שבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשנייה של ספר חידושי הרי"מ ושו"ת הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה.
3. ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה. חתימות וחותמות שונות: "עזריאל צבי הכהן בלאסס מריפין פלך פלאק"; רבי "אשר גרשון לוריא אב"ד נאוואגראד".
4. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
5. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חתימות וחותמות של רבי שמאי הלוי שיקלער אב"ד מאריענבאד.
6-8. ספר שו"ת הרי"מ. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב 1882. מהדורה שניה. כרוך עם עותקים חסרים של חדושי הרי"מ על אבן העזר, ועל מסכתות שונות [מהדורה שניה].
9. ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. מהדורה שניה.

9 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים. בחלקם: חותמות, רישומי בעלות וחתימות שונות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.