושלם ת"ו Verein Schewth Zion Temonim Iereusalem".
הקונטרס כולל 28 סעיפים המגדירים את תכליתה של חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים בירושלים ומסדירים את תפקודה. מטרת החברה הייתה לספק פרנסה לבני העדה והקמת קרן לרכישת קרקע לשם עיסוק בעבודת האדמה ובחקלאות: "כאשר ראינו אנחנו יחידי ק"ק תימן שבפעיה"ק ירושלם ת"ו, כי אין לנו תקוה טובה לאחרית צערינו ודחקנו... שאר קהלות חושבין אותנו כמעט ככלי אין חפץ בו... רק ע"י אם נעסוק בעבודת האדמה... ולהיות כי אי אפשר להשיג... בלתי שיהיה לנו הקדמת כסף... בו נוכל להתחיל לקנות כברת ארץ... אי לזאת יעצונו... לייסד חברה קדושה... מאנשי קהלתנו... אשר לה יקרא בשם חברת 'שיבת ציון'...".

רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".

רבי אברהם בכה"ר חיים אלנדאף (תרכ"ו-ת"ש). עלה מתימן לירושלים בעלית תרמ"ב. מפורסמת האגרת שמסר ליבניאלי בשליחותו לתימן ופתחה בפניו דלתות רבות. פעל רבות בהדפסת ספרי חכמי תימן שהיו עד ימיו כולם בכת"י.

[1], ב-ח עמ'. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה חדשה.